בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 30/03/06 9:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ירשם בפרוטוקול שאני מחזק את ידי תומכי "האוקיאנוס התבוני" בסולאריס. זה גם מסתדר לי מאד "אלגורית"2. זו בדיוק ההתרשמות שהיתה לי בקריאה, ובשמחה הייתי מסמך מן הכתובין לו רק היה לי את הספר1 1 הזמנה פתוחה. 2 וכיוון שהיום יום הולדתו של סטפן בנאך: "ולמתמטיקאי המושלם תהא היכולת לראות את האנלוגיות בין אנלוגיות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אבל למה צריך לחזק את ידיהם? לא אמרתי שאני לא חושב כך בעצמי. לדעתי אחת מהנקודות המרכזיות של הספר היא חוסר היכולת לתקשר עם המודעות הזו. הכוונה שלי (שכנראה התפספסה) הייתה שאין בשום מקום בספר קשר אמיתי עם התודעה הזו - לא של החוקרים בתחנה, וגם לא של הקוראים עצמם, דרך הסופר. במילים אחרות: בשום מקום אנחנו לא "נכנסים לאוקיינוס לראש". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, לא התכוונתי לעורר וויכוח סרק. רק לציין שכך1 נחרט הדבר בזיכרוני. ווידוי: קיוויתי שמישהו יכתוב איזו שורה מהספר, כיוון השירשור הזה מעורר רצון לקריאה חוזרת. 1 הווה אומר שהאוקיאנוס המכסה את פני הכוכב הוא "יצור תבוני". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |