|
||||
|
||||
אינני מבין מהי הנקודה הלאומית שאתה מדבר עליה ומהי נקודת מבט צרה. אני רק יודע שרוב משבחי ביבי הם גם נהני ביבי. בגלל זה היה הנהי והבכי כשביבי התפטר. הצמיחה שביבי כל כך התפאר בה, לא נגרמה בגלל המדיניות שלו אלא בגלל התאוששות עולמית. מה שאתה מכנה ''נקודת המבט הלאומית'' היא לאומית מכיוונו של אוריאל לין. היו יותר מדי אנשים שהוקאו מתוך הלאום בגלל מדיניות ביבי. כבר לא מהיום טוענים גם בבנק ישראל, שאיננו ממעוזי הסוציאליזם הישראלי, שהקיצוצים של ביבי היו אובר קילינג. אובר קילינג הוא כשלון גדול יותר מאנדרקילינג. גם הרפורמות שלו היו יותר פרסומת עצמית מרפורמות ממש. |
|
||||
|
||||
איך באמת אפשר לדעת מה הגורמים לצמיחה? |
|
||||
|
||||
המילה "צמיחה" הא מילה מיצרפית ומטעה. כל הוצאת כסף נוספת נרשמת כצמיחה. כשאישתי היתה חולה וקיבלה טיפולים כימותרפיים במחיר של עשרות אלפי ש"ח כל טיפול- הדבר היווה תוספת לצמיחה . הגדלת הפעילות הכלכלית היא צמיחה. אם חלה התאוששות בשוק העולמי ומכירות ענף ההייטק עלו, הדבר גרם לעליה בצמיחה. הרעיון בכלכלה הניאוליברלית הוא שהפחתה במיסים גורמת לעליה בפעילות הכלכלית ולצמיחה. היות שהתפיסה הזאת מתייחסת לכלכלה של מדינה כמו לכלכלה של משפחה, אם מפחיתים מיסים -צריך לכסות את הירידה בגרעון על ידי קיצוצים. היכן מקצצים?- במדינת הרווחה. ההנחה היא שאם תעלה הפעילות הכלכלית, פירותיה יזלגו גם לאלו שקיצצו להם. כל הדברים הללו לא כל כך התקיימו ומכאן העוני והפערים הגדלים. כל המלל המיותר הזה שלי בא כדי להראות שמילים שמבטאות נתון מיצרפי הן בעלות משמעות מוגבלת. |
|
||||
|
||||
א. המדיניות הכלכלית של ביבי גם הובילה לירידה בערך הדולר. לא רק התעשיינים מודים לו, גם שוכרי הדירות. ב. גם הירידה בערך הדולר נגרמה בגלל התאוששות עולמית? איך בדיוק? ואם ההתאוששות היא כל כך עולמית מדוע היורו עלה באותו זמן? |
|
||||
|
||||
כדי ליסף את השקל לא היה צריך לעשות את הקיצוצים שהיום רבים וחכמים גם בישראל וגם בחו''ל-מודים שהיו מופרזים מאד. אגב, יסוף השקל לא תמיד היה משאת נפשם של אנשי האוצר. בנק ישראל היה אחראי לו. |
|
||||
|
||||
נו, במבט לאחור כולנו רואים 6/6. באותה תקופה, כשהדולר התקרב במהירות ל5 שקל, התחושה היתה שכלכלת ישראל אינה יציבה ולכן הדולר מתחזק. הקיצוצים נעשו במטרה ליצב את כלכלת המדינה (מכיוון שגרעון מוגזם לא מייצב את הכלכלה) ויתכן מאד שהפטנט עבד. בנק ישראל היה יכול לחזק את השקל ע"י העלאת הריבית, אבל הנגיד טען בתוקף שבמצב הנוכחי העלאת הריבית תחמיר את מגמת המיתון (זוכר שבתחילת כהונת ביבי היה מיתון?) ולכן סירב להעלות את הריבית. אז לא, בנק ישראל לא היה אחראי לחיזוק השקל. |
|
||||
|
||||
הרבה מאוד אנשים שוכרים בשקלים. זה קטע שהולך חזק מאוד בשנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
אבל לא היה קיים בכלל בתקופה עליה אני מדברת. |
|
||||
|
||||
מאז העליה הדראסטית בדולר ב-2002/2003, החל המעבר לשכר דירה צמוד שקל. |
|
||||
|
||||
התעשיינים מודים על ה*ירידה* בערך הדולר? כי חומרי הגלם הוזלו? אבל מה עם היצואנים? |
|
||||
|
||||
התעשיינים מודים לביבי בעיקר על כך שהמיתון פסק ואנשים חזרו לקנות. אני לעומת זאת הבאתי דוגמא לשיפור כלכלי שהטיב עם חלקים אחרים בעם כדי להראות שביבי טוב לא רק לתעשיינים ולמליונרים, כפי שנהוג לחשוב, אלא גם לצעירים ששוכרים דירות. |
|
||||
|
||||
את לא זכית בכלל לקבל חיוך של "ברוכה השבה" אחרי שנות ההיעדרות שלך. הנה אחד: ;-) |
|
||||
|
||||
תודה רבה! לא חשבתי שמישהו זוכר. |
|
||||
|
||||
ואני לא חשבתי שאני עוד זוכר משהו. יש הפתעות בחיים. |
|
||||
|
||||
מאז העליה הדראסטית בדולר, לפני כמה שנים, כבר נפוץ המנהג לנקוב בשכר דירה שקלי, במקום להצמידו לדולר. |
|
||||
|
||||
ואני מבטיחך ששכר הדירה השקלי יעלה ב20% אם שער הדולר יעלה ב20%. |
|
||||
|
||||
לא באמצע חוזה. אם אתה שוכר דירה, וחודשיים אחר שנכנסת הדולר מתחיל להשתולל, אין מצב שתתחיל לשלם 200 שקל נוספים כל חודש, רק בגלל הדולר. |
|
||||
|
||||
לא. מה שכן יכול לקרות, זה שבסוף השנה בעל הבית יעלה את שכר הדירה. |
|
||||
|
||||
לזה התכוונתי. סופו של דבר, הם הרווחת חצי שנה של תשלומים מופחתים את גם יכולה להפסיד לאחר ששער הדולר יורד בחזרה. סופו של דבר עבור רוב המשכירים זו אמצעות להפוך את הירושה מהסבתא למשהו שמשפר את רמת החיים. |
|
||||
|
||||
חלק לא קטן מהמשכירים לא נשארים באותה דירה בתום השנה. |
|
||||
|
||||
עדיין לא משכנע. בדירה הבאה הם יחטפו את שינוי שער הדולר. הבעייה היא שאתה בתור שוכר צמוד לרמת החיים של המשכיר שצמוד לשער הדולר. |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
מחירי הדירות והשכירות לא כפופים להיצע וביקוש? מה הקשר לשער הדולר? (ומה הקשר לביבי?) |
|
||||
|
||||
יותר משמחירי הדירות כפופים להיצע וביקוש הם כפופים לכמה השכן ונטורה השכיר את דירתו, כדי שלא נצא פרייארים. זאת אומרת שהם כפופים להיצע והיצע. |
|
||||
|
||||
אז למה הם לא כפופים לכמה חבר שלי איציק שכר את דירתו, כדי שאני (כשוכר) לא אצא פרייאר? |
|
||||
|
||||
איציק זה שם של פראיירים. את ונטורה אף אחד לא יצליח לרמות. |
|
||||
|
||||
אז לפי השכירות שאני משלם, כדאי להחליף את השם. איך נשמע "ונטורה השחור"? |
|
||||
|
||||
נראה לי שאיציק שלך הוא כנראה הדייר שלי. |
|
||||
|
||||
שכר הדירה של הדייר שלך צמוד לדולר? |
|
||||
|
||||
ואיך אתה מסביר את העובדה שהצמיחה בישראל בסוף כהונתו של נתניהו הייתה הגבוהה מבין מדינות המערב? את זה קשה להסביר ב"צמיחה כלל עולמית". |
|
||||
|
||||
אולי צריך להיסתכל גם כיצד מתחלקת הצמיכה ולא רק על שורת הסיכום? אני חושב שיש בעיה דומה בארה"ב שם המספרים מראים על צמיחה בעוד מדד מצב רוחם של הצרכנים מדשדש (אבל יכול להיות שהוא נמוך מסיבות שלא רק קשורות בכלכלה). |
|
||||
|
||||
הצמיחה בארגנטינה, שמ-2002 כשנסטור קירשנר הסוציאליסט עלה לשלטון, גבוהה יותר (ברבעון האחרון היא עמדה על 9.2%). באמצע המשבר קירשנר ערך סדרה של מהלכים סוציאליסטיים כדוגמת העלאת שכר מינימום והמשבר התחלף בצמיחה מהירה מאוד. הסיפור הוא שמשברים תמיד חולפים וברגע שהם חולפים הצמיחה נעשית גבוהה מאוד במשך זמן מה עד שהיא מתייצבת. זאת משום שצמיחה רק בודקת את אחוז השינוי ולכן ככל שהמשבר עמוק יותר כך היציאה ממנו תהיה מלווה, לרוב, בצמיחה גבוהה יותר (כך, לדוגמא, בשנים הראשונות שאחרי המשבר הגדול בארה"ב הצמיחה הייתה מדהימה. ב-1936 היא הגיע כבר ל-14%). |
|
||||
|
||||
אני מתכוון להחזרת העיוות בקיצבאות הילדים למיגזר החרדי והערבי. אני מתכוון להגדלה של סל התרופות באופן גחמני על פי שיקולים של יו''ר ועדי עובדים שסבא שלו זקוק לתרופה כלשהי, ולא על פי שיקוליים מערכתיים. אני מתכוון להטלת מכסים על טקסטיל כדי שעובדי מפעלי טקסטיל בדימונה יצביעו פרץ ושלי יחמוביץ. אני מתכוון שינמיכו את גיל הפרישה בחזרה כדי שאנשים שלא שילמו פנסיה במשך שנות עבודתם יהנו מכסף שלא מגיע להם. כשיחלקו את כל אלו ישאר פחות כסף לתת לאותם גימלאים שמצבם הכלכלי בכי רע ומגיע להם להזדקן בצורה סבירה. ישאר פחות כדי להשקיע במערכת החינוך ובמורים עם משכורות מכובדות, ישאר פחות כדי להשקיע בתשתיות, ישאר פחות בשביל הכל. |
|
||||
|
||||
מה שאתה כותב הוא די תעמולתי וחלק ממערכת ההפחדות. מה שאני פוחד יותר שעמיר פרץ יתברר כפוליטיקאי מזרם המרכזי ויתן לכלכלני האוצר להמשיך לשלוט במדינה על פי מיטב המסורת של "כן אדוני ראש הממשלה". אם אתה רוצה לשמוע את הדברים הללו ממקור ראשון, שלח מכתב לחיים רמון (קדימה) והוא ירצה לך על כל נפלאות הדיקטטורה של פקידי האוצר. בקשר לתחזית "המפחידה" שלך: א. החזרת העיוות של קיצבאות ילדים למשפחות עם הרבה ילדים- אם אולמרט ירצה מאד את ש"ס-יזדקק לה מאד, הוא יעשה את זה ולא פרץ. להזכירך, את כל מערכת הקיצבאות הגדלה עם מספר הילדים הנהיגו ממשלות הימין ולא מתוך אידאולוגיה. ב. סל תרופות צריך להיות גדול יותר. ג. מה שאתה קורא "שיקולים מערכתיים", אתה מתכוון להתנהלות על פי תפיסת העולם הכלכלית הניאוליברלית. אמנם היום מקובל לחלק את תפיסות העולם לשתיים: כלכלית-מערכתית ולא כלכלית. יש היום מספיק כלכלנים מאסכולות חשיבה שונות שאינם פחות טובים ואחראיים מכלכלני האוצר בישראל וביבי. אפילו ברוורמן שעבד בבנק העולמי (כמו ג'וזף שטיגליץ) -איננו כלכלן פחות טוב מהיושבים באוצר ומביבי. הסיפור של טכסטיל דימונה הוא דמגוגיה במיטבה. אף אחד מפקידי האוצר לא צייץ לגבי המימון הרב שנתי ועוקף החוק של מפעל ההתנחלויות; אני משוכנע שכולם ידעו את זה. גם הדמגוגיה שתולה העלאת שכר המינימום בהתפרצות אבטלה- הוכחה במדינות רבות כתעמולה. אם אתה רוצה להביט קצת הצידה מהנתיב הכבוש של הכלכלה הניאוליברלית, אתה יכול להציץ מדי פעם ב: http://www.paecon.net/ ועוד אי אילו פרסומים. |
|
||||
|
||||
ביקרתי באתר וריפרתי בכל הציטוטים שהובאו בצד שמאל ואני שואל - מה כ"כ פסול בשילוב המתמטיקה בכלכלה? מה היא עשתה רע ולמי? או שאולי "הגיע הזמן להסתכל על האנשים, ולא על המספרים" (כאילו המספרים הם לא אלו שמייצגים את האנשים, רק שהם מספקים תמונה רחבה יותר מכתבה דמגוגית על אדם עני אחד). בנוגע לטקסטיל ולהתנחלויות - מה השניים קשורים אחד לשני? העובדה שהמדינה מבזבזת את מיטב כספי הציבור על הנצחת איוולת אחת, מצדיקה את הנצחת איוולת אחרת? נכון, על מנת שיהיה שיפור מספיק לוותר רק על אחד מהשניים - ההתנחלויות שבין כה וכה עתידות להתפנות, ותעשיית הטקסטיל שאין לה כל הצדקה. אבל אולי עדיף לוותר על שניהם? |
|
||||
|
||||
"מספר הוא מושג קר" (תגובה 371816 ואילך). |
|
||||
|
||||
למה? בתורת המספרים יש "מספרים ידידותיים". יש אפילו נוסחאות למציאת מספרים כאלה. |
|
||||
|
||||
הם ידידותיים רק כלפי מספרים אחרים, וגם אז - לא לרובם. |
|
||||
|
||||
טוב, אף אחד מאיתנו לא מיודד עם רוב האנשים בעולם. |
|
||||
|
||||
אינני יודע למה אתה מתכוון בתגובה שלך. יש לי הרושם שלא הצלחתי להסביר כראוי את כוונתי בדיון ההוא. אני רוצה להבהיר; המתמטיקה היא כלי חיוני לכלכלה ואי אפשר בלעדיו. השאלה היא איך משתמשים בכלים הללו. שימוש מיצרפי מעקר הרבה פעמים את התוכן המורכב שהוא בא לבטא. |
|
||||
|
||||
אני אעזור לך לנסח מה שאתה רוצה לומר בשפה שגדי רוצה לשמוע. כשאומרים "הממוצע עלה ב-3%", אל תגיד "3% זה מספר קר, ולא כולם נהנו מאותה עליה", אלא "הממוצע הוא פונקציה לא הפיכה של ההתפלגות". |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שזה מה שאני רוצה לשמוע? |
|
||||
|
||||
לדעתי דווקא הצלחת להבהיר את כוונתך לא רע; לכן הפניתי לשם. |
|
||||
|
||||
היכן ראית שכתבתי בגנות השימוש במתמטיקה בכלכלה? אי אפשר לעסוק בכלכלה בלי מתמטיקה. ההשגות שלי היו על ה"איך". מסכים איתך לגבי העמדה שהטכסטיל אינו עומד כנגד התנחלויות. הצגת ההתנחלויות היתה כדי להראות שהתבטאויות כלכלני האוצר אינן אובייקטיביות. בדברים שהם יודעים שמאד ירגיזו את השלטון-הם מתכופפים. רק לתזכורת: מנכ"ל האוצר בתקופת סילבן שלום עמד מאחורי תקציב שהניח צמיחה הזויה לחלוטין-והוא ידע את זה. הוא רק שירת את אדונו הפוליטי. אם פרץ יהיה שר אוצר , הוא יצטרך לעשות שידוד מערכות בשרות הציבורי במשרד האוצר ובכך גם למקצע אותו יותר. היום כלכלני האוצר נגועים קצת ב"דתיות". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |