|
||||
|
||||
הסיבה המרכזית שאני לא מסוגל ללכת לבית קולנוע רגיל (למעט הסינמטק) היא ההפסקות המעצבנות באמצע הסרט. ההפסקות נועדו במקור להחלפת גלגלי הסרט. אבל שנים כבר שהכל דיגיטלי. נראה שיש אדם שתפקידו לסנכרן את ההפסקות כך שיחתכו את הסרט בדיוק באמעצ הסצנה. התוצאה היא שאני מקבל מוצר לקוי (סרט חתוך) תמורת כספי. בארה"ב ובכל מדינה נורמלית אחרת אין הפסקות. בישראל ההפסקות משמשות כטריק נלוז למכירת פופ-קורן במחיר מופקע. אם אין מה לעשות בהפסקה, לא נלך להביא איזה פופ-קורן? הגדילה ועשתה רשת בתי קולנוע מסויימת, שהחליטה להקרין פרסומות גם בהפסקה. ממש ערוץ 2 – הפסקת פרסומות. אין לי מושג אם הרשת הזו עדיין מקרינה פרסומות בהפסקה, מכיוון שזו היתה הפעם האחרונה שביקרתי באותו בית הקולנוע. |
|
||||
|
||||
אני דווקא אוהב את ההפסקה. זאת הזדמנות טובה להשתין. |
|
||||
|
||||
גם אני אוהבת את ההפסקה. יש אנשים שקשה להם לשבת שעה וחצי, או שלוש, בלי הפסקה. בהיותי חובבת בתי קלונוע נידחים קרה לא אחת שהיינו רק זוג אחד או שניים באולם, ושאלו אם אנחנו רוצים הפסקה. תמיד אמרנו כן. ומחירי הפופקורן בארץ הם בהחלט שערורייה, אבל עדיין מה שאתה אומר נשמע לי קצת קיצוני. בהיותך מודע לכך, אתה יכול פשוט לא לקנות פופקורן, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |