בתשובה לLG, 05/10/01 23:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל כך הרבה הנחות על מעט מאד עובדות. שיחרור האשה מתנהל בקצב איטי, לטעמך, ושיחרור האשה בארץ לא התקדם הרבה. על סמך מה הקביעה הזו? מה ייראה לך קצב הולם, והיכן הוא מתקדם יותר מאשר בארץ? אני מבין שלדעתך, שיחרור האשה מקביל לשיעור גירושין גבוה. מדוע? "במילים אחרות, מאפייניו של הקשר הזוגי האידיאלי מוסכמים על רוב הישראלים." את זה לא הבנתי. נניח שבאמת שיחרור האשה בארץ לא התקדם - אתה חושב שהנשים מרוצות מכך? (אגב - אם הן מרוצות, למה צריך "שיחרור אשה"?) אני מבין גם שאתה טוען שנשים ישראליות אוהבות סקס אלים משום שהחברה שלנו היא מיליטריסטית. הנשים שהכרתי כנראה לא היו מספיק מיליטנטיות. מוזר, חלק מהן היו ביחידות קרביות בצה"ל. אתה לא חושב שיש פלורליזם בארץ? אז מדוע צמח האייל הקורא דווקא כאן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הקורא לא פלורליסטי. <gun shot>
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לדייק, אחד אחד: לגבי קצב שחרור הנשים: יש בארץ מעט נשים בעמדות כוח. למשל בהשוואה לצפון אירופה ואולי אפילו לארה"ב. בממוצע, ישראל אינה במקום טוב ביחס למדינות המערב: לגבי שיעור הגירושין: מהמידע (שאת אמינותו אינני יודע) באתר עולה ששיעור הגירושין בישראל (כאחוז ממספר הנישואין) הוא מהנמוכים בעולם המערבי, כאשר רק באיטליה, ספרד ופורטוגל - שהן מדינות קתוליות - שיעור הגירושין נמוך יותר. הקשר בין שחרור האישה לשיעור הגירושין: הוא אכן מופרך כאינדיקטור כללי, ותודה על התיקון. עם זאת, עדות אנקדוטלית מתוך אתר של ממשלת טייואן בנושא: ציטוט: "Nothing illustrates the ongoing reevaluation of women's roles in Taiwan better than the issue of divorce." "מאפייני הקשר הזוגי מוסכמים על הישראלים":לגבי מספר גדול של נשים בארץ, לחץ חברתי של הסביבה והמשפחה מונע מהן את האפשרות לצאת מקשר גרוע. זו כנראה תפיסה אומללה שגורסת שלנישואין יש לפעמים צדדים שליליים ש- "צריך ללמוד לחיות איתם". אי אפשר לקרוא לזה הסכמה, אבל בהחלט מדובר במערכת ערכים ששני בני הזוג שותפים לה, למרות שלעיתים היא מאמללת את שניהם - למשל האמונה שאישה לא יכולה להסתדר לבדה ולכן לא יכולה ליזום גירושין. עם זה, בין אקדמאים בכל בעולם רווחות תפיסות אחרות של מהות הקשר הזוגי, כולל הלגיטימציה לפרק אותו בתנאים מסוימים. אני מניח, למרות זאת, ששיעור הגירושין גם בקרב אקדמאים בישראל נמוך מברוב ארצות המערב - ראה למשל את מספרן הנמוך של פרופסוריות באוניברסיטאות, המעיד על מעמד האקדמאיות בארץ. בקשר זוגי בין שני שותפים המודעים לאפשרות להתגרש יש חשיבות להסכמה הדדית ערכית לגבי "מהו קשר טוב", ושיעור גירושין נמוך עשוי להעיד על הסכמה רחבה גם בתחום זה (למשל, על כך שהגבר הוא המפרנס הראשי והאישה עובדת במשרה חלקית ולכן אינה עצמאית כלכלית). מובן שיש יוצאים מן הכלל רבים, וטוב שכך, אלא שאני מתייחס לסטטיסטיקה הלאומית ולא לתת-קבוצה ספציפית. סקס אלים: לא טענתי שנשים ישראליות אוהבות סקס אלים, ואני גם לא חושב שזה נכון. האמירה היתה לגבי מידה רבה של שליטה של הגבר באישה מחוץ למיטה, שנפוצה בארץ יותר מאשר ברוב ארצות המערב. גם כאן, המדובר הוא בססטיסטיקה ולא בנשים ספציפיות שאני או אתה מכירים. הטיעון היה שסקס וירטואלי משמש שסתום לפורקן היצר המיני כשקשר אמיתי ומספק קשה להשגה. הקושי ביצירת קשר עשוי לנבוע מאי התאמות רגשיות בין גברים לנשים (כקבוצות) ביחס ל-"מעמד האישה" ו- "מעמד הגבר" הרצוי, והפלורליזם מסבך עוד יותר את התמונה מפני שבחברה הטרוגנית לכל גבר ולכל אישה יש נקודת התייחסות רגשית שונה משל כל האחרים ביחס לזוגיות. פלורליזם: כנראה שהולך ומתפתח בארץ פלורליזם, אלא שהוא מוגבל לקבוצות קטנות שאינן "מגוייסות" לאתוס המאבק הקיומי באופן בו נתפס, למשל, עד מלחמת ששת הימים. אני טוען שבכל פעם שהעם נקרא להתאחד תחת הדגל הבטחוני נדחק הפלורליזם הצידה לטובת קונפורמיזם, גם במה שנוגע ליחסי גברים נשים. כשהישראלים מסיטים את מירב מרצם ותשומת ליבם לזירה אחת משותפת, זו הבטחונית, הם אינם יכולים לפתח בה-בעת תחומי התעניינות אינדיבידואליים ולכן נפגע הפלורליזם. החופש של כל פרט למקד את תשומת ליבו אל אספקטים ייחודיים של העולם, שלא בהכרח מעניינים את כולם, הוא תנאי מוקדם ליצירת מגוון מערכות ערכים. האם אתה מעוניין גם להתייחס לנושא עצמו, או רק להנחות שבבסיס ההנמקות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשים בעמדות כוח: ישראל, הודו,אנגליה ופקיסטן הן היחידות הידועות לי בכך שהונהגו על ידי אשה בשלב כלשהו. עד כמה שזכור לי, זה גם היה הסדר שבו התרחשו הדברים, כלומר - ישראל היתה הראשונה. האם אתה חושב שבארה"ב יש סיכוי שבעתיד הנראה לעין תעמוד אשה בעמדת הנשיאה? הסטטיסטיקה של נשים בעמדות ניהול היא מעניינת מאד. לא תיארתי לעצמי שישראל בקו אחד עם הונג קונג והרבה יותר מתקדמת מיפן. ודאי שישראל אינה במקום טוב מבין מדינות המערב. היא אינה מדינה מערבית, וכבר דובר בכך רבות. 20% יהודים דתיים, 20% ערבים (מתוכם שיעור גבוה של בדואים שבקרבם אשה בעמדת ניהול היא מצב שקול למנהל שהגיע מהמאדים). הסטטיסטיקה של נשים המעורבות בפוליטיקה הישראלית היא די מחפירה, אך שוב עליך להביא בחשבון שחלק נכבד מהמושבים בכנסת מיועד למפלגות חרדיות, ושם נשים אינן משתתפות כלל במשחק. מושבים אלה משתתפים מעט מאד במשחק המיליטריסטי שהזכרת. באשר לשיעור הגירושין הנמוך, שוב: אין כמעט גירושין בקרב הבדואים והחרדים. כל זה משום שאיננו מדינה מערבית. עדיין לא ראיתי הנמקה מדוע שיעור גירושין נמוך מעיד על בעיה בשחרור האשה. בכל אופן - שיעור של 26% גירושין בארץ נראה לך נמוך מהרצוי? אגב, הסטטיסטיקה הזו מטעה. היא אינה מצביעה על הסיכוי שזוג יתגרש, אלא על היחס בין כמות הגירושין לכמות הנישואין בשנה נתונה. האם העובדה ששיעור הגירושין בקובה גבוה מזה שבאוסטרליה מצביעה על בעיה בזכויות הנשים באוסטרליה? "מידה רבה של שליטה של הגבר באישה מחוץ למיטה, שנפוצה בארץ יותר מאשר ברוב ארצות המערב." על כך שאיננו מערביים כבר דיברתי. בכל זאת - מנין לקוח הנתון הזה? באשר לפלורליזם - אינני בטוח גם כאן שהצדק איתך. חושבני שניתן למצוא כאן פחות או יותר את כל קשת הדעות הסבירה והלא סבירה (ראה למשל: "ציונות היא נאציזם" באייל הקורא). ארה"ב חשה את עצמה מגוייסת כעת. האם נעלם בה הפלורליזם? "האם אתה מעוניין גם להתייחס לנושא עצמו?" אינני בטוח למה אתה קורא "הנושא עצמו". אם אתה מדבר על סקס וירטואלי או סקס מיכני, אם יהיה לי משהו מעניין לומר, אעשה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשים ראשי ממשלה: סרי לנקה ראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שרוב המדינות ברשימה הן מדינות עולם שלישי או מדינות במשבר ארוף טווח. אפשר אולי לתאר מעין גראף קוסינוס שמציג את השתתפות הנשים בניהול החברה לעומת רמת ההתפתחות של החברה מבחינה מדינית - כך שבקצה האחד (חברות פרימיטיביות של ציידים-מלקטים, וגם חברות במצב מלחמת גרילה כנגד כובש, למשל) השתתפות הנשים גבוהה, באמצע, ברמת ההתפתחות של העולם המערבי במהלך רוב ההיסטוריה המודרנית, רמת ההשתתפות הנשית היא אפסית, ובקצהו - ברמת הפיתוח האולטימטיבית מבחינת שיוויון - שוב השתתפות נשית גבוהה (לא ממש הגענו לשם, כמובן). ואם אנחנו כבר בספקולציות פרועות, אפשר לטעון שהסיבה להבדלים נעוצה בהיצע וביקוש של כוח אדם. במהלך מלחמת העולם השניה, כשהגברים היו בשדה הקרב ברובם, נעשה ''זינוק'' במעמד האשה באירופה, כאשר הנשים נדרשו לעבוד בעבודות ''גבריות'' במפעלים כדי לספק את הציוד למלחמה. כך גם בחברות פרימיטיביות - אין כל הגיון בכך שנשים לא יצאו מהבית וישתתפו בהשגת המזון (בעיקר בליקוט, אבל גם בצייד של בע''ח קטנים). לעומת זאת, מרגע שהעבודה נעשתה חקלאית, ועוד יותר אחרי המהפכה התעשייתית, והיה עודף בידיים עובדות בין כה וכה, לא הייתה כל סיבה להניח לנשים ''לתפוס'' מקומות עבודה של גברים. אני זוכר שקראתי משהו פעם בנושא (לפחות לגבי הפסקה הראשונה שלי). אני לא מצליח להזכר איפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נוסף לתיאוריית הקוסינוס ניתן אולי לקבל אם נשים לב שרוב (אם לא כל) הנשים בעולם השלישי שהיו ראשי מדינה, הן בעלות קשר משפחתי לראשי מדינה קודמים - ידועות במיוחד ''שושלות'' גנדי ובוטו. נזכור שתופעת נשים המנהיגות מדינה אינה תופעה מודרנית (ודי להזכיר את ויקטוריה מלכת אנגליה כדוגמא), אך למיטב זכרוני כולן קיבלו את השלטון בירושה. כלומר, דווקא לנשים בעולם השלישי קל יותר להגיע לשלטון משום שהן נעזרות בתהליך סמי מסורתי (מובן שאין זו שושלת במובן הרגיל של המילה), מאשר לנשים במדינות סובלניות יותר כלפי נשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. יצויין גם שבקרב שימפנזים צעירים דווקא זוכים לסטטוס החברתי הראשוני שלהם על פי הסטטוס החברתי של האם (זהות האב אינה ידועה, מן הסתם). זכרים בנים לנקבות נחותות חברתית יתקשו עד מאוד לטפס במעלה הסולם החברתי השימפנזי. במקרה אחד שקראתי, נקבה ''נחותה'' ניסתה (בהצלחה מסויימת) לקרב בין בנה לבין בן של נקבה ''עליונה'', כדי להקל עליו להגיע לסטטוס חברתי גבוה יותר דרך הקשר בין השניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שחלק נכבד מאותן נשים ראשי ממשלה לא האריכו מעבר לכמה חודשים במישרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |