בתשובה לנועה ו, 06/04/06 4:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מאוד מסכימה עם רון. ידיעת השפה המקומית היא תמיד יתרון גדול, לא רק באירופה. אנשים בכל מקום רואים בה (לפעמים אפילו לא במודע) נסיון התקרבות מסוים. אני יכולה להעיד על עצמי, שמי שפונים אליי בעברית - ותהא רצוצה ושבורה ככל שתהיה, ובמצב שאני אעבור למענם מיד לאנגלית (שדי שגורה על לשוני) - לרוב נותנים לי תחושה נעימה יותר מאלה שפונים מראש באנגלית. (כמובן, לא מדובר בתיירים לזמן קצר, אלא למי שבא לשהות כאן תקופה ארוכה יותר). שלא לדבר על הבנה יותר טובה של המנטליות. ועל כך שככל שיודעים יותר שפות, כך מבינים יותר מהי שפה בכלל. ועל ההיכרות הטובה יותר עם אנשי המקום, שהיא בעיניי אחד הדברים היותר מהנים בטיולים. ובכלל... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה, אם לא עדיף שבמקום שתטרחי ללמוד את השפה המדוברת בכל מקום, בכל מקום יטרחו ללמוד שפה *אחת* כשפה שניה, על מנת שתשמש כשפת תקשורת בין לאומית. אגב, בכמה שפות את שולטת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא עדיף למה? ודאי שרצויה שפה לתקשורת בינלאומית. אבל שפה היא גם תרבות ומסורת ותפיסת עולם וכו'. והשלטתה של שפה אחת שתהיה מדוברת בכל העולם, לפחות כשפה שנייה - פירושה השלטה של כל הדברים הנוספים האלה, ושל כוחם של דובריה הטבעיים של השפה הזאת. בעיה קשה. הרי רוב הישראלים, למשל, אינם מדברים סינית. רוב האנגלוסכסים אינם מדברים שפות זרות. לגבי רוב תושבי ברית המועצות לשעבר השפה השנייה היא רוסית. וכו' וכו'... בקיצור, איך תיקבע אותה "שפה שנייה משותפת"? ואינני אומרת את כל אלה משום ששפות רבות שגורות על לשוני. אני מדברת רק ארבע ו"קצת" (קצת ספרדית, אבל ממש מעט). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |