|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה מבטא את תפיסתו של כריסטופר בראונינג. נדמה לי שאף חוקר רציני של שואת יהודי אירופה לא ייחס לועידת ואנזה יותר מישיבת תיאום שיזם האחראי על התהליך-ריינהרד היידריך. בתוך הכאוס שהיה קיים בשלל האימפריות ברייך הנאצי, זה היה שלב של הכנסת סדר לתהליך. היה ברור שם מי הבוס וחולקו שם תחומי אחריות ותפקידים. |
|
||||
|
||||
קרשאו טוען שהמטרה האמיתית של הועידה היתה לבסס את מעמדו של היידריך כדמות המרכזית בטיפול בפתרון הבעייה היהודית. ההשערה שלי היא שלחלוקות המנהליות ש''הוחלטו'' בואנזה לא היתה כל השפעה רבה בשטח. בסופו של דבר מי שניהלה את ההשמדה היתה קבוצה בס''ד שהיתה תחת חסותו של הימלר (היידריך היה איש ס''ס (הימלר) שבנושא היהודים היה כפוף לפחות להלכה לגרינג. קבוצתו אני חושב התמוססה לאחר הרצחו). הצרה היא שכל האדמיניסטרציות שהיו שותפות במפעל ההשמדה (הצבא, הרכבות, המשטרה הרגילה, הרשויות המקומיות), שיתפו פעולה ברצון ובהתלהבות עם המפעל, כך שלא היתה פה בעיה גדולה של תיאום. |
|
||||
|
||||
בעיית התיאום נבעה מהמבנה התחרותי של מרכזי הביצוע בגרמניה הנאצית. כמו שכתבת, נקבע כאן מי הבוס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |