בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 19/03/06 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היטבת לתאר את המצב. אני לא יכול לדרוש הרבה בקשר למה שקורה כשאני ברחוב, אבל אם צלם פפראצי יצלם אותי כשאני בבית, אשבור לו את העצמות (חוששני שרק באופן וירטואלי). אני מניח שעיקר אי-הנוחות מתבטא בתחום האפור שבין הציבורי לפרטי. האם קניה בכרטיס אשראי זורקת אותי מיידית לתחום הציבורי? האם עלי לשלם במזומן כדי שהמידע על הרגלי הצריכה שלי לא יהיה זמין לכל מיני חברות? אני לא ממש מעוניין שאשתי העתידית (שרי אריסון, למי שלא מעודכן) תדע שאני משתמש בויאגרה, בליתיום, בתרופות מעכבות אלצהיימר, בנוגדי דכאון ובנוגדי חמצון. בכרטיס מועדון הלקוחות של הסופר שלי הפסקתי להשתמש בדיוק בגלל שלא בא לי שכל מיני גופים עסקיים יידעו איזו גבינה אני אוהב (רמז: סקי). על שימוש בכרטיס אשראי יותר קשה לי לוותר, אבל אם תקום חברת אשראי שלא תשמור את הנתונים האלה מובטח לה לקוח שוטה אחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שרי אריסון כבר התגרשה? והיא בוודאות לא קוראת את האייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי היא טרם התגרשה, אבל יש לי סבלנות. השאלה אם היא קוראת את האייל לא רלוונטית שכן בתעודת הזהוי שלי לא רשום "שוטה הכפר הגלובלי" אלא שם אחר. סורפרייז, סורפרייז! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם האמצעים של הגב' אריסון קשה לי להאמין שתהיה לה בעיה לעלות על זהותך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |