|
||||
|
||||
תודה, מעניין. (לא חושב שהייתי מוכן להעמיד את עצמי לכזאת ועדה או אפילו לגור במקום כזה). |
|
||||
|
||||
למה בעצם? זה משפיל? זה לא הוגן? לא מוסרי? במה זה שונה מנכונות לגור במדינה שיש לה חוקי הגירה לא הוגנים? |
|
||||
|
||||
אין מבחינתי קשר להגינות או מוסריות. אני לא מוכן להעמיד את חיי למבחן ולשיפוט בפני ועדות. אני אדם מבוגר שלא חייב דין וחשבון לאף אחד על מהלך חיי, מצבי הסוציואקונומי והבחירות שלי בעבר ובעתיד, והסטאטוס הזה חשוב לי. אחרי זה מגיע עניין הגיוון והשונות האנושית. אני לא אוהב ''לבלות עם אנשים כמוני''. לא הייתי רוצה לגור או לגדל ילדים במקום שכל האנשים בו עמדו בתנאי ועדת קבלה. |
|
||||
|
||||
למה לא חייב חשבון, בעצם? למשל, אם אתה אוהב לירות מרובה בחתונות, ייתכן שאנשי המקום שבו אתה חי יעדיפו לא להזמין אותך לחתונות, ובעצם שלא תגור אצלם בסביבה בכלל. האם אינך חייב דין וחשבון על המנהג הזה שלך? והאם לדעתך "לעמוד בתנאי ועדת קבלה" גורר "לבלות עם אנשים כמוני"? למשל, למושבה המגוונת של הסופר-גאונים מתקבל כל מי שיש לו אייקיו 800, בלי קשר לשאלה אם הוא אוהב מתמטיקה או ספרות בולגרית. האם עמידה בתנאי קבלה מסויימים מבטיחה אובדן קריטי של הגיוון? אם לא, מה הפרמטרים ש"הורגים" את הגיוון? |
|
||||
|
||||
אתה סתם מגזים. ברור שאנחנו חיים בחברה שיש לה נורמות התנהגות, וברור גם שהפעולות שלי נעשות תוך התחשבות באנשים שחשובים לי. זה לא דומה. בעניין ''אנשים כמוני''. חלק מהאנשים שהיו שכניי בעבר - ואפילו כאלה שהיוו את נוף ילדותי - וחלק לא מבוטל מחבריי בהווה הם אנשים שלא יעברו ועדות קבלה בסיסיות לשום דבר. |
|
||||
|
||||
בוודאי שאני מגזים, כי לדעתי גם אתה מגזים בכיוון השני ואני מנסה לאזן כדי שבסוף נגיע לאיזה שהוא ממוצע. בעניין ''אנשים כמוני''. ראשית, נראה לי שהאנשים שעליהם אתה מדבר כן עוברים יפה את ''ועדת הקבלה'' שמורכבת רק ממך, אז בעצם הבעיה היא עם זן מאוד ספציפי של ועדות קבלה. כמו כן, שים לב שעדיין יש מרחק בין לגרש את נוף ילדותך וחלק לא מבוטל מחברייך בהווה (דבר רע לכשעצמו) ובין לגרום לכך שכולם יהיו אותו דבר. הכל תלוי בשאלה איזה סוג של גיוון אתה מחפש. למשל, בצבא פגשתי הרבה מאוד אנשים ממגוון סוגים. בטכניון אני פוגש היצע קצת פחות מגוון של אנשים. אני לא בטוח כמה הפסדתי בגלל זה. |
|
||||
|
||||
אני מצטער, אני לא עוקב. מה בעצם אתה רוצה לומר? לא פסלתי לרגע את הבחירה של איזי. אמרתי שהיא לא מתאימה לי. |
|
||||
|
||||
למה תמיד שואלים מה אני רוצה לומר? לרוב אין לי אמירה מוצקה שאני מנסה להעביר. |
|
||||
|
||||
במקרה הזה, אני שאלתי רק כדי להבין. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעצם הבחירה שלי במושב שרוב תושביו תימנים מסורתיים עד דתיים מראה שאני ממש לא הולך לגור עם "אנשים כמוני". ועדת הקבלה (על פי עדותה בראיון) נועדה למנוע מגורמים שליליים (למשל משפחות פשע) ומאנשים שלא נראה שיוכלו להשתלב בחיי המושב להתגורר בו ולשנות או להפריע את אורח החיים המקובל בו. כשגרים בישוב כל כך קטן (עם ההרחבה מדובר בפחות מ200 משפחות) יש לכך משמעות רבה. כפי שציינתי, לוועדת הקבלה אין למעשה יכולת למנוע ממני להשכיר את הבית למשפחת אלפרון או לחמולת קראג'ה. היא כן יכולה למנוע ממני להעביר את הבעלות על הבית והמגרש (כלומר למכור אותם) למישהו שלא עבר את אישורה. בעקבות שאלתך הקודמת, אני תוהה אם אני יכול להוריש את הנכס לאחר מותי לכל אחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |