|
||||
|
||||
א. טוב, אם כך אז "האח! הניפה החרטום" ב. אני לא יודע. הבית השלישי ממילא חורג מהמשקל, אבל נכון שבדרך מסויימת ולא במו שאני חרגתי. הבעיה היא שכל הפתרונות שראיתי או מצאתי הקריבו את "אדום" או העלו את "אתמול" שורה והקריבו את "כך שחים המלאכים" (ולכן גם את "כך שחים המלחים", אם רוצים לשמור על סימטריה) ובעיני עדיף לחרוג טיפה מהמשקל מאשר לוותר על אחד מהם. (חשבתי על "אתמול, עם אור אדום" אבל זה בלתי נסבל מבחינת התוכן) ג. טוב, אולי "קרב" היא מילה טיפה בעייתית, אם כי בהקשר הזה ברור שהכוונה היא למאבק בסופה. והמשחק על "לאת ימים" באמת לא קיים במקור. ד. כמו שאמרתי, לדעתי יש הצדקות לשינויים שעשיתי. אבל ייתכן שבאמת יצרתי משהו יותר מדי חדש, ואין זה הוגן עבור קורא שלא ראה את השיר המקורי, ומצפה לתוכן של דיקינסון. (מצד שני, אותו קורא שקרא את התרגום של מדר למשל לא ידע שהיו צבעים בשיר, ואם הוא קרא תרגום אחר, הוא יראה חריזה שונה לחלוטין בבית השלישי, אז כנראה שזו תוצאה בלתי נמנעת של התרגום). ה. למה לא? |
|
||||
|
||||
א. שיהיה. ב. מי צריך את "*כך* שחים"? איפה ראית אותו במקור? הוא לא מופיע לגבי המלאכים. מה גם שמדובר ב"מלאכים" בלי ה"א הידיעה. אז מדוע לא "אך מלאכים שחים, אתמול"? ג. בדיוק כיוון שמשחק המלים לא קיים במקור, "לאת ימים" בעברית ייתפס רק בתור "עייפה". ו"קרב" מפנה את המחשבה לכיוון לא רלוונטי. ד. האם החריזה בבית השלישי בתרגומים אחרים כאן רחוקה מזו של דיקינסון יותר מן החריזה של מדר? הייתי אומרת שממש לא. ה. כי רוב הזמן הוא חורג מהמשקל. כי הוא מוסיף ה"א הידיעה למלחים ולמלאכים, כשהיא לא רלוונטית להם. כי הוא מוותר על הצבעים בשני הבתים האחרונים. כי... לא יודעת, זה לא נשמע כמו שיר. |
|
||||
|
||||
ג. לא הבנתי מה בדיוק הבעיה בכך שמשחק המילים לא קיים במקור ב.+ד. ודאי שהחריזה של מדר קרובה יותר למקור. למעשה היא לא סתם קרובה יותר, היא זהה בדיוק! חריזה פנימית בשורה הראשונה (לכן חשוב לשמור על "כך שחים המלחים/המלאכים", וה"א הידיעה חשובה בשביל המשקל), וחריזה ב-ה, ג-ד. ה. מההה? (כתבתי בהתחלה שלושה סימני שאלה, אבל קיבלתי הודאה מהמערכת. משהו כמו: "תגובתך כוללת שלושה סימני שאלה רצופים. אנו ממליצים להימנע מריבוי סימני שאלה וקריאה, כי הדבר יוצר רושם של התלהמות מיותרת". וואלה, אתם בסדר... (סילחו לי שלא נמנעתי מהמילה "וואלה" היוצרת רושם של אספסופיות מיותרת)). לענייננו, הוא לא חורג מהמשקל בכלל, וגם לא מהחריזה. הויתור על הצבעים קשה. אבל עכשיו כשקראתי שוב, השתכנעתי שהוא שווה את זה, כי הוא פשוט שומר על כל(!) השאר. |
|
||||
|
||||
יפה. אני חוזרת בי ממקצת דבריי (וואו! אולי בקרוב אשמש דוברת?). א. והרי זו איוולת לומר שהבעיה היא עם היעדרו של משחק המלים במקור. מחק ושכח. הבעיה היא שבמסגרת השורה הנידונה "לאת ימים ו...", משחק המלים אינו כל כך מורגש ומה שניכר הוא פשוט עייפות ותו לא. ב. אתה צודק לגבי החריזה של מדר, לא התעמקתי בו יותר מדי בתחילה, אבל מבחינה זו גם התרגומים של ראובן ושל מתקנת משקלים הם סבירים ביותר - ומביאים בחשבון את הצבעים. ועדייןם נראה לי שיידוע המתחים והמלאכים והיעדר הצבעים הם פספוסים גדולים מדי. |
|
||||
|
||||
''ברוך קורבנם בסוד מוות, כופר חיינו בהוד'' |
|
||||
|
||||
אכן, אין כמו טשרניחובסקי לנחמנו בשעות קשות של תרגום. אם כי שירו בעברית קשה יותר מזה של דיקינסון באנגלית. דומני כי ''ראי אדמה'' הוא אחד משיריו היחידים שנכתבו בהברה ספרדית. |
|
||||
|
||||
ב. מה לא בסדר בהעלאת "אתמול" לשורה הראשונה של הבית? הרי זה כך גם אצל אמילי. |
|
||||
|
||||
שאז אין בשורה הראשונה חרוז פנימי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |