בתשובה להאייל האלמוני, 04/04/06 21:21
ילדים מאומצים? 376655
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 4/4/2006, 21:30
בוא נתחיל דווקא מה"אני בעד לגוון". נניח שיש לנו רומני שלא אוהב לגנוב כסף אלא מעדיף לתקוע סכינים, והוא בא לאבא שלו ואומר "אבא, נמאס לי מדרכייך הרומניות, עוף לי מהפרצוף" ומאמץ אל חיקו את אורח החיים המרוקאי. האם תגיד שהוא איבד חלק מהנשמה?

דווקא החלק על הילדים המאומצים שלך נשמע לי די תמוה, וסטייה מהקו שחשבתי שאתה הולך בו. בוא נלך לקיצוניות: ילד שחור שגדל אצל משפחה לבנה. האם אינך חושב שהוא יתעניין, ולו קצת, במורשת של עמו? למה אתה אומר שאין לו ברירה? האם הוא לא ירצה לדבוק באורח חייו של האדם השחור?

בשורה התמוהה האחרונה שלי אנחנו מגיעים בעצם לנקודה המרכזית שלי בדיון - מהו "אורח חייו של האדם השחור"? נניח שהשחור המאומץ מחליט לאמץ את "מורשת אבותיו", איך זה בעצם בא לידי ביטוי?

גם אני לא סובל את רעיון כור ההיתוך. הרעיון של לגרום לכולם להתנהג באותה צורה הוא נוראי כמעט כמו הרעיון של לגרום למישהו להתנהג בצורה מסויימת רק בגלל המוצא שלו (ועוד לעשות את זה כדי שלברברים האחרים תהיה הזדמנות לטעום וללמוד מהתרבות שלו).
לגבי החלק הראשון של ההודעה שלך: 376666
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 4/4/2006, 22:40
לא הבנתי.

לגבי המאומצים: לא הסברתי את עצמי כראוי. לא אמרתי שילד מאומץ לא צריך להתעניין במוצאו. אבל מנגד, הוא גם לא חייב. נגיד שההורים שלי היו נעלמים כשהייתי קטן (חס וחלילה טפו טפו טפו) ומשפחה יפנית היתה מאמצת אותי. הייתי גדל לילד דובר יפנית, הולך לבית ספר יפני, מתחבר עם ילדים יפניים למהדרין ובעקרון, נטמע לחלוטין בחברה היפנית. קרוב לוודאי, שבשלב מסוים הייתי מתעניין במוצאי, ואפילו הייתי חוקר אותו לעומק.

אז מה?

זה אומר בהכרח שהייתי מתיישב, לומד רוסית, נוסע לרוסיה, ונשאר לחיות שם?

ומה אם אני אוהב להיות יפני?

בשורה התחתונה, מה שאני רוצה לומר הוא שזה לא כל כך נורא אם ילד שאומץ לתוך תרבות השונה מתרבות המוצא שלו, לא חש צורך עז לחזור תכף ומיד לתרבות המוצא שלו.
אבל אם הוא כן מעוניין לחזור לשורשיו, הרי זה משובח.

אתה רואה כאן סתירה באידאולוגיה שלי? אני לא.

הייתי מדבר גם על הילד השחור, אבל אבא שלי בא לחמוס את המחשב.
נמשיך את הדיון מחר.
לגבי החלק הראשון של ההודעה שלך: 376668
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 4/4/2006, 22:47
חבל, אם אבא שלך היה יפני הוא לא היה חומס את המחשב שלך. היו לו כמה פי.סים משלו, ישנים וחדשים, וגם שני לפטופים ושלושה-ארבעה פאלמים.
לגבי החלק הראשון של ההודעה שלך: 376673
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 4/4/2006, 22:58
הנקודה שלי היא כזו: בוא ניקח עכשיו ילד רוסי שגדל בבית רוסי, אבל השכן המגניב שלו יפני. הוא מתעניין בתרבות של השכן שלו הרבה יותר מאשר בתרבות שמרביצים בו בבית, ובשלב מסויים בא לאבא שלו ואומר לו קישטה והולך לאכול סושי. האם לדעתך הוא איבד חלק מהנשמה שלו, חלק שהסושי לא יכול למלא?
אה, לזה התכוונת! 376746
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 10:55
מצטער שאני כזה קשה הבנה.

כן, זאת בדיוק הנקודה שלי.
אה, לזה התכוונת! 376932
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 5/4/2006, 18:06
אוקיי, עכשיו אני סקרן לדעת למה. לדעתי הסושי ממלא לו את החור בנשמה יופי טופי.
או שאתה לא מבין אותי, 376956
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 18:59
או שאני לא מבין אותך.

לא אמרתי שלילד רוסי אסור לאכול סושי ולהחשף לתרבות היפנית. אני עצמי אוהב מאד לאכול סושי, ואני מתעניין בתרבות היפנית. מה שאמרתי הוא שלילד רוסי אסור להפוך לילד יפני. כלומר, לעזוב *לחלוטין* את דרך החיים הרוסית, ולקבל על עצמו את דרך החיים היפנית *במלואה*.
או שאתה לא מבין אותי, 376962
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ד', 5/4/2006, 19:23
ראשית, אני בכלל לא מדבר על "איסורים". תודה לאל, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ואף אחד לא הולך להכריח או לאסור על אף אחד שום דבר. אני מדבר רק על "חורים בנשמה".

שנית, אני דווקא כן מדבר על לעזוב *לחלוטין* את דרך החיים הרוסית. בקשר ל"לקבל את דרך החיים היפנית *במלואה*" אני בוודאי לא מסכים, אז בוא נגיד כזה דבר: הרוסי שלנו זורק את הרוסיות לכל הרוחות וממלא אותה ברבע יפנית, שליש תימנית, שלושת-רבעי אוסטרלית, עשירית אמריקאית, שמינית ישראלית ועוד שביעית דברים שהוא בעצמו ממציא ולא שואב מאף תרבות.

האם לברנש הרוסי-לשעבר שלנו יש חור בנשמה? האם לא *עדיף* לו מצבו הנוכחי? האם הוא *חייב* להכניס לתפריט גם רוסיות, רק בגלל שאיתרע מזלו להיוולד רוסי (לא שאלו אותו)?
או שאתה לא מבין אותי, 376973
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 20:03
אני לא בטוח לגבי "נשמה" או החורים שיש בה. אבל הברנש שתיארת איבד משהו בתהליך המילוי העצמי.
אני מתכוון לתחושה העמומה של "ילידוּת", או אותנטיות, או אורגניות. הרבה אנשים שהדביקו לעצמם תרבות מומצאת, חשים בחסר הזה.
או שאתה לא מבין אותי, 376975
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 5/4/2006, 20:23
אף אחד לא חולק על כך שהוא איבד משהו - גם בלי להיכנס לדיבורים עמומים על "ילידות", הוא איבד את הזהות הרוסית. השאלה היא: So Fucking What?
או שאתה לא מבין אותי, 376978
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 20:40
הפתעת אותי. עד עתה לא עשית עליי רושם של בחור עצבני.

רוב בני האדם זקוקים לעוגן תרבותי בחייהם, לתחושת שייכות שאינה תלויה בדבר. למשהו שינקו עם חלב אמם וזורם בדמם. את ''הדבר הזה'', קשה מאוד להדביק באופן מלאכותי בגיל מבוגר - יעיד על כך כל מהגר.

קשה לי לתאר במילים את התחושה הזו, אבל כדאי לנסות להבין גם מושגים עמומים בלתי בינאריים. אני מצטער אם אני עדיין נשמע לך עמום ופלצני.

אני חושב שזה מה שאנדריי קורא לו ''חור בנשמה''.
או שאתה לא מבין אותי, 376979
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 5/4/2006, 20:46
So Fucking What הוא לא הבעת עצבנות, אלא אדישות דווקא, אבל אולי אלו רק האסוציאציות שלי.

אני מבין את התחושה שעליה אתה מדבר ולא חושב שיש בה משהו פלצני (העמימות קיימת, אבל זה לא שאפשר לעשות נגדה משהו), אני רק תוהה האם הקביעה שרוב בני האדם זקוקים לה היא נכונה.

מה שכן, אני לא חושב שעל זה אנדריי מדבר בדיוק, שכן הוא לא מצדיק כל כך את הטיעונים שלו בתחושת "שייכות". לדוגמה, אם הרוסי שלו נולד בישראל, טבעי שהוא יחוש שייך לישראל - בפרט, לשפה העברית. אנדריי רוצה לוודא קיום של קשר דווקא בינו ובין הרוסית - כלומר, משהו שירחיק אותו מהחברה הישראלית ויבדיל אותו ממנה (כמובן שאנדריי עדיין ילמד אותו עברית - לא אמרתי שהוא ינתק אותו לגמרי מהחברה).

לכן דווקא מה שאנדריי עושה נראה לי כמו נסיון ליצור תחושת שייכות מלאכותית. למה אני, כישראלי שנולד בישראל, צריך לחוש שייכות לרוסיה רק בגלל שאבותיי חיו שם?
הסיבה לכך שאני לא מצדיק את הטיעונים שלי בתחושת שייכות, 376999
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 23:11
היא שאני אידיוט שלא מסוגל לבטא את המחשבות שלו בבהירות.

האלמוני פרט את רוב מה שאני מרגיש, כמעט מלה במלה, בכמה שורות.

אני לא הייתי מצליח לעשות את זה אפילו במאה עמודים.

תבורך, אייל אלמוני.

זאת גם אחת הסיבות לכך שלא עניתי כל כך הרבה זמן. נגמרו לי המלים (הסיבה השניה היא שכאב הראש פשוט הורג אותי).
הסיבה לכך שאני לא מצדיק את הטיעונים שלי בתחושת שייכות, 377000
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ד', 5/4/2006, 23:15
אז אני חוזר על השאלה שלי בשורה האחרונה - האם לא נראה לך שנסיון ליצור שייכות לתרבות מסויימת, אף על פי שאותה תרבות היא דווקא שונה (ואולי אף זרה) לתרבות שבה אני חי, הוא נסיון מלאכותי?
הראש! הראש! 377002
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 23:21
בוא נעביר את הדיון הזה למחר, טוב?
אני הולך לחפש את התרופה שלי.
הראש! הראש! 377015
האייל האלמוני • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 0:16
תהיה בריא. ואני ממליצה גם לבדוק את העניין הזה עם הראש - הוא עושה לך יותר מדי בעיות, לא?
הראש! הראש! 377036
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 1:34
תודה על הדאגה, אני אהיה בסדר (אני כבר צריך ללכת לישון. אוף. אני מחכה שיגיבו לי).
או שאתה לא מבין אותי, 377004
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 23:23
נראה לי שרוב בני האדם שעברו בשלום את גיל ההתבגרות והמרד בהורים, מעוניינים לחוש את הקשר הזה לאיזו מסורת על-זמנית.

עבור אנדריי, הקשר הזה מתבטא בשפה הרוסית על תרבותה העשירה, ובדת היהודית. אני לא בטוח שזה יהיה כך גם עבור בנו - זה משבר ידוע בין מהגרים לבניהם.
או שאתה לא מבין אותי, 377005
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 5/4/2006, 23:31
אבל כאן לדעתי הבעיה: למה המסורת העל זמנית היא זו הרוסית, ולא הישראלית דווקא? הרי הישראלית היא זו שיותר קרובה אל מי שחי כאן.
או שאתה לא מבין אותי, 377006
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 5/4/2006, 23:38
עבור יליד רוסיה, התרבות האותנטית והטבעית היא התרבות הרוסית. זה טבעי מאוד שהוא ירצה לשמור עליה, לשמר אותה, ולהעביר כמה שיותר ממנה לבניו. נזכור גם, שכל חינוך הינו פעולה מלאכותית בהגדרה.

מה עוד, שעם כל הכבוד לישראליות בת ה-‏58 נ"י, יש ברוסיות איזה ותק שחסר כאן.
או שאתה לא מבין אותי, 377008
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 5/4/2006, 23:43
אני מדבר על הבנים (שאותם הולכים ללמד רוסית בכוח), לא על מי שנולד ברוסיה ועלה רק בבגרותו.
לא, לא, לא! 377017
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 6/4/2006, 0:31
לא, כאב הראש לא הפסיק, הוא רק הולך ומתעצם, אבל אתה ממשיך להראות לי שאתה פשוט *לא מבין* (מצטער על הבוטות, אבל גם אתה היית מתבטא כך אם לא היית מצליח למצוא את האספירין המחורבן יום שלם).

קודם כל, במקרה ששכחת, אני בארץ מגיל *שנתיים וחצי*, כך שאני בעצם שווה ערך למי שנולד בארץ, ובטח שאני לא יכול להיחשב למישהו שעלה *בבגרותו*.

למעשה, אני הדוגמא החיה לכך שאפשר אחרת. אותי מעולם לא *הכריחו* (כפי שאתה מנסח את זה) ללמוד רוסית. אותי לימדו באהבה.

לימדו אותי לאהוב את השפה. את הבדיחות, את הניואנסים הקטנים, את הניגון שלה, את בולגקוב וצ'וקובסקי (דוסטוייבסקי וטולסטוי לצערי עוד לא קראתי, את בלייב אני שונא), מעולם לא הכריחו אותי, מעולם לא צעקו עלי, משלב מסוים כבר לא היה צורך לשבת איתי, המשכתי ללמוד לבד, בכוחות עצמי. אין לי שמץ של מבטא ישראלי, להפך, יש לי מבטא כשאני מדבר עברית.

ככה חינכו אותי, וככה אני אחנך את ילדי.
בשום אופן לא להכריח. הילדים של אלה שמכריחים לא מדברים רוסית.
לא, לא, לא! 377026
האייל האלמוני • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 1:07
מר בולוטין, אנא ממך, בפעם הבאה שתסבול כאב ראש כה קשה ולא תמצא את האספירין המחורבן יום שלם - לך וקנה חפיסה חדשה, זה לא כל כך יקר. ליתר דיוק אל תקנה אספירין - קנה אופטלגין 500 מ"ג וקח שניים ביחד, או קנה אופטלגין נוזלי, שהוא מאוד לא טעים אך השפעתו מהירה. קח ממנו במינון שכתוב בהוראות, וליתר דיוק, ברשותי שלי - אתה יכול לקחת כמה טיפות יותר (בתנאי שזה לא ייהפך למעשה של יום-יום).

אולי אז, אחרי כארבעים דקות, לערך, העולם ייראה יפה יותר ומחמיר פחות, ואולי, מי יודע, אולי תתאהב במרוקאית חובבת סקס שתעזור לך לרכך ולהגמיש משהו מן האידיאות והפרינציפים.
בלוטינ*סקי* 377030
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 1:21
למה כל בנאדם שמכבד את עצמו טורח לטעות בשם המשפחה שלי לפחות פעם אחת?

לגבי כל השאר: אל תזכיר לי נשכחות. פעם הייתי אדם מאד אלים (ברוך השם, עבר לי, אבל אם תתאמץ מאד...), ולא יקשה עלי במיוחד לברר את הכתובת בה נמצא המחשב שלך.
זה הכל כאב הראש מקליד מאצבעותי. 377032
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 1:26
אל תדאג, אני לא אעשה לך כלום.
זה הכל כאב הראש מקליד מאצבעותי. 377034
האייל האלמוני • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 1:27
אתה דתי?
כתב הגנה 377033
זאת מהאופטלגין • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 1:27
מן העובדה שתגובות שנינו הגיעו בדיוק באותה שעה אתה יכול להבין שהבחנתי בטעות עוד לפני התיקון שלך. ואגב, נדמה לי שהפעם אתה עצמך טעית, אבת נעזוב את זה.

אני אינני אדם אלים ומעולם לא הייתי, וגם אינני יודעת אילו נשכחות מזכירים לך דבריי ומה יש בעניין האופטלגין, האמור לעורר יצרים אלימים. ליל מנוחה.
לא, לא, לא! לא בולוטין! בולוטינסקי! 377031
זאת מהאופטלגין • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 1:21
סליחה על הטעות בשם משפחתך.
לא, לא, לא! לא בולוטין! בולוטינסקי! 377035
האייל האלמוני • בתשובה לזאת מהאופטלגין יום ה', 6/4/2006, 1:30
הנשכחות שהזכרת לו הן, כמובן, את אלימותו בעבר. (אם כי אינני יודעת אם \ה היה ברצינות או לא).
לא, לא, לא! 377116
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 11:52
ח... חש... חשמנ...
שקוף 377122
חשופה בצריח על מונית • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 13:19
אה, הבנתי, זהו מין לחש-נחש כזה, המרפא כבמטה קסם כל מכאוב ומיחוש ללא תרופות :-] ? אולי, מה אני יודעת. ואיזו תגובה נוספת בפתיל הזה היא שלי? לא כשאני מתחננת על חיי כ"זאת מהאופטלגין", אלא כ"האייל האלמוני"?
שקוף 377126
האייל האלמוני • בתשובה לחשופה בצריח על מונית יום ה', 6/4/2006, 13:26
בטח משהו עם איזה ותק שיש לתרבות הרוסית.
שקוף 377131
חשמנית על מונית • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 13:57
לא. האמת היא שמדובר בתגובה אסוציאטיבית שהתרחקה מאוד מנושא הדיון: תגובה 376661.
לא, לא, לא! 377063
האייל האלמוני • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 6:31
לי נראה קצת עצוב שמי שגדל כאן מגיל שנתיים וחצי, יש לו מבטא כשהוא מדבר בעברית.
לא, לא, לא! 377068
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 7:52
אני מצטער, אבל קיבלתי את הרושם האחר מהאמירות הבאות שלך:

"אם יש דבר אחד שאני באמת שונא, זה זלזול במורשת.
זאת בדיוק הסיבה לכך שבבית שלי, על אף העובדה שאני נמצא בישראל מגיל שנתיים וחצי, מדברים אך ורק רוסית, ללא שמץ עברית."

"דבר אחד אני אני יודע בבטחון:
אני אעשה כל שביכולתי כדי שהילדים שלי ידברו רוסית שוטפת"
לא, לא, לא! 377084
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 6/4/2006, 10:12
מה לא בסדר באמירות הללו?

אני אתייחס אליהן אחת אחת:

"אם יש דבר אחד שאני באמת שונא, זה זלזול במורשת.
זאת בדיוק הסיבה לכך שבבית שלי, על אף העובדה שאני נמצא בישראל מגיל שנתיים וחצי, מדברים אך ורק רוסית, ללא שמץ עברית."

שים לב: *אני*, לא ההורים שלי, אלא *אני*. במקרה שלא הבנת, אני מדבר רוסית מ*רצון*. אף אחד לא מכריח אותי.

"דבר אחד אני אני יודע בבטחון:
אני אעשה כל שביכולתי כדי שהילדים שלי ידברו רוסית שוטפת"

נו, מה לא בסדר פה? באמת, אני לא מצליח להבין איזו משמעות נסתרת מצאת במשפט הזה.

אני אלמד את הילדים שלי רוסית בדיוק כפי שלימדו אותי, וההורים שלי באמת עשו כל מה שביכולתם.
לא, לא, לא! 377087
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 10:20
"הבית שלי" אין פירושו רק "אני". פירושו גם "הילדים שלי". אם הבית שלך חף משמץ של עברית, הרי שאתה מרחיק את הילדים שלך מהשפה העברית (השפה המקובלת במדינה שבה הם חיים) כדי לקרב אותם לרוסית. אי אפשר להכחיש שיש tradeoff כאן, ושבחרת לתת את המשקל לרוסית, אולי מתוך הנחה ש"עברית הם ילמדו ממילא".

זה בא לידי ביטוי גם באמירה השנייה שלך - "אעשה כל שביכולתי כדי שהילדים שלי ידברו רוסית שוטפת". כאן נדרשת אקסטרפולציה, כי לא הבהרת מה זה "כל שביכולתי". אחד מהדברים שביכולתך הוא מה שאמרת שאתה עושה - המנעות מוחלטת מדיבור עברית בבית. זה יכול להגיע ל"הכרחה" שעליה אני מדבר: אם אתה *אוסר* על הילדים שלך לדבר בעברית בבית. משני הציטוטים שלך משתמע שזה מה שאתה עושה.
לא, לא, לא! 377090
איציק ש. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 6/4/2006, 10:30
גדי, היה מתון יותר. ראשית, טוב לדעת עוד שפה. שנית, הם ידברו עברית מחוץ לביתם וגם בביתם בבוא הזמן.
עד גיל 18 דיברנו בבית פולנית. כשהלכתי לצבא משהו קרה ועברנו לעברית. כמובן שגם קודם ידענו היטב עברית. אני בטוח שלא יהיה שם איסור לדבר עברית, פשוט כי לא יעמדו באיסור הזה. תאר לעצמך שהבן יביא חברה שאינה יודעת רוסית.
אני מאד מבין את התחושות שמבטא הבחור; קריעה תרבותית היא דבר מאד קשה והשפה היא אחד הדברים שהוא מנסה לשמור.
לא, לא, לא! 377092
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 6/4/2006, 10:33
קריעה תרבותית אולי קשה לו, השאלה היא למה לכפות את זה על הילדים. לא מפריע לי שמלמדים אותם עוד שפה; לא ברור לי למה מנסים ללמד אותם דווקא את השפה הרוסית. הסיבות שהובאו עד כה הן כאלו שמצדיקות את האב, לא את הילדים.
לא, לא, לא! 377106
איציק ש. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 6/4/2006, 11:04
הוא מבטא את הקושי שלו אך החיים יעשו את שלהם. אני מקווה בשבילו שכל המשפחה תפעל כך מתוך הבנה והוא לא יצטרך לכפות את גישתו כי הוא לא יצליח לאורך זמן.
גם לערבים אתה אומר את אותו הדבר? 377110
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 6/4/2006, 11:23
אנשים פשוט מסרבים להבין שאני רואה את עצמי כחלק ממיעוט לאומי.

כן, אני נותן לרוסית הרבה יותר משקל מאשר לעברית. כן, אצלי בבית לא מדברים ולא ידברו עברית. זה לא איסור, זאת מעין "הסכמה הדדית". ההורים שלי לא יענישו אותי אם אתחיל לפנות אליהם בעברית, אבל הם יתאכזבו מאד (בלשון המעטה), וערכי בעיניהם ירד פלאים.

חלקית, זה מה שדרבן אותי ללמוד בתחילת הדרך, הרצון העצום של הורי ללמד אותי רוסית, ההתלהבות הרבה בה הם ניגשו לכך והאכזה האיומה שידעתי שהם יחושו אם אני ארים ידיים.

כיום, כמובן, אין סיבה לדרבן אותי. כיום, אני לומד רוסית בעצמי, ועושה זאת בהתלהבות לא פחותה מזו שאחזה בהורי כאשר הייתי קטן.

שאלה: למה הילדים שלי לא יוכלו ללמוד עברית בגן? אני למדתי (או שאתה רומז שאני עילג?).
גם לערבים אתה אומר את אותו הדבר? 377157
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 16:18
אה, התבלבלתי קצת. חשבתי שכשאתה מדבר על הבית אתה כבר מתכוון לבית שבו אתה האבא, ומה תהיה הגישה כלפי הילדים בו.

אני לא רומז שאתה עילג, אבל אני לא בטוח שבאופן כללי, העברית של הילד הממוצע שלמד אותה רק בגן היא העברית של הילד הממוצע שדיברו אצלו עברית בבית. ברשותך אני לא אפתח את הדיון יותר מזה, כי אני חושש שסגנון הדיון המתגונן שלך (והכותרות) הופך את הדיון לטרחני ומעיק (מזכיר לי את עצמי).
אני שמח שהגענו להסכמה. 377188
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 6/4/2006, 17:42
גם אני לא חושב שהדיון הזה מתקדם לאנשהו, ואשמח לסיים אותו ולחזור לעיסוקי האחרים (רוסית, ופיזור שלל הודעות אוף טופיקיות בעין הדג, תחת הניק המקורי להפליא ''הרוסי הקטן'').

ד''א, גם אתה די מזכיר לי את עצמי.

שיהיה לך רק טוב בחיים.

יאללה, בי.
לא, לא, לא! 377162
האייל האלמוני • בתשובה לאנדריי בולוטינסקי יום ה', 6/4/2006, 16:28
קצת קשה לקבל ברצינות את דבריו של מי שאומר "בשום אופן לא להכריח", וגם מדבר בתגובה 376936, על דברים שהוא "... לא יכול להרשות".
אבוי. 377190
אנדריי בולוטינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 6/4/2006, 17:45
תקרא עוד פעם את התגובה שלי, ותבין שהתכוונתי למשהו שונה לחלוטין.

זהו, אני מהדיון הזה פרשתי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות