 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי ויכוח איתך שהיו בעיות ניהול קשות. הבעיות הללו לא נבעו מעצם היות הקרנות ציבוריות; זוהי אחת האגדות הנפוצות של הניאו ליבראליזם. יש מספיק דוגמאות של קרנות פנסיה פרטיות בארה"ב ששחקו את כספי הפנסיה. שיטת הפנסיה הישראלית והאירופאית היתה בנויה על התפיסה שהדור הנוכחי דואג לפנסיה של הדורות שלפניו. המדינה מעמידה ערבויות לקרנות וגם מפקחת שהקרן תתנהל כמו שצריך. השיטה האמריקאית מניחה שהפנסיה היא אישית, ומה שאדם הפקיד- זה מה שהוא יקבל. המדינה שלנו כשלה בפיקוח ומי זאת המדינה שכשלה בפיקוח? הכלכלנים הרלוונטיים לכך באוצר. הם הגיבו באידאולוגיה: השיטה כשלה. מפני שאידאולוגית, כלכלני האוצר תופסים את המדינה כמו שתופסים עסק סגור שהציבור הם הלקוחות שלו או אפילו המתחרים שלו. לכן כשהיו צריכים להתמודד עם בעיות הפנסיה , התמודדו איתן כמו כל בעל עסק שהוא מונופוליסט: לקצץ בעלויות ולהעלות מחירים-הלקוח ממילא שבוי.הם לא התייחסו אל עמיתי קרנות הפנסיה כבני משפחה. אני מסכים שהיה צריך להתמודד עם בעיית קרנות הפנסיה, אך ההתמודדות היתה צריכה להיות במספר מישורים: א. (לא ממש קשור לעניין) לחוקק חוק פנסיה ממלכתית. ב. לקבל את חלקה של המדינה באחריות לפנסיה ולבנות בהדרגה מערכת שמותאמת לתוחלת החיים. חלקה של המדינה הוא בזה שהיא ממשיכה להשתמש במכשירים הפיננסיים שמבטיחים יציבות לקרנות. ג. התאמת גיל היציאה לפנסיה לשוק העבודה הממשי. כבר כתב כאן מישהו שלקבוע גיל של 67 כגיל הפנסיה הוא התנהלות של בית עסק עם לקוחות שבויים, במיוחד אנשים שמקום העבודה היה מרוצה להוציאם לפנסיה בגיל 60 במקרה הטוב. ד. לא להפריט קרנות פנסיה אלא לפקח על ניהול תקין עם סנקציות על מעשים לא ראויים. מי שרוצה להקים קרן- פרטית- יוכל לעשות זאת. אני מניח שלא יוכל להתחרות בקרנות ציבוריות שמנוהלות באופן יעיל יחסית. ה. יוגדרו המטרות של קרן הפנסיה- לא מטרות מקסימום רווח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"השיטה האמריקאית מניחה שהפנסיה היא אישית, ומה שאדם הפקיד- זה מה שהוא יקבל." לא מדוייק, ועכש"י, מאד לא מדוייק. -שיטת הביטוח הביטוח הלאומי דומה לישראל (או בעצם, זה צריך להיות להיפך). -עובדים בחברות זכאים להפריש לקרן פנסיה בהשתתפות המעביד (אני לא יודע בדיוק מהו יחס ההפרשות 1:3?), והעובד זכאי לכל החלק שלו פלוס חלק המעביד לפי מספר שנות העבודה. -ויש עוד כל מיני שיטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרנות הפנסיה בארה"ב(לא הביטוח הלאומי) משקיעות את הכספים בשוק ההון. מה שאתה טוען, שבארה"ב, גם אם הכסף לא הושקע בצורה מוצלחת ויש שפל בבורסה ולמעשה כספי הקרן איבדו את ערכם- העמית יקבל 70% מהמשכורת שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י, לעובד מוצעות (עפ''י חוק, כמדומני) חבילות שונות של השקעה באפיקים שונים, בד''כ דרך קרנות נאמנות. הוא יכול לבחור קומבינציות שונות באחוזים שונים, החל מאפיק סופר סולידי ועד השקעות אולטרא מסוכנות. אני יודע שיש גם פנסיה תקציבית, אבל אני מניח שזה רק בחברות גדולות ואני לא יודע מהי המגמה הנכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנסיה תקציבית יש לעובדי מדינה כשהאוצר מתאמץ להעבירם לפנסיה צוברת. כל האפיקים הללו הם במסגרת הפרדות המדינה מכל אחריות לענייני הפנסיה, במסגרת הרעיון שהאדם אחראי לגורלו. נכון שהמדינה מימנה חלק מהגרעון האקטוארי, אך במסגרת דאגה להקמת מערכות שיוציאו אותה מכל עניין המערכת הפנסיונית. גם בארה"ב מנסה ג'ורג' בוש לסלק את המדינה מכל אחריות לביטוח הלאומי. העקרון האירופאי שבו למדינה יש אחריות מסויימת לפנסיה נראה לי יותר. בישראל היו אלה איגרות חוב של המדינה שהיוו את הבסיס הפיננסי. העקרונות הללו לא נולדו יש מאין על סמך סתם גחמות אידאולוגיות של סוציאליסטים. בכלל צריך לזכור, שכל התפיסות של מדינת הרווחה, נולדו בעיקר בגלל הכשלונות הענקיים של הכלכלה הליבראלית במאה ה-19 וחצי המאה ה-20. בינתיים קמה הכלכלה הניאו ליבראלית שאמורה להציע ליבראליזם עם תיקונים. מדוע לא יתחזקו את מדינת הרווחה גם כן על ידי תיקונים? כי איכשהו הצליחה התעמולה שקשרה את מדינת הרווחה עם סוציאליזם ואת הסוציאליזם עם בריה"מ. לדעתי המדינה יכולה לדאוג לבקרה יותר טובה על הקרנות הציבוריות ולא לשמוט את החלק בו היא אחראית. הטענה שביציאה לשוק ההון הקרנות יכולות להרוויח הרבה יותר, מאד בעייתית במיוחד כשהמדינה הלכה ואיננה והעולם נתון היום לזרימות הון בלתי מבוקרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |