בתשובה לבלבניסט, 01/04/06 10:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאשר אתה תופס את המערכת הפוליטית כרצף ולא כדיכוטומיה (ועוד כרצף שהוא, פחות או יותר, על בסיס מפלגתי ולא על בסיס פרסונלי), הרי שההגיון אומר שראש מפלגה שמרכיב קואליציה יחשוק בשני דברים בעיקר: א. שהמפלגה שלו תחזיק בקול החציוני בקואליציה שלו לאורך הסקאלה - כלומר שיהיה מספר כמה שיותר זהה מכל צד של הקואליציה (או, לחלופין, שהמפלגה שלך תהיה יותר מחצי מהקואליציה); ב. שהמפלגות תהיינה רצופות מבחינה אידיאולוגית, כלומר שלא "תדלג" על מפלגות ברצף. הסיבה דומה למדי לסיבה הקודמת - בהנחה של רצף, המטרה היא לשמור על איזון. אם אתה קופץ מעל מרצ ומצרף את חד"ש, אתה בעצם שם יותר משקל (מיותר) בצד אחד של הקואליציה, למרות שיכולת להשיג אותו דבר מבחינה מספרית, בלי המשקל העודף הזה. מכיוון שש"ס קרובה יותר למרכז המפה הפוליטית (מבחינת מקבלי ההחלטות שלה, לפחות - לאו דווקא מבחינת המצביעים), אולמרט יעדיף אותם על פני ליברמן, והוא יעדיף את הליכוד על פני ליברמן גם כן. מה שאני לא מבין הוא למה אולמרט (ושרון) הסכימו לכל כך הרבה בדלנים במפלגה שהם עצמם הקימו וקבעו את חבריה. נניח שאני מבין את השיקול של פרס - מה היה השיקול של אולמרט? ומדוע פרס אינו עושה כמיטב יכולתו כדי להכניס את העבודה לקואליציה, במקום לדבר בפרץ סרה? איך יודעים מתי מישהו עושה הפוך על הפוך ומתי מישהו מתכוון ברצינות? איך יודעים מתי מישהו התכוון לתוצאה ומתי פשוט לא הצליח לו מה שהוא ניסה לעשות? איך? באים לשאול את הבלבניסטים! הם יגידו לך מה כל אחד היה אמור לעשות, ומה כל אחד אמור לחשוב, ולפי זה נדע אם ההתבטאות הנוכחית היא סתם הטעיה, או שהם באמת מתכוונים לזה. ואם אין בלבניסט זמין? נו, אז אפשר לנחש. יעיל באותה מידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע שרון ואולמרט הסכימו לכל כך הרבה בדלנים? התשובה היא סטנדרטית לכל מפלגה בינונית-גדולה: כי זה השתלם גם להם. אם בדלנים בעלי *כוח אלקטורלי* כמו מופז ופרס מעוניינים להצטרף, אז ההערכה שעושים שרון/אולמרט היא שכדאי לצרפם כדי להגדיל את מס' המנדטים בבחירות הקרובות, ואז למזער את הנזק ע"י פריימריז שיישלטו ע"י המנהיגים מייד לאחר הבחירות, או ע"י "שיקולים קואליציוניים": ה"ויתורים" שקדימה תעשה במו"מ קואליציוני הם כאלה שבדלנים המחזיקים תיקים בכירים יודחו לטובת החברות בקואליציה (לדוגמה: מופז לא יכהן כשר ביטחון כדי לפנות משרה זו לנציג העבודה, למשל לפרץ - כדי לבחון כמה הוא באמת יקצץ בתפקיד הביטחון). הכל חלק מהמשחק הפוליטי הרגיל. לגבי שאלותיך בהמשך: מתנצל, אבל גם לי קשה לנתח משמעות של הצהרות במהלך מו"מ, מאחר ולא ידועים לי כל הפרטים. אני יכול לנחש את הכוונה, מאחר ואני כבר מכיר בגדול את האינטרסים של רוב הנפשות הפועלות. כמו בכל ניתוח של מערכת, צריך לשים לב טוב לפרטים (כלומר מהי ההתבטאות המדוייקת, מי אמר ובאילו נסיבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מופז הוא נכס אלקטורלי? המעבר שלו לקדימה נחשב על-ידי כולם כמהלך פחדתי של פוליטיקאי מובס שהלך לחסות בצל פטרונו הפוליטי. לא אמרת שפרץ הוא בדלן? מה פתאום שיקבל את תיק החוץ? רגע, בעצם, לא אמרת שהעבודה בכלל לא תכנס לקואליציה? מה קרה פתאום? לגבי ניחוש הכוונה - זו בדיוק הבעיה שלי אתכם. אי אפשר להפריך את הטענות שלכם, כי מרגע שאתם החלטתם מי שייך לאיזה צד, אזי כל מה שיכול להפריך את הטענה הזו יחשב כסתם הסחה, ואפשר לדעת את זה לפי זה שאתם כבר החלטתם שהוא שייך לצד השני, ולכן זה לא הגיוני שהוא באמת יתמוך בככה וככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למופז (כמו לפרס) משמעות אלקטורלית כפולה: למרות מה שלך נראה, חלקים רחבים בציבור מחלקים לו ציונים גבוהים כשר ביטחון, והיו רואים בדחייתו סוג של אליטיזם של קדימה. לא אמרתי שהעבודה לא תהיה בקואליציה, אני סבור שאין מצב שלא תבנה קואליציה ללא בדלנים, אבל היא לא תכיל את כולם (כלומר עבודה או ש"ס+אגו"י) כדי למזער את המחיר הכלכלי של הקמת הקואליציה. תקרא שוב את הפסקה הלפני אחרונה בתגובה 375810. במצב בו מחוייבת המציאות כניסת מפלגות בדלניות לקואליציה, הרבה יותר נוח להתפשר על תיקים בהם מכהנים כרגע בדלנים (כלומר להחליף בדלן בבדלן) או לתת לבדלנים תיקים בהם הם יכולים להזיק באופן מינימלי למדיניות המשתלבת. זה יכול להיות פרץ. אבל באותה מידה זה יכול להיות ישי. לגבי ההפרכה: נכון שיש בעיה בלהפריך או להוכיח. אפשר רק לבדוק יעילות מול תחזיות "רגילות", כמו שאני מבצע עם עצמי מדי פעם, והפעם גם הצעתי את התחזית שלי לבדיקה באתר. בנוסף, אם אתה מעוניין, אני יכול לפרט לך את החלוקה עפ"י הניתוחים שלי לבדלנים/משתלבים דומיננטיים כרגע, כך שתבין אולי יותר את נקודת המוצא לניתוח. עוד נקודה להעדפה שלי לשיטה של ע"ב: מצאתי ששיטת ניתוח דיכוטומית היא היחידה שיכולה להיות סבירה (ללא קשר אם אני מאמץ את יתר הנחיות הניתוח של ע"ב), מאחר ומרחב התמרון של העשייה הפוליטית אינו גדול כפי שאולי נראה מבחוץ, ותמיכה בפיתרון מדיני מסויים גוזרת חד חד ערכית ועל את התמיכה בפיתרון כלכלי-חברתי תואם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך לתגובה 376013: מעניין שפרץ מציע עצמו לשר הביטחון. ייתכן וזה קשור להערכת המצב שהוא מבצע מול הנסיבות שפירטתי בדוגמה בתגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערונת: ליברמן, נכון לעכשיו, כבר לא ימינה מהליכוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |