בתשובה למיץ פטל, 03/10/01 18:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיץ, א. מכיוון שעד לרגע זה בדיון אני סיפקתי את מרבית התשובות ואתה היית בעמדת השואל, אשמח אם תואיל להתחלף בתפקידים ותסביר לי מדוע הטענה ''לא תתכן קואליציה אמריקנית שבה ערפאת לא ישותף'' נראית לך כטענה חזקה. אפשר שתשובתך תתן לי מנוף לענות לך מבלי שאצטרך לכתוב עכשיו תשובה שאורכה לפחות כמאמר באייל. ב. הרי ברור לך שמבחינה מדינית אי אפשר להשוות בין פעילות החמאס והג'יהד לבין ''חיזבאללה''. אולם אדגיש, שמרגע שיצא צה''ל מלבנון, וישראל התנקתה מאי-הלגיטימיות המהותית של שהייתה שם, הרי שתגובה צבאית כלפי הסורים (הריסת המכ''מים) אכן שיתקה באופן אפקטיבי את פעילות החיזבאללה, והגבול הזה (למרות שזכורים לנו החטופים) שקט מאוד כבר למעלה משנה. כלומר, תגובה צבאית בסיטואציה מדינית הולמת, יכולה להביא להקטנת פעילותו של ארגוןטרור במידה משמעותית. ובעקרון, איני מאלה הסבורים שרק כוח צבאי הוא תשובה הולמת. אכן צריך לשלב גם מהלכים מדיניים. אולם שילוב של כוח צבאי ותמרון מדיני אין פרושו רק שבסוף פרס נפגש עם טרוריסט כזה או אחר, אלא שילוב של כוח צבאי וגישה מדינית נכונה יכולים גם להביא להרתעות, מאזני אימה וכו' שעשויים להרגיע באופן משמעותי את המצב כבדוגמה לעיל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. היא אינה נראית לי חזקה במיוחד, בדיוק כשם שהטענה שניתן איכשהו לגרום להיווצרותה של קואליציה אמריקנית נטולת-ערפאת לא נראית לי חזקה (עד שיוכח אחרת). אני יכול להציע את הטיעונים הבאים: "הנחה: מטרה חשובה של בניית הקואליציה היא למנוע מהפעולות שארה"ב מעוניינת לנקוט כנגד הטליבאן או עיראק להעמיד אותה בעימות עם העולם הערבי. לכן, הקואליציה צריכה לכלול מדינות ערביות. הנחה: מדינות ערביות לא יסכימו להמנות על קואליציה שמאש"ף נמנעת הכניסה אליה. מסקנה: אם אש"ף בחוץ - ארה"ב לא תוכל להשיג את מטרתה". מובן שלא עשיתי הרבה כל עוד לא ביססתי את ההנחה השנייה שלי, ולכן אני לא טוען שזה חזק במיוחד (או נכון במיוחד). אני רק מבקש להשתכנע בכך שהטענה שלך נכונה. במקרה או שלא במקרה, שתי הטענות מוציאות זו את זו, כך שיש (אולי, אני לא סגור על זה) משמעות מיוחדת ל"מי מהן יותר משכנעת". ב. "תגובה צבאית בסיטואציה מדינית הולמת" - כלומר, דוקטרינת-מאן (העתקה של המודל הלבנוני לבעיה הפלסטינאית)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ, אכן כל עניין הקואליציה הזו רופף ותלוי על בלימה והפור יכול ליפול לכאן ולכאן. ומשום כך אמרתי שיש להפעיל לחץ מצדנו כדי שהפור יפול כך שנוכל לחיות עם המצב שיווצר. מצב שבו ערפאת בקואליציה ופיגועי הטרור של החמאס והג'יהד ממשיכים אינו נסבל מבחינתנו, עד כדי כך, שלטענתי זה קו אדום ועלינו להיות מוכנים לשם כך אפילו להיכנס בעניין זה לעימות חזיתי עם הממשל האמריקני, נכונות כזו מכניסה אלמנט חדש למשוואה . זה לא יהיה פשוט לנו, זה לא יהיה פשוט לממשל האמריקני, אבל אין לנו ברירה. תקדים היסטורי בעניין זה (למרות שאני עצמי חושד מאוד באנלוגיות היסטוריות, ואיני רואה בהן הוכחה ניצחת): כידוע בן גוריון היה זהיר מאוד ב-1948 בהתנהלותו כלפי המעצמות. אולם כשממשל טרומן נסוג מהצעת החלוקה ב-19 במרץ 1948, הודיע בן גוריון שעם כל הכבוד לאמריקה, הוא ממשיך ללכת על הקמת מדינה. סיבוב הפרסה הזה שעשה ממשל טרומן פגע מאוד בתדמיתו בדעת הקהל האמריקנית, לא משום שהיא היתה פרו-ישראלית דווקא, אלא משום שטרומן החל להיתפס כנשיא בלתי עקבי שעמדותיו מזגזגות. היתה זו שנת בחירות ומ-19 במרץ החלה התמיכה הציבורית בו לצנוח פלאים בכל הסקרים. בקצרה, התרגיל הזה עלה לטרומן ביוקר (והוא עצמו החל לטעון שמשרד החוץ האמריקני הודיע על נסיגה מתוכנית החלוקה בלי תיאום עמו). לבסוף, כידוע, טרומן היה הראשון שמיהר להכיר במדינת ישראל. מוסר השכל לענייננו: יש רגעים שבהם גם המדינה הקטנה יכולה ללחוץ על הממשל של מעצמה, אך צריך שתהיה לה סיבה טובה לעשות כן. ואני סבור שעמידה על כך שערפאת לא יהיה שותף בקואליציה נגד טרור שעה שהוא עצמו מתנהל כטרוריסט נגדנו היא סיבה טובה ולגיטימית. ב. הרי אמרתי שאין הסיטואציה הלבנונית דומה לסיטואציה עם הפלסטינים. וחוץ זה אני מתנגד ותיק לדוקטורינת מאן שלמיטב זכרוני בוטלה באופן חגיגי ב-11 בספטמבר בידי ידידנו הדוקטרינר בכבודו ובעצמו. (בוא נעזוב את הסעיף הזה דומני שהייתי ברור למדי בתגובתי הקודמת בנקודה זו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, דוקטרינת מאן אינה מעשית מתאריך 11.9.2001, היות ומיום זה אין כל גורם פנימי או חיצוני המסוגל לשכנע ו/או לכפות דוקטרינה זו על הנוגעים בדבר בישראל. דוקטרינת מאן מתה, ועימה גם רעיון הנסיגה החד צדדית והקמתה של מדינה פלסטינאית, אך חוששני כי אין בהסתלקות זו מלבשר טובות עבור מדינת ישראל. עידן המלחמה הסמוייה נפתח 1. א. מאן 1 על משקל 'המלחמה הקרה' מסמל עידן 'המלחמה הסמוייה' את נסיון העמים השבעים למגר הטרור כמודל וכתקווה למתנגדי הגלובליזציה מחד ולמאמיני הסדר האלוהי המחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)טרור כמו פורנוגרפיה הוא כנראה ענין של גאוגרפיה ,ארה"ב תקים קואליצית אד הוק למיגורו של בין לאדן ואולי לסדר חדש באפגניסטן (שספק אם יחזיק מעמד ללא מעורבות אמריקאית מסיבית ומתמשכת).הזירה המזרח תיכונית תשאר בחוץ כנראה.בסופו של דבר האינטרסים המידיים הם שיקבעו את אופק הפעולה האמריקאי. 2)מלחמה אפקטיבית בפונדמנטליזים הפלסטיני (ג'יהאד איסלמי,חמאס) תצריך כניסה מסיבית לשטחי A לא ברור לי מה האינטרס הישראלי בשיבה לרצועת עזה ואיך ישראל מכשירה מהלך כזה בדעת הקהל הבין לאומית (גם אחרי ה11 בספטמבר וההצהרות על מלחמה בטרור) 3)גם והיה ותווצר קונסטלציה בין לאומית שתאפשר כיבוש מחדש של שטחי A .לא ברור לי מה יהיה המדד למיגור הטרור באופן חד צדדי.חזרה למצב של פוסט אינתיפדת 87' ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששרון היה צריך לתבוע - הוא אכן החל לתבוע היום: בנאומו היום ביקש-הזהיר שרון את הדמוקרטיות המערביות לא לעשות כמעשה שנעשה בוועידת מינכן ולא יתייחסו בפייסנות כלפי הטרור המתבצע בישראל כדי להשיג שקט קואליציוני. איני יודע אם בוש יקלוט את המסר בלי שקונדוליזה רייס תסביר לו מהי ועידת מינכן ולמה שרון הזכיר פתאום את צ'כוסלובקיה, אבל המסר יוסבר ויקלט. הכדור נמצא עכשיו במגרש האמריקני. שרון עמד על כך שאין טרור רע (בינלאומי) וטרור טוב (מקומי) [אגב, גם הוא, ערן, לא נכנס לפרשנויות פילוסופיות מה ההבדל, הוא הניח שכל אחד מבין במה מדובר:) ] ותבע מארה"ב להתייחס לטרור הפלסטיני בדיוק כמו אל הטרור המתנהל נגדה. כתבתי ששרון ביקש-הזהיר, מכיוון שבדבריו היתה מובלעת אזהרה למערב. שהרי ככלות הכול ישראל אינה צ'כוסלובקיה והיא יכולה לדאוג לבטחונה בעצמה. הוא הזהיר בסובטיליות המתבקשת את המערב וארה"ב, שאם הם יתנו יד לבידודה של ישראל, ישראל תפעל כראות עיניה וגם הם ישאו בתוצאות, המוסריות והמעשיות, שינבעו מכך. ככל הנראה שרון ופרס מתואמים. שרון מבין מה שברק וביבי לא הבינו: אינך יכול לבצע מהלכים מדיניים או צבאיים מכריעים בלי שרוב העם מאחוריך. בתקופת ההבלגה הכואבת בחצי השנה האחרונה הצליח שרון במידה רבה למחוק את התדמית שהיתה לו כמי שאינו עוצר באדום (ואין זו תדמית בלבד, הוא התנהג כך במשך שנים), הוא הצליח במידה רבה להתנקות מהכתם שדבק בו ב-1982, ולפי כל הסימנים הוא מתכוון כעת במלוא הרצינות לבצע את המשימה שבגינה נבחר להיות ראש הממשלה: לטפל בטרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק התכוונתי להכנס הנה כדי להגיד לך "ביקשת? קיבלת!". כעת המציאות תוכל לענות על שאלתי "מה ישיג בכך שרון?". בינתיים, נאמר כי גורמים בארה"ב הגיבו "בפליאה", בעיקר לנוכח הסגנון הבוטה למדי. עמנואל רוזן העריך כי אפילו הקונגרס הפרו-ישראלי יתקשה לעמוד מאחורי הסגנון, גם אם היה רוצה לעמוד מאחורי המהות. קשה לי להבין מה עומד מאחורי הדברים האלה של שרון - אני מניח שהם קשורים בעיקר לשמירה על הצד ה"ימני" של הקואליציה שלו - ואני מקווה שבבוא העת הדברים יתבררו (אולי בעזרת ע"ב?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעשה "ניתוח שלאחר המות" להופעתו של שרון, אז למרות דעתי שדבורים באופן כללי אינם יכולים להשפיע הרבה, ודרושים מעשים, תוצאות הדברים האלה היו דווקא טובים. הועבר איזה שהוא רמז שישראל אינה מרוצה ממדיניות בידודה, והתוצאות כלל לא היו רעות. ברור שאי אפשר היה לצפות מנשיא ארה"ב שיגיד: "אני מקבל בהכנעה את דברי הנזיפה", אבל דווקא הזכרת הידידות של ארצות הברית בכלל והנשיא בפרט, הידיעות על הלחצים החזקים שהופעלו על ערפאת אחרי השיחה, שבעקבותיהם יש ידיעות אחרות שהוא פעם ראשונה החל לעשות משהו בעניין המעצרים, הכל מראה (גם בניגוד לתחזית שלי) שזה בכל זאת הועיל במשהו. ככל הנראה התועלת מאד זמנית ושולית, אבל נזק בודאי לא היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זו אפשרות, אפשרות אחרת היא שבוש בכלל נגרר ע''י צ'ייני וראמספלד למלחמה שהוא לא מעוניין בה (וכבר עמדו אחרים על האבסורד לכאורה באופי המלחמה הנ''ל ביחס למטרה הספציפית לכאורה - פגיעה בבן-לאדן) ושמטרותיה שונות מהמטרות שמוצגות לציבור. ייתכן שאפילו בוש ''ביקש'' משרון שישחרר הצהרה כזו כדי לפגוע במאמצי הקואליציה היושבת על כרעי תרנגולת. סתם, ספקולציות, לא משהו מבוסס לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סתם ספקולציה, זה קשקוש בקומקום. אם אין לך משהו מעניין להגיד אתה לא צריך להתאמץ בכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? יש לי בקושי קומקום חשמלי. אני גם חושב שמה שכתבתי מעניין, נו טןף, זה עניין אישי. בשביל הקטע, זו לא פעם ראשונה שאני סבור שפוליטיקאים השתמשו בטכניקה הזו כדי להשיג מטרות (לטענתי כמובן). אני חושב למשל שברק ביקש משרנסקי לשלוח לו מכתב בו הוא טוען שברק מפקיר את ביטחון ישראל (אמצע-סוף 99) כדי להגיע בעמדה טובה יותר למשא ומתן. אפילו עזר וויצמן עשה שירות כזה לרבין כאשר כיהן כראש מטה התעמולה של הליכוד בעת אחת ממערכות הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה. הוא פרסם את העובדה שרבין התמוטט ערב מלחמת 1967 לפני שאנשיו של פרס עשו זאת, מה שהכריח את פרס לפסול את הטענות כ"השמצות" של הליכוד. זה מה שאני דולה ממוחי בשעת ערב זו. זהו, גמרתי עם הקומקום. יש כלי מטבח נוספים? אולי קנקן? סיר? אני יכול להכות במכסה שלו למשל, זה עושה הרבה רעש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מבחינת דעת הקהל שרון הצליח להתנקות מהתדמית של מי שאינו עוצר באדום, אך האם אתה באמת מאמין שאין שום נמר בתוך הכבש הזה? אני מזכיר, שאת מלחמת לבנון, תכנן שרון במשך שנה. בהחלט מתקבל על דעתי שמדיניות האיפוק של שרון באה להכין את דעת הקהל בישראל למלחמה בהיקף נרחב. ומעניין לעניין, באותו עניין: 1. *מהם* הסימנים על פיהם אתה מסיק ששרון מתכוון במלוא הרצינות להילחם בטרור? 2. כיצד הוא מתכוון לעשות זאת? בברכה, ewilde |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ewilde הרי כתבתי במפורש שהוא הולך לעשות מה שהוא נבחר לעשות, בוודאי שיש נמר בפנים ורוב אזרחי ישראל אינם כבשים ואינם צמחונים (וגם אינם פינגווינים: בעניין זה ראה הודעתי בפריט החדשות "מטוס התרסק בדרך לרוסיה")הסימנים פשוטים וכואבים: האזרחים הישראלים שנהרגו מתחילת "הפסקת האש" אחרי הפגישה המיוחלת בין פרס לערפאת. עם הדיבורים גמרנו (דומני שאפילו פרס נשחק) הגיעה העת לפעול. על כל הסימנים האחרים כתבתי פה די הרבה ביומיים האחרונים במדורי החדשות, סלח לי שאיני רוצה לחזור על עצמי, ואם מעניין אותך תוכל פשוט לדפדף ולמצוא את הודעותי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |