|
||||
|
||||
אוקיי, לא השמדת המדינה, השמדת יהודי המדינה, לכל הפחות הם קוראים להרג של חיילי צה"ל ורצח האזרחים היהודים. אם אחמד טיבי תומך בשהאידים, אזיי משמעות הדבר שכל קניון שמתפוצץ וכל יהודי שנאסף בשקית הוא מבחינתו דבר חיובי. אם כמות הדברים החיוביים תצטבר לסף מסויים, אזיי... אם עזמי בשארה אומר "עלינו לשמר את גחלת הסכסוך עם ישראל" הוא מתכוון לשמר באמצעות פוסטרים והפגנות? באמצעות חלוקת פליירים וסטיקרים? הוא מתכוון באמצעות ביצוע מעשי איבה, מעשים כאלה אם הם "מוצלחים" גורמים להרג של אזרחי המדינה. כשרב יהודי אומר שראש הממשלה בוגד ויביא שואה הוא נלקח לחקירה בעוון הסתה לרצח, אם ישראל כדברי מוחמד ברכה רוצה להביא נכבה על ראשם של הסורים, מה על הערבים לעשות? ואני שוב רוצה להדגיש שאלו תוצאות מחיפוש קצר בגוגל, ואלו אינן אמירות חד פעמיות אלא חוזרות ונשנות. עוד דבר החברים לעיל ביקרו אצל נשיא סוריה ואצל נסראללה ואצל עראפת בימי האינתיפאדה הקשים ביותר, האם מישהו מהם פעל להפסקת הלחימה? או שהם רק התחנפו למנהיגים הדגולים? |
|
||||
|
||||
הם אכן דיברו את הדברים האלו. אין לי כוח כעת לפרוש את היריעה לכיוון הצד שלנו בסכסוך. רק במספר מילים: הצד שלנו בהקמת מםעל ההתנחלויות. סגירת כל אפשרות להסדר עתידי על ידי העמקה והרחבה שלה- מבחינת סוריה-ברמת הגולן. לצערי, הדרך היחידה שהוציאה אותנו מעזה היתה דרך הכוח. מה הם צריכים לומר? לשחק כל הזמן את שימשון המיסכן שרוצים להשמידו?אינך מבחין ביחסי הכוחות כאן? |
|
||||
|
||||
ישנן שתי אפשרויות, או שמתייחסים לערבים בשטחים ולערבים בישראל כשתי יישויות נפרדות, או שמתייחסים אליהם כגוש אחד, כאשר חלקם זכו במקרה לתעודת זהות ישראלית. במקרה הראשון אני מצפה מהערבים הישראלים שגם אם הם חשים אהדה לפלסטינים שלא יעודדו רצח יהודים(וערבים לעיתים מזדמנות) ופגיעה במדינה בה הם יושבים ונהנים משירותיה הגנתה חופש הביטוי שלה וכדומה, אם הם בכל זאת מעודדים רצח של יהודים אני חושב שעליהם לצפות לעוינות מצד האוכלוסיה. במקרה השני אתה אומר בעצם שהיהודים בישראל והמדינה עצמה צריכים להתייחס בצורה זהה לערבים תושבי ישראל ולפלסטינים, כלומר להתייחס אליהם כאוייב מוצהר ששואף לפגיעה מקסימלית ביהודים ובמדינת ישראל. ולפני שתגיד שיש ברשות גם מתונים(אבו מאזן ושות'), אני רק רוצה להזכיר שתנועת הפתח אחראית ליותר ממחצית ההרוגים הישראלים ב6 השנים האחרונות ושלא זכור לי מקרה בו מחבלים הושמו תחת סורג ובריח על ידי הרשות. לגביי מה הפלסטינים צריכים לעשות? לא יודע, אבל בטח שלא להתחיל להתפוצץ כל פעם שמישהו נותן איזשהוא סיכוי לשלום(93-96, בעקבות הסכמי אוסלו, 2000 עד היום, בעקבות הצעת ברק). |
|
||||
|
||||
היה סיכוי תיאורטי באוסלו אם היתה מתקבלת החלטה ומפורסמת הצהרה, שמפעל ההתנחלויות יופסק ויפונה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים. אסור היה להסכם אוסלו להיחתם כהסכם ביניים שדרושים אחריו עוד שנים של דיונים, היה צריך לחתום על הסכם מדוייק, שחותם את הסכסוך קובע גבולות מוסכמים לישראל וליישות הפלסטינית וקובע את משך זמן המימוש נניח 10 שנים. סביר להניח שהסכם כזה היה כולל חילופי שטחים ו\או פינוי התנחלויות. דבר אחרון שהיה צריך לקבוע אלו תנאי עצירה, כלומר אילו פעילויות של צד מסויים ייגרמו לעיכוב המשך מימוש ההסכם או ביטולו. |
|
||||
|
||||
שטות מוחלטת. ל"אוסלו" היה סיכוי לו היה כולל פתרון מלא וצודק של בעיית הפליטים. לא יהיה שלום עד שמגורשי 48 וצאצאיהם ישובו לארצם. מי שחושב אחרת - חולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |