 |
תגידו מה שתגידו על קרוננברג, אבל הוא ללא ספק שונה. אומנם ברוב סרטיו (אקזיסטנס, וידאודרום, הזבוב...) הוא נוגע בסוגיות דומות ומשתמש באותם טריקים ויזואליים ועלילתיים כדי להעביר את המסר, או את הזמן, אך סרטיו הם אי מבורך של חוסר שפיות בתוך ים הקקה הקולנועי של העת האחרונה.
ולעינינו. סרטו האחרון של קרוננברג, היסטוריה של אלימות, שונה לחלוטין מסרטיו האחרים. עלילה מינימליסטית, לינארית, כמעט נוגעת בבנאלי, שמבויימת באופן איטי ומחושב. אין הפרשות מיצורים ביומכניים, אין פטישיזם מוחצן, אין שוטים, עקרבים או טלוויזיות מדממות. לעומת זאת, יש חיי-שיגרה-פרבריים, שקורסים באחת בגלל שהעבר מחליט בוקר אחד להתעורר ולדפוק על הדלת. מכל מקום, זהו סרט מעניין, ששובר את הסיסטמה הקרוננברגית המוכרת.
שבוע טוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש