בתשובה לדב אנשלוביץ, 04/10/01 19:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שמי שמביע דאגה כנה ואמיתית מהשאלה האם נהרג ברוך גולדשטיין ממכת המטף הראשונה או השלישית (ואגב, בניגוד למה שכתבת באותו מאמר, בהחלט יתכן שהראשונה היא זאת שהרגה אותו), דורש לקיים חקירה שתבדוק זאת, ותמה מדוע לא נעשה מאמץ ללכוד את ה''רוצחים'' (ניצולי הטבח כזכור), לו הייתה עקביות בדעותיו, היה צריך להעלות שאלות דומות, ולתבוע חקירות דומות לגבי חלק גדול מפיגועי הטרור המבוצעים בישראל, שאינם ''פיגועי התאבדות''. אינני מבין מדוע אתה מזכיר את האמריקאים דווקא, כי הרי ברור שהשאלה האמיתית שצריכה להטריד אותנו כאן היא כיצד היו נוהגים בארץ מתוקנת כבריטניה. אם יתברר לנו שגם אצלם היו יורים אל תוך המכונית באותו אופן שנהגו בו, באותו אירוע שהייתי עד לו, אין זה משנה מה דעתי בעניין, כי הרי ברור שאסור לנו להיות פריארים, ולנהוג ביפות נפש החורגת מן המקובל בעולם הנאור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי את האמריקאים כדי להזכיר לך את ההזכרה שלהם על ידך שלא לצורך, בויכוח קודם כאשר שאלתי אותך לדעתך ולא לדעתם, בנושא שהוא ברור על פניו. ועכשיו אתה עושה בדיוק אותו דבר. אני שואל שאלה ישירה מה דעתך לגבי נושא מסויים, ואתה מתחיל להתפתל ולהתחמק. כל מהות כתיבתך היא העלאת אבק כדי לטשטש את אי רצונך להיות ענייני. את מה שרציתי לומר באותו מאמר השוואה שקשור בשקולניק שבו הבאתי גם את מקרה הרצח של מחבל קו שלוש מאות, הצגת בצורה מסולפת, אבל אבדתי את הרצון להבהיר שוב את עמדתי. אני יודע ששוב תתחיל להתפתל, ובסופו של דבר לא אצא ממך. המשחק חסר התכלית הזה הזה פשוט נמאס לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל השאלה המקורית (גם אם במובלע) הופנתה אליך. אתה הוא זה שנקט עמדה מוסרית כה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים, כלפי מיצוי הדין עם "רוצחיו של הרוצח", ולכן השאלה המתבקשת שעולה כאן היא מהי עמדתך במקרים דומים אחרים. לכן שאלות כגון: "רגע, רגע, אבל מה אתה אומר?" (כמובן, שאין לי בעיה להביע את עמדתי בנושא), או הערה בכיינית כלשהי על כך שדבריך סולפו, או אזכור נוסף להשוואה המפוקפקת המקורית שלך, אשר כללה את שקולניק ו"קו 300" בכפיפה אחת ביחד עם "רוצחי גולדשטיין", הן אינן מן העניין. ולכן, בינתיים דווקא אתה הוא זה שמתחמק או מתפתל או מעלה אבק ואוכל חול, או שאר בירבוריאדה קשקשנית. או בקיצור, אתה הוא זה שנמנע מלהיות ענייני. (ותודה על הסברך בעניין ה"אמריקאים" (שוב, אני חושב שבחיים לא הייתי עולה על זה לבד), אכן הערה עניינית ממדרגה ראשונה). לסיום, מיותר לציין שמעולם לא התחמקתי והתפתלתי בהודעותיי (ובוודאי שלא אל מול שאלותיך). בכל דיון אשר בו אני משתתף אני מביע דעותיי, ואך ורק אותן, בהתבסס על העובדות הידועות לי. אמנם מעט תמוה בעיני משפטך "בסופו של דבר לא אצא ממך", לאחר שטרחת לשרבב את שמי אל תוך דיון בו לא נטלתי חלק, תוך התבססות על נימוק סהרורי במיוחד, אך כמובן שאם מסיבות כאלה ואחרות, אינך מוצא עוד טעם בדיון, אתה רשאי לפרוש ממנו בכל עת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |