|
||||
|
||||
לגבי הנ.ב - זה בגלל התפיסה האירופית המגונה משהו, לפיה כדי לדבר עם גרמנים צריך ללמוד גרמנית, כדי לדבר עם צ'כים צריך ללמוד צ'כית, כי לדבר עם צרפתים צריך ללמוד צרפתית וכדי לדבר עם איטלקים צריך ללמוד איטלקית. וזה, במקום שכו-לם ילמדו אנגלית או אספרנטו. |
|
||||
|
||||
למה זו תפיסה מגונה? את לא חושב ששיחה בשפה זרה, אפילו שאת לא שולטת בה, לא עם נהג מונית נירגן וחסר סבלנות אלא עם זה שהתיישבת לידו במטרו, לא מעשירה את חייך? |
|
||||
|
||||
זהו, שאני סבורה שלנוחותם הם, שלא לדבר על נוחותם של התיירים, היה רצוי שתושבי אירופה יתאמו שפה זרה אחת (לפחות) שתלמד ב*כל* בתי הספר ביבשת. |
|
||||
|
||||
בפרפרזה על יהונתן, נוחיות זה דבר שמייחסים לו חשיבות מוגזמת. (זה מה שקורה כשעושים בייבי סיטר לדור של טכנאים שלמדו הכל ולא יודעים כלום). |
|
||||
|
||||
נמק, פרט והסבר, בבקשה. |
|
||||
|
||||
דברים מקריים שעולים לי בראש: -מרבה שפות מרבה מחשבות. -לשוחח בשפה המקומית מאפשר לך להיכנס לראש המקומי. -שיחה איננה העברה טכנית של אינפורמציה, היא שיתוף פעולה בין שני אנשים בעלי מוטיבציה לתקשר, להבין ולחוות אחת את השניה. -מאמץ שכלי להישתמש בשפה מקומית יכול להביא להרגשה טובה, במיוחד עם מצליחים לעבור את מחסום המבוכה והליגלוג. -אדם מבוגר לא יהנה מקריאה בספר של כיתה א'. זה יותר מדי קל. מאמץ מגביר את החוויה הכללית. כמו ההבדל בין בהייה בטלויזיה והקפצת ערוצים, לעומת צפיה מעורבת. |
|
||||
|
||||
אתה טורח ללמוד את השפה המדוברת *בכל* מקום אליו אתה נוסע, כשאתה נוסע לחו"ל? |
|
||||
|
||||
אני לא מסיטה, אלא שיש לי רושם שאנחנו לא ממש מדברים על אותם דברים. |
|
||||
|
||||
אין ספק שלהצליח לתקשר עם מקומיים בשפה שאתה לא מכיר זה אחד הדברים המספקים שיכולים להיות בטיול.** במיוחד כשמלכתחילה פותחים את הבקשה בחיוך מתנצל ואזהרה שמדובר ב"מוי סטופיטה, נו אבלר אספניול...". הרצון לנסות להבין את התיירת-המפגרת-שנורא-משתדלת, בדרך כלל גרם לזה שהצד השני יבין מה אני רוצה.* *הבעיה התחילה כשהגעתי לשלב בו הצלחתי לנסח שאלה ברורה וקוהרנטית, רק בשביל לגלות שעדיין לא הגעתי לשלב הבנת התשובה. **איך אפשר לשכוח את הלילה ההזוי במעבורת בו מצאתי את עצמי מנהלת שיחה שלמה בספרדית (על חשיבות ידיעת השפה!) עם זוג צעיר מקסים בניקרגואה, בסיומה מצאתי את עצמי תוהה אם השיחה אכן הייתה מה שחשבתי שהיא. קיים סיכוי סביר לא פחות שהם דיברו איתי על המצב הגיאו-פוליטי של היבשת, ופשוט לא הבנתי. חצי מהזמן פשוט ניחשתי מה הם שואלים לפי מה שחשבתי היה הכיוון ההגיוני של השיחה.*** ***ופתאום אני חושבת על זה, גם בשיחות בעברית זה קורה הרבה פעמים. ___________ העלמה עפרונית, פתאום נורא מתגעגעת. |
|
||||
|
||||
"חצי מהזמן פשוט ניחשתי מה הם שואלים לפי מה שחשבתי היה הכיוון ההגיוני של השיחה.*** ***ופתאום אני חושבת על זה, גם בשיחות בעברית זה קורה הרבה פעמים". בדיוק. ככל שמדברים יותר שפות כך מבינים יותר מהי שפה בכלל... |
|
||||
|
||||
מזכיר לי ניסוי שמישהו עשה (אני לא זוכר אם זה היה בבוסטון או סן פרנציסקו). הוא ניגש לאנשים ברחוב ושאל איך להגיע לאתר מפורסם בעיר. בשהוא דיבר אנגלית במבטא מקומי הוא קיבל הוראות מאד כלליות וקצרות. ככל שהוא שינה את העגה והמיבטא לזר יותר, היא קובל הוראות יותר מפורטות, בדיבור איטי יותר ובקול רם יותר (יענו, מי שמדבר אנגלית במבטא צרפתי חזק, הוא גם חרש). |
|
||||
|
||||
אולי זה מסביר מדוע, לפני כמה ימים, ניגש אלי בחור כשעמדתי ליד חנות ספרים, שאל איפה זה רח' בן יהודה (במרחק מטר וחצי משם), וכשאמרתי לו - הוא הודה לי ונכנס לחנות. |
|
||||
|
||||
לפחות שניים מהשלוש הגיוניים - אם אתה מדבר במבטא זר ומנסה להגיע לאתר תיירותי - סביר שאתה תייר ולכן לא מכיר את האזור (ולכן ההוראות המפורטות) ולא מכיר טוב את השפה (ולכן מדברים לאט). הדיבור החזק לעומת זאת, מטרתו נפלאה מבינתי. |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שמדברים לאט, נראה לי: זה עוזר להבין, כנראה על-ידי חידוד דקויות פונטיות או הגדלת סיכוייו של כל הגה להישמע. |
|
||||
|
||||
אני מאוד מסכימה עם רון. ידיעת השפה המקומית היא תמיד יתרון גדול, לא רק באירופה. אנשים בכל מקום רואים בה (לפעמים אפילו לא במודע) נסיון התקרבות מסוים. אני יכולה להעיד על עצמי, שמי שפונים אליי בעברית - ותהא רצוצה ושבורה ככל שתהיה, ובמצב שאני אעבור למענם מיד לאנגלית (שדי שגורה על לשוני) - לרוב נותנים לי תחושה נעימה יותר מאלה שפונים מראש באנגלית. (כמובן, לא מדובר בתיירים לזמן קצר, אלא למי שבא לשהות כאן תקופה ארוכה יותר). שלא לדבר על הבנה יותר טובה של המנטליות. ועל כך שככל שיודעים יותר שפות, כך מבינים יותר מהי שפה בכלל. ועל ההיכרות הטובה יותר עם אנשי המקום, שהיא בעיניי אחד הדברים היותר מהנים בטיולים. ובכלל... |
|
||||
|
||||
השאלה, אם לא עדיף שבמקום שתטרחי ללמוד את השפה המדוברת בכל מקום, בכל מקום יטרחו ללמוד שפה *אחת* כשפה שניה, על מנת שתשמש כשפת תקשורת בין לאומית. אגב, בכמה שפות את שולטת? |
|
||||
|
||||
השאלה היא עדיף למה? ודאי שרצויה שפה לתקשורת בינלאומית. אבל שפה היא גם תרבות ומסורת ותפיסת עולם וכו'. והשלטתה של שפה אחת שתהיה מדוברת בכל העולם, לפחות כשפה שנייה - פירושה השלטה של כל הדברים הנוספים האלה, ושל כוחם של דובריה הטבעיים של השפה הזאת. בעיה קשה. הרי רוב הישראלים, למשל, אינם מדברים סינית. רוב האנגלוסכסים אינם מדברים שפות זרות. לגבי רוב תושבי ברית המועצות לשעבר השפה השנייה היא רוסית. וכו' וכו'... בקיצור, איך תיקבע אותה "שפה שנייה משותפת"? ואינני אומרת את כל אלה משום ששפות רבות שגורות על לשוני. אני מדברת רק ארבע ו"קצת" (קצת ספרדית, אבל ממש מעט). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |