|
||||
|
||||
א. ממתי בלבניזם מתייחס למפלגות כגופים מונוליטיים? מי יתקע לידנו שאין רוב משתלבב בעבודה שיצליחו להעיף את פרץ או לפחות לכפות עליו שותפות בקואליציה1 - אותו כנ"ל לגבי ביילין. ב. ליברמן הוא משתלבב? איך בדיוק? חשבתי שכל הפואנטה של התוכנית שלו היא ליצור הפרדה מוחלטת בין ישראל לערבים. מצד שני, אף לא הבנתי את הסיווגים הללו. 1 הנה, נתתי לך תירוץ למתי שהתחזית שלך תכשל. |
|
||||
|
||||
א. לא התייחסתי למפלגות כגוף מונוליטי. התייחסתי לראשיהן בלבד, תוך הנחה שלראש תפקיד מכריע במו"מ הקואליציוני. דרך אגב - הרוב המכריע של הח"כים בסיעת העבודה כרגע הוא בדלן כמו הראש, ולכן אין סיכוי שפרץ יעוף (באופן דומה סיעת הליכוד לא תעיף את ביבי). בקדימה המצב יותר מורכב, אבל הראשות ומס' לא מבוטל של ח"כים הם משתלבים (אולמרט את לבני, מחוזקים במשתלבים סולודקין, רמון, רייכמן, עזרא, בראון, איציק ובוים - היתר בדלנים או לא מוכרים מספיק). ב. התוכנית המפורסמת של ליברמן לא מחוברת לקרקע (כלומר אינה אופרטיבית, ולכן בוודאי גם אינה כוונתו הפוליטית)- היא "מצע אידיאולוגי" שעזר לו לייצר מפלגה גדולה (זו אידיאולוגיה פופולרית למדי בציבור הישראלי בכלל וברוסי בפרט, ולכן קל לו להיכנס לכנסת בכוחות מחוזקים על גביה). את ליברמן בחנתי לא מעט פעמים במקרים רבים, ומשנתו הכלכלית והפוליטית היא בהחלט משתלבת. ושוב, עפ"י ניסיוני עד כה לא סביר שהתחזית תיכשל. כלומר: העבודה וש"ס לא יהיו יחד בקואליציה; סיכוי מצויין שליברמן יהיה שם; מרץ לא תהיה שם. |
|
||||
|
||||
וואו. זה מאוד מרשים איך שאתה לוקח על עצמך סיכון כזה תוך הזדהות בשמך האמיתי - בלבניסט - כך שנוכל לבוא ולצחוק עליך במקרה שאתה טועה. ואם כבר אנחנו מדברים - מה פרס (בדלן, נכון?) עושה בקדימה, לעזאזל? |
|
||||
|
||||
אני לא מרגיש צורך ביותר מכינוי, תודה. פרס נמצא בקדימה מאותה סיבה שבכל מפלגה יש את שני סוגי הפוליטיקאים: הדרך האפקטיבית ביותר לגבור על הצד היריב היא להתברג כמה שיותר גבוה בכל מפלגה אפשרית. פרס הוא דמות ציבורית אלקטורלית מרכזית, שמפלגת פורשי ליכוד הרוצה להתהדר בהיותה מפלגת מרכז גדולה לא יכולה לסרב לכניסתה אליה, ולאחר פרישתו הלא מתוכננת של שרון הוא טיפס גבוה מאוד בקדימה. בלעדיו, הדומיננטיות של המשתלבים היתה גבוהה מאוד. איתו - הם יאלצו להתפשר יותר בנושאים מסויימים. שים לב גם שפרס עבר לקדימה רק כשהיה ברור שפרץ, עמיתו למחנה הבדלני, שולט בעבודה ביד רמה. |
|
||||
|
||||
מה שבאמת נפלא בראיית העולם הבלבניסטית הוא שהיא מאפשרת לאנשים להאמין שהם חיים במעין שילוב בין סיפור קונספירציה לטלנובלה. |
|
||||
|
||||
דעתך על שיטת הניתוח מוכרת, ואם אתה מרגיש שאתה חייב ללעוג כחלק מכל דיון, זו זכותך. בקשתי היא כזו: אם אתה סבור שהקואליציה תהיה אחרת, תסביר מדוע, וכשהקואליציה תורכב נראה מי צריך להסביר מחדש, M-KAY? |
|
||||
|
||||
אני סבור שכל קואליציה תכלול את מפלגת העבודה, אני סבור שרוב הסיכויים שש''ס או מרצ (או שתיהן) תהיינה בממשלה. אני מוכן להמר שלא יהיה מצב שליברמן יהיה בפנים אבל ש''ס בחוץ. לסיבה קוראים ''רציפות קואליציונית''. |
|
||||
|
||||
טוב, זה בהחלט שונה מהתחזית שלי, ויהיה קל לבדוק. מאחורי השם "רציפות קואליציונית" יש הסבר מפורט יותר? |
|
||||
|
||||
כאשר אתה תופס את המערכת הפוליטית כרצף ולא כדיכוטומיה (ועוד כרצף שהוא, פחות או יותר, על בסיס מפלגתי ולא על בסיס פרסונלי), הרי שההגיון אומר שראש מפלגה שמרכיב קואליציה יחשוק בשני דברים בעיקר: א. שהמפלגה שלו תחזיק בקול החציוני בקואליציה שלו לאורך הסקאלה - כלומר שיהיה מספר כמה שיותר זהה מכל צד של הקואליציה (או, לחלופין, שהמפלגה שלך תהיה יותר מחצי מהקואליציה); ב. שהמפלגות תהיינה רצופות מבחינה אידיאולוגית, כלומר שלא "תדלג" על מפלגות ברצף. הסיבה דומה למדי לסיבה הקודמת - בהנחה של רצף, המטרה היא לשמור על איזון. אם אתה קופץ מעל מרצ ומצרף את חד"ש, אתה בעצם שם יותר משקל (מיותר) בצד אחד של הקואליציה, למרות שיכולת להשיג אותו דבר מבחינה מספרית, בלי המשקל העודף הזה. מכיוון שש"ס קרובה יותר למרכז המפה הפוליטית (מבחינת מקבלי ההחלטות שלה, לפחות - לאו דווקא מבחינת המצביעים), אולמרט יעדיף אותם על פני ליברמן, והוא יעדיף את הליכוד על פני ליברמן גם כן. מה שאני לא מבין הוא למה אולמרט (ושרון) הסכימו לכל כך הרבה בדלנים במפלגה שהם עצמם הקימו וקבעו את חבריה. נניח שאני מבין את השיקול של פרס - מה היה השיקול של אולמרט? ומדוע פרס אינו עושה כמיטב יכולתו כדי להכניס את העבודה לקואליציה, במקום לדבר בפרץ סרה? איך יודעים מתי מישהו עושה הפוך על הפוך ומתי מישהו מתכוון ברצינות? איך יודעים מתי מישהו התכוון לתוצאה ומתי פשוט לא הצליח לו מה שהוא ניסה לעשות? איך? באים לשאול את הבלבניסטים! הם יגידו לך מה כל אחד היה אמור לעשות, ומה כל אחד אמור לחשוב, ולפי זה נדע אם ההתבטאות הנוכחית היא סתם הטעיה, או שהם באמת מתכוונים לזה. ואם אין בלבניסט זמין? נו, אז אפשר לנחש. יעיל באותה מידה. |
|
||||
|
||||
מדוע שרון ואולמרט הסכימו לכל כך הרבה בדלנים? התשובה היא סטנדרטית לכל מפלגה בינונית-גדולה: כי זה השתלם גם להם. אם בדלנים בעלי *כוח אלקטורלי* כמו מופז ופרס מעוניינים להצטרף, אז ההערכה שעושים שרון/אולמרט היא שכדאי לצרפם כדי להגדיל את מס' המנדטים בבחירות הקרובות, ואז למזער את הנזק ע"י פריימריז שיישלטו ע"י המנהיגים מייד לאחר הבחירות, או ע"י "שיקולים קואליציוניים": ה"ויתורים" שקדימה תעשה במו"מ קואליציוני הם כאלה שבדלנים המחזיקים תיקים בכירים יודחו לטובת החברות בקואליציה (לדוגמה: מופז לא יכהן כשר ביטחון כדי לפנות משרה זו לנציג העבודה, למשל לפרץ - כדי לבחון כמה הוא באמת יקצץ בתפקיד הביטחון). הכל חלק מהמשחק הפוליטי הרגיל. לגבי שאלותיך בהמשך: מתנצל, אבל גם לי קשה לנתח משמעות של הצהרות במהלך מו"מ, מאחר ולא ידועים לי כל הפרטים. אני יכול לנחש את הכוונה, מאחר ואני כבר מכיר בגדול את האינטרסים של רוב הנפשות הפועלות. כמו בכל ניתוח של מערכת, צריך לשים לב טוב לפרטים (כלומר מהי ההתבטאות המדוייקת, מי אמר ובאילו נסיבות). |
|
||||
|
||||
מופז הוא נכס אלקטורלי? המעבר שלו לקדימה נחשב על-ידי כולם כמהלך פחדתי של פוליטיקאי מובס שהלך לחסות בצל פטרונו הפוליטי. לא אמרת שפרץ הוא בדלן? מה פתאום שיקבל את תיק החוץ? רגע, בעצם, לא אמרת שהעבודה בכלל לא תכנס לקואליציה? מה קרה פתאום? לגבי ניחוש הכוונה - זו בדיוק הבעיה שלי אתכם. אי אפשר להפריך את הטענות שלכם, כי מרגע שאתם החלטתם מי שייך לאיזה צד, אזי כל מה שיכול להפריך את הטענה הזו יחשב כסתם הסחה, ואפשר לדעת את זה לפי זה שאתם כבר החלטתם שהוא שייך לצד השני, ולכן זה לא הגיוני שהוא באמת יתמוך בככה וככה. |
|
||||
|
||||
למופז (כמו לפרס) משמעות אלקטורלית כפולה: למרות מה שלך נראה, חלקים רחבים בציבור מחלקים לו ציונים גבוהים כשר ביטחון, והיו רואים בדחייתו סוג של אליטיזם של קדימה. לא אמרתי שהעבודה לא תהיה בקואליציה, אני סבור שאין מצב שלא תבנה קואליציה ללא בדלנים, אבל היא לא תכיל את כולם (כלומר עבודה או ש"ס+אגו"י) כדי למזער את המחיר הכלכלי של הקמת הקואליציה. תקרא שוב את הפסקה הלפני אחרונה בתגובה 375810. במצב בו מחוייבת המציאות כניסת מפלגות בדלניות לקואליציה, הרבה יותר נוח להתפשר על תיקים בהם מכהנים כרגע בדלנים (כלומר להחליף בדלן בבדלן) או לתת לבדלנים תיקים בהם הם יכולים להזיק באופן מינימלי למדיניות המשתלבת. זה יכול להיות פרץ. אבל באותה מידה זה יכול להיות ישי. לגבי ההפרכה: נכון שיש בעיה בלהפריך או להוכיח. אפשר רק לבדוק יעילות מול תחזיות "רגילות", כמו שאני מבצע עם עצמי מדי פעם, והפעם גם הצעתי את התחזית שלי לבדיקה באתר. בנוסף, אם אתה מעוניין, אני יכול לפרט לך את החלוקה עפ"י הניתוחים שלי לבדלנים/משתלבים דומיננטיים כרגע, כך שתבין אולי יותר את נקודת המוצא לניתוח. עוד נקודה להעדפה שלי לשיטה של ע"ב: מצאתי ששיטת ניתוח דיכוטומית היא היחידה שיכולה להיות סבירה (ללא קשר אם אני מאמץ את יתר הנחיות הניתוח של ע"ב), מאחר ומרחב התמרון של העשייה הפוליטית אינו גדול כפי שאולי נראה מבחוץ, ותמיכה בפיתרון מדיני מסויים גוזרת חד חד ערכית ועל את התמיכה בפיתרון כלכלי-חברתי תואם. |
|
||||
|
||||
המשך לתגובה 376013: מעניין שפרץ מציע עצמו לשר הביטחון. ייתכן וזה קשור להערכת המצב שהוא מבצע מול הנסיבות שפירטתי בדוגמה בתגובה. |
|
||||
|
||||
רק הערונת: ליברמן, נכון לעכשיו, כבר לא ימינה מהליכוד. |
|
||||
|
||||
הממשלה המסתמנת: קדימה, עבודה, גמלאים, ש"ס. ההימור שלי במדויק (למרות שהייתי מעדיף את מרצ גם בפנים, כמובן, אבל זה יותר ווישפול ת'ינקינג מאשר כל דבר אחר). מבין כל ההימורים שלך, רק הקביעה שמרצ לא בפנים, כנראה, תתגשם. לא רק זאת, אלא שיש גם סיכוי שיהדות התורה תכנס פנימה (למרות שאולמרט לא צריך אותם בשביל להקים ממשלה), מה שיתן רוב "בדלני" בממשלה, לפי הניתוח שלך. תתחיל להסביר. (רק כתזכורת: "אולמרט טעה" לא נחשב הסבר בממלכת הבלבניסטים). |
|
||||
|
||||
ותוספת כדי להגיד דברים בשם אומרם: הקואליציה המסתמנת היא בדיוק, אבל בדיוק הקואליציה שניבא אביב. |
|
||||
|
||||
למרות הקושי עם מזוז, ליברמן יהיה כנראה בפנים. מומלץ להמתין לסיום (למרות שאני יודע שקשה לך). לא יהיה רוב בדלני בקואליציה, ובוודאי שלא בממשלה. |
|
||||
|
||||
אני שמח לראות שבמקום לחפש דרך לרדת מהעץ אתה מעדיף להתחפר עמוק יותר אל תוך הבוץ. נפגש עוד שבוע שבועיים? |
|
||||
|
||||
ליברמן לא בפנים. נה לך ונה לך. התנצלות? הודאה בתבוסה? גניכט. כל שנקבל הוא התחמקויות והתפתלויות. כמו שהפוליטיקאים הבלבניסטים לא יודעים לטעות, כך גם הבלבניסטים עצמם לא יודעים לטעות. כמה כיף להאמין בתיאוריות קונספירציה עם הילה אקדמית. |
|
||||
|
||||
תגובה מוחצת! מן הראוי לשלוח לע"ב - וישא"ק. |
|
||||
|
||||
ביילין, הבטלן, העדיף להמליץ לנשיא על אולמרט, משתלהב, דווקא כאשר לפרץ, בטלן גם הוא, היה סיכוי להקים ממשלה. הסבר נמק ופרט. |
|
||||
|
||||
לפרץ אין שום סיכוי להקים ממשלה. שום סיכוי. עפ"י אף תאוריה או שיטת ניתוח. נאדה. זילץ'. גורנישט. במצב כזה, נשאלת השאלה איך מורידים את העבודה מהעץ עליו טיפסה, וכאן מגיעה השותפה הפוטנציאלית הטבעית משמאל ומקריבה את עצמה כ"מטרפדת האלטרנטיבה החברתית": היא "מסבירה" לפרץ בעדינות את מה שידוע לכולם, ועכשיו, כשהקואליציה של העבודה מכילה בקושי את העבודה, הגיע הזמן לחזור לשולחן המו"מ עם קדימה. |
|
||||
|
||||
מספיק אנשים מתוך העבודה הקריבו את עצמם יפה מאוד, והנשיא יכול להבין בעצמו שלפרץ אין סיכוי. בשביל מה מרצ צריכה להביע בפומבייסט את העדפתה לאולמרט כראש ממשלה? מה צריך לקרות, בדיוק, כדי שתכיר בהפרכת התזה שלך? |
|
||||
|
||||
זכותך לא לקבל את ההסבר. לגבי התיזה - נקודת הבוחן נשארת בעינה. נראה איך תיראה הקואליציה הבאה. |
|
||||
|
||||
תאור קצת תמים. לא צריך להסביר לפרץ שום דבר. הוא מבין יפה מאד שלא יקים ממשלה "חברתית" עם הימין. במחשבה ראשונה, הוא ניסה לכרות בור לאולמרט ובעצמו נפל לתוכו. במחשב שניה, עדיף לחכות עוד שבוע-שבועיים ולראות האם יש מחשבה לטווח קצת יותר רחוק בספין. למשל, אם ננסה לנתח הפוך על הפוך: פרץ צריך לדרוש את משרד האוצר כי הוא הלך עם אג'נדה חברתית. אם הוא ינהל מו"מ מאד ענייני ושקט- הוא עוד עלול לקבל אותו-ומדוע עלול? כי הוא איננו רוצה את המשרד הזה אלא את משרד הבטחון או משרד אחר כלשהו. אינני אומר שזה מה שהיה אבל מה נראה כאן לא הגיוני? |
|
||||
|
||||
לא הבנת. רשמתי "להסביר" במרכאות, מפני שבאמת אין צורך להסביר לפרץ. יש רק צורך להוריד אותו באופן פומבי מהעץ החברתי, ומרץ נחלצה כאן לעזרתו (שזה עדיף על החלצות מישהו מסיעתו, שגם ככה נראית מבולבלת ורב ראשית במהלך המו"מ). לגבי מה פרץ רוצה: הוא באמת רוצה את האוצר. אבל אין לו שום סיכוי לקבל תיק בכיר זה מידי אולמרט. מבחינת אולמרט, פרץ ינוטרל דווקא יותר טוב בתיק הביטחון, וזהו בעצם התיק הבכיר אותו הוא יכול לצפות לקבל, ולכן כנראה גם ביקש אותו - כדי לאפשר לעצמו מוצא של כבוד (לדרוש משהו שיינתן לו בסבירות גבוהה). ראה גם תגובה 376013 בנושא תיק הביטחון. |
|
||||
|
||||
אנחנו נראה בימים הקרובים. אולי הוא בכלל לא רוצה להיות בקואליציה? |
|
||||
|
||||
גם לא סביר. הוא עושה מאמצי מו''מ אדירים בשביל אחד שלא רוצה להיות בקואליציה... מה שכן ייתכן הוא שבשל הפער בין דרישותיו למה שאולמרט ירצה לתת, הוא יסיים כראש האפוזיציה. |
|
||||
|
||||
נראה לך שפרץ רוצה את האוצר? הוא לא שם לב שלשר אוצר אין שום סיכוי להיות ראש ממשלה? אני דבקה בתאוריה שפרץ ממש לא רוצה את האוצר, הוא רוצה תיק בכיר אחר אבל חייב לדרוש את האוצר ולקוות שאולמרט לא יתקע אותו עם האוצר בכל זאת. למזלו, גם אולמרט לא רוצה אותו באוצר - צניחה רצינית בבורסה עם כניסתו לתפקיד לא נראת טוב, וזה בדיוק מה שיקרה עם פרץ באוצר. |
|
||||
|
||||
למה "לפרץ אין שום סיכוי להקים ממשלה"? אותה ממשלה שאולמרט יכול להקים עם פרץ, פרץ יכול להקים עם אומרט. |
|
||||
|
||||
לא ממש. לאולמרט יש אלטנרטיבות ממשיות אחרות, ולפרץ אין ממש. אם הנשיא יטיל על פרץ להרכיב את הממשלה, אולמרט יוכל פשוט לסרב, חד וחלק, להצטרף לקואליציה שלו, ואז פרץ ייכשל, והתור יעבור לאולמרט. כשאולמרט מרכיב את הממשלה, פרץ לא יוכל לנקוט באותו תרגיל, כי אולמרט, במקרה כזה, יעדיף להקים ממשלת מרכז-ימין עד שפרץ ירגע. פרץ יודע את זה, ולכן לא יגיע למצב הזה מלכתחילה, ולכן הטענה שכל התרגיל הוא תמרון צבירת נקודות (מוצלח או לא) במו''מ. |
|
||||
|
||||
נעשה את זה פשוט, יש שלוש שחקנים (אולמרט, פרץ והימין) צריך להקים קואליציה של שניים או יותר. ברור לכולם שהקואליציה הסבירה ביותר היא בין פרץ ואולמרט, אבל אם נתעלם ממנה לרגע, ונתעלם גם מאופציית הקואליציה המשותפת, נשארנו עם שתי אופציות, פרץ + ימין ואולמרט + ימין. בגלל שברור שמדובר באופציות הפחות סבירות, ברור שבכל אחת מהן, הימין לא יכול להיות בראש הקואליציה. נשאלת השאלה מי מהן יותר סבירה. א. מבחינה מדינית, פרץ והימין יכולים להגיע למסקנה של נסיונות הדברות עם החמאס (ומשאל עם על כל הסכם), הימין יודע שלא יצא מזה שום דבר, ופרץ יודע שהשמאל יסלח לו על הכל כל זמן שהוא ממשיך לדבר. להבדיל, אחרי ההצהרות של אולמרט על ההתכנסות ופירוק ישובים חד צדדי, ואחרי עמונה, אין לימין הרבה מה לשבת איתו. ב. מבחינה כלכלית, המרחק האידיאולוגי בין נתניהו לפרץ הוא אמנם אדיר, אבל, המרחק הפרקטי ביניהם קטן בהרבה ממה שנראה, ולא כל העבודה היא פרץ, ולא כל הימין הוא נתניהו. למרות זאת, ברור שכאן הסבירות של קואליצית אולמרט+ימין גבוהה יותר. ג. מבחינה אישית, אחרי קמפיין ה"שמאלמרט" וההכפשות האישיות, יש לאולמרט אינטרס מובהק לא לשבת עם הימין, מצד שני, אחרי הבגידה של אולמרט, גם הימין לא ימהר לשבת עם אולמרט. אז למה בכל זאת לא תהיה ממשלה בראשות פרץ? א. בגלל האינטרס האישי. לימין יש אינטרס מובהק להשתקם באופוזיציה, ולתת לשמאל ולאולמרט להכשל. לאולמרט יש אינטרס לנצל את ההזדמנות הזאת, בגלל שלא נראה סביר שתהיה לו עוד אחת (אם הוא לא ינצל אותה), ולפרץ יש אינטרס להיות שר (שצובר נסיון לאומי) ולא ראש ממשלה (שעם 20 מנדטים לא יכול לתפקד). ב. בגלל יכולת המשא ומתן. לעבודה, בלי רמון, פשוט אין את זה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שקואליצית פרץ-ימין היא סבירה בכלל. לכל הצדדים יש אופציות יותר טובות. |
|
||||
|
||||
באותה מידה, גם קואליציית אולמרט ימין היא לא סבירה בכלל. הקואליציה הסבירה היחידה היא אולמרט-פרץ. כולם יודעים את זה. |
|
||||
|
||||
אם אולמרט רוצה ממשלה ימנית (חברתית ומדינית) לכל הקדנציה או אפילו רק לשנה, זו אופציה סבירה מאוד. לפרץ אין מה לחפש עם הימין בכלל. |
|
||||
|
||||
אם אולמרט היה רוצה ממשלה ימנית, הוא לא היה עוזב את הליכוד, ולא היה מצהיר על תוכנית ההתכנסות. |
|
||||
|
||||
1. שרון הוא זה שעזב. אולמרט הלך בנאמנות ובחוכמה אחרי פטרונו (שלא כשרים אחרים, בלי להזכיר שמות), ונתקע כראש מפלגת מרכז. בלי להצהיר על תוכנית ההתכנסות, הוא לא היה נבחר. גם אני לא חושב שהחלום של אולמרט זו מדיניות מהמרכז ימינה, אבל אני גם לא חושב שאנחנו צריכים להניח מדיניות שמאלנית כמובן מאליו. 2. אפשר להקים ממשלת ימין גם בלי להתחיל להכניס כוחות שריון לעזה וכל הטאראראם הזה. אפשר למשוך את הזמן, אפילו לבצע איזו נסיגה חד-צדדית קטנה, אפשר לצעוק איומים תוך-כדי נפנוף בקיסם. אם רוצים, אפשר גם לבצע את כל זה במשך פחות מקדנציה. גם שרון וגם רבין התחילו את שלטונם במדיניות ימנית, בטחוניסטית ושמרנית למדי, ורק אח"כ, אחרי שצברו נקודות בדעת קהל, פנו לויתורים. נכון שאולמרט לא צריך את זה (גם בגלל חימום המנועים שביצע בשבילו שרון וגם בגלל המצע הברור מאוד שעליו נבחר), אבל אם פרץ יעצבן אותו יותר מדי (נאמר, יתעקש על האוצר ולא ירצה את הביטחון) אולמרט יוכל לעשות בדיוק את זה, ולהכניס אותו לקואליציה רק אחרי שיאמר "רוצה אני". |
|
||||
|
||||
1. שרון עזב בעקבות אולמרט. 2. כאיום על פרץ, זה אפשרי (וגם האופציה ההפוכה, באותה מידה), כממשלה אמיתית, שתושבע בכנסת וכל זה, זה לא יקרה. |
|
||||
|
||||
בגלל שזה מנוגד לאינטרס של כולם. |
|
||||
|
||||
הראיתי בפירוט למה זה דווקא כן תואם לאינטרס של אולמרט. האינטרס של הימין ברור: להיות בממשלה ולהשפיע, ומי יודע, אולי זו תחילתה של ידידות מופלאה (ובכל מקרה, עדיף על להיות באופוזיציה). |
|
||||
|
||||
הראת בפירוט איך זה תואם את האינטרס של אולמרט *כאיום*, לא כמציאות. האינטרס של אולמרט בפירוש נוגד הקמת ממשלת ימין, ממשלה כזו היא סוף הקריירה שלו. ובקשר לאינטרס של הימין, נזכרתי באחד המאמרים הקלאסיים באייל, דיון 13471, וכמו אז, גם עכשיו, האינטרס של המפסידים הוא לא לזחול לממשלה ולהעלם, אלא להשתקם באופוזיציה, להפתר מהשומן, לתת למנצחים להכשל2, ולחזור לשלטון חזקים יותר. 1 חובה לקרוא את המאמר. 2 מה שכנראה יקרה מהר למדי. |
|
||||
|
||||
דוגמה יפה לעקרון "למי ניתנה הנבואה" כמה ציטוטים: "המגמה ברורה וזו רק תחילתה של דרך חדשה, דרך שבה אין לשמאל אחיזה לא בפריפריה ולא בלב הערים הגדולות" "כולם יודעים שאם ישתלטו על הליכוד, דרכם להנהגת המדינה תהיה סלולה" "על פי סקרים מסוימים. אם תקום מפלגת גמלאים בבחירות הבאות, יקוצץ כוחה של העבודה עוד בחצי" |
|
||||
|
||||
תארתי בפירוט איך זה תואם את האינטרס של אולמרט כ*מציאות* בתגובה 376799, סעיף 2. אני לא מסכים איתך בקשר לאינטרס של הימין. אי-אפשר לקבוע חוקים בעניינים כאלה. לפעמים עדיף להיות בממשלה, ולפעמים באופוזיציה. ספציפית, יכול להיות שכדאי מאוד לנתניהו להכנס לממשלה *עכשיו*, אחרת הוא הוא מסתכן בכך שיריביו בליכוד יצליחו להלביש עליו טאיירים תוך פחות משנה (כדי למכור את שאריות המפלגה לאולמרט או לליברמן, למשל). |
|
||||
|
||||
אהה, חשבתי שאתה מתכוון בתור איום. במציאות, הימין לא יישב בממשלה שיש לה תוכנית התכנסות בקווי היסוד (גם לתאוות השלטון יש גבול) ואולמרט, אחרי ההצהרות שלו, לא יכול להרשות לעצמו להקים ממשלה ללא תוכנית התכנסות בקווי היסוד. דווקא קל לקבוע כללים במקרים כאלה, הנה קבעתי. תוך שנה הקואליציה של פרץ תתחיל לחרוק, מי שישאר בחוץ יוכל להנות מהפירות, נתניהו יודע את זה, אולמרט יודע את זה, פרץ יודע את זה, כולם יודעים את זה. |
|
||||
|
||||
תוך *שנה*? לא הגזמת? חודש לא מספיק? |
|
||||
|
||||
אני אופטימי. |
|
||||
|
||||
תלוי איזה ימין, איזו תוכנית התכנסות, ואילו קווי יסוד. ליברמן, למשל, בכלל בעד (איזושהי גרסה של) התוכנית ("אולמרט: החלטנו להיעזר בנסיונו של ליברמן ולשלב את תוכניתו עם תוכניתנו"). ביבי, לעומת זאת, יכול תמיד להציג מלכתחילה את ההצטרפות כנסיון לחשק את אולמרט. הכי הרבה, הוא יתפטר (שוב) מהממשלה אחרי שנה ברעש ובצלצולים כשההתכנסות באמת תצא לפועל. כך הוא יתחמק מדורשי רעתו מבית, יצא גבר ושומר בטחון ישראל בעיני הציבור לעומת שמאלמרט, ואילו אולמרט עצמו יקבל את תמיכת העבודה במחירי סוף-עונה. |
|
||||
|
||||
את ליברמן תשאיר בצד (זה יהיה המשבר הבא). אולמרט הצהיר לפני הבחירות שהוא יחתים כל מפלגה על הסכמה לתוכנית ההתכנסות, הוא לא יכול לצאת מזה בלי פגע. נתניהו הצהיר לפני הבחירות שזה משאל עם, הימין מול שמאלמרט, גם הוא לא יכול לצאת נקי ממהלך כזה. |
|
||||
|
||||
מאיזה בחינה אולמרט לא יצא בלי פגע? מי הם בדיוק האידאולוגים של התנועה שינזפו בו אם לא ידרוש התחייבות להתכנסות? |
|
||||
|
||||
אני חושב על הבוחרים הפוטנציאלים שלו. |
|
||||
|
||||
עד הבחירות, אלוהים גדול. אם ההבטחה היחידה שאולמרט יפר היא שהוא לא החתים את כל המפלגות על ''התחייבות'' להתכנסות, הוא יחשב לראש הממשלה האמין ביותר בעולם. |
|
||||
|
||||
אם כל הציניות שלי לגבי פוליטיקאים, אני חושב שאולמרט קיבל החלטה אסטרטגית שצריך להקטין באופן משמעותי את השליטה שלנו בפלסטינאים. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל בשביל זה להחתים מפלגות על ההתכנסות? זה סתם מסנדל. קודם שיצטרפו לקואליציה לשנת ניסיון, ומי יודע, אולי בהמשך הדרך הם יראו את האור. |
|
||||
|
||||
פרץ התגלה כחולה נפש מסוכן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |