|
||||
|
||||
למה, בעצם? הרי ההגדרה של "מינהל ציבורי תקין ונקי" היא בעיקרה שלא מבוצעות בו עבירות - ולפיכך, הגדרה משפטית. כלומר, נראה לי שהרף הנדרש מעובדי ציבור הוא הרף הנדרש להעמדה לדין. |
|
||||
|
||||
לא. ההגדרה של מינהל ציבורי תקין ונקי, לפחות בעיניי, צריך לעמוד בדרישות גבוהות יותר מאשר אלו המוטלות על אדם פרטי. זו אולי הגדרה משפטית, אבל לא כל הגדרה משפטית היא משפטית-פלילית. רוצה לומר, אם לאדם פרטי מותר לעשות דברים מסריחים כל הם כשרים, מפעולות המנהל הציבורי (ככזה) אני מצפה גם לריח סביר. |
|
||||
|
||||
הדבר הראשון העולה בדעתי הוא חובת הגילוח החלה על חיילים, אבל אזרחים רגילים פטורים ממנה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שהצלחתי להבין, במקרה שלנו הבעיה היא שהרב מסר עדות סותרת בקשר לטובות ההנאה שקיבל. על פניו, זה לא ממש נראה כמו דבר "מסריח אבל כשר", אלא יותר כמו "דבר מסריח שאין לגביו מספיק ראיות". כך שנדמה לי ששתינו מסכימות שנושא בתפקיד ציבורי לא צריך לקבל טובות הנאה, עם או בלי קשר לאזרח הפשוט. עכשיו, אם אין מספיק ראיות להעמיד את הרב לדין, האם זה הוגן לפי דעתך לקרוא לו להתפטר, בשם "נקיות הכפיים שצריכה להיות לנושא בתפקיד ציבורי"? הרי באופן מעשי, לקרוא לו להתפטר זה כמו להגיד "אני חושב שאתה אשם". אם כבר, עדיף להעמיד אותו לדין, כי לפחות במשפט תינתן לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו. מה שקרה בפועל הוא שווה ערך ללינץ' ציבורי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |