|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, ברק התייחס לזקנה ספציפית שסיפורה עלה בתקשורת. אני חושב שההתייחסות הכללית הרבה יותר חשובה מההתייחסות הפרטנית. אם מתייחסים ל-א' מבית שאן, אז אפשר לפתור את הבעיה בסגנון דודו טופז - זורקים עליה משאית עם כל טוב מתנת חברה כזו או אחרת, וסגרנו עניין. אבל אם מדברים על "הילדים הרעבים" או "הזקנה במסדרון", הרי שכל עוד יש אנשים שעונים לקריטריון הזה, חרב ההבטחה עודנה תלויה מעל ראשו של המבטיח (תיאורטית. מעשית, אף אחד לא עושה כלום בכל מקרה). שלא לדבר על כך שאם מדברים על א' מבית שאן, תמיד ימצא מי שילך לבדוק ויגלה לנו בטלוויזיה של-א' הרעבה יש מכשיר DVD וסלולרי מהדור השלישי, ולכן זה שהיא רעבה זה אשמת האמא שלה שעושה לעצמו תספורות ב-500 שקל במקום לקנות אוכל לילדה. אם הדיון הוא כללי, סטטיסטי יותר, קשה יותר למצוא הוכחות נסיבתיות לכך שאין, בעצם, בעיה. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שניתוח של הסיטואציה באמצעות מספרים "קרים" הוא למעשה אנושי יותר, או לפחות מביא לתוצאות אנושיות יותר? |
|
||||
|
||||
ראיתי פעם מחקר שלפיו, כאשר כתבה טלוויזיונית עסקה בבעיה של אדם מסויים (נגיד, מישהו עם מקרר ריק), הצופים נטו להאשים את האדם עצמו בבעיה שלו (הוא בטלן). אם עסקו בבעיה באופן כללי, באמצעות סטטיסטיקות וכיו''ב, הנטייה הייתה להאשים את החברה או הממשלה, ולא את הסובלים מהבעיה. |
|
||||
|
||||
טוב שחזרת. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שעזבתי. פשוט צמצמתי פעילות במידה משמעותית. זה עדיין נכון. |
|
||||
|
||||
מעניין. זה כנראה מפני שאנשים מרגישים שברגע שהם יודעים פרט או שניים על חייו של מישהו אחר, יש להם זכות לתת לו עצות. |
|
||||
|
||||
יש מספר לא קטן של תגובות באייל שמכילות טיעונים מהמחלקה הזאת (בעיקר מדיונים על נושאים כלכליים, אבל לא רק - גם טיעון "אז למה אתה לא יורד מהארץ?" נמצא לדעתי באותה מחלקה). צריך לתת לזה שם בסגנון "טיעון מתוקף טוב הלב" או משהו. המבינים עניין צריכים לתת לזה שם מתאים בלטינית. |
|
||||
|
||||
בדיוק. אולי ''אד אחיתופליום''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |