בתשובה לדובי קננגיסר, 13/03/06 14:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מצפה מ-X לבחור בספק שנותן שירות כזה (כמובן, תוך כדי ספיגת העלות במחיר, או הירידה בשירותים אחרים). אם אין כזה, אני מצפה ממנו לדרוש מהחברה שלו שירות כזה, אם מספיק X-ים ידרשו כזה שירות, ויהיו מוכנים לשאת בנטל, ודאי אחת החברות תבחר לתת שירות כזה. אם לא, ודאי יקום לו איזה יזם X, ויקים חברה חדשה שנותנת שרות כזה (היא לא חייבת לתת שירותים סלולרים, ע"ע דפי זהב), וכל שאר ה-Xים יצטרפו לשירות. נימוק משכנע, אולי יכול להיות מקום להתערבות ממשלתית בתחומים מסויימים ביחסי החברות השלולריות עם לקוחותיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד אוהב את הקונספט של שוק חופשי, אבל אני לא נותן לו את מלוא הקרדיט שאנשים מסויימים נותנים לו. דפי זהב (או יותר נכון עבורנו - ספר הטלפונים הרגיל) הוא שירות שניתן מכוח חוק (או תקנה, לא בטוח), והוא שירות "אופט-אאוט" - כלומר, כל אדם נמצא בספר הטלפונים אלא אם ביקש אחרת. אתה מציע שיזם כלשהו יעבור בין אנשים ויציע להם לצרף את השם שלהם לספר הטלפונים הסלולרי שלו. זה בלתי סביר בעליל. אם החברות הסלולריות היו מוכנות לאפשר ליזם חיצוני להפעיל שירות שכזה ולספק לו נתונים מעודכנים (תוך שמירה על הפרטיות ומניעת שימוש לא לגיטימי במידע הזה מצידו), זה היה מספיק לי. משהו אומר לי שהן לא היו מוכנות לסידור שכזה. כמו שציינתי בפתיל אחר בדיון, סוגיית הקישוריות היא דוגמא טובה לניצול המונופול הזה מצד החברות הסלולריות. למשל, אחת החברות זכתה במכרז על שירותי סלולרי לעובדי מדינה, בכך שהציעה שיחות יוצאות חינם לעובדי מדינה. אז איך הן ציפו להרוויח? מהקישוריות על הטלפונים הנכנסים אל אותם עובדי מדינה! כך אתה, האזרח, נדפק פעמיים: גם משלם משכורות לעובדי המדינה, וגם נדרש לסבסד את השיחות הסלולריות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודפיקה שלישית: עובדי המדינה שקיבלו טלפון אינם מלאכי־השרת, ולכן עלולים להכיר טובה לחברה הסלולרית שלהם כאשר היא תקבל הקלות בתנאי הרישיון או תוספת תדרים. מריח כמו סוג של שוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום, כשיש רשת, אף אחד לא צריך לעבור בשום מקום, בהשקעה די נמוכה (שודאי תחזיר את עצמה, פרטים בהמשך) אפשר ליצור אתר שיקח מכל מי שמעוניין בכך את פרטיו, בתוספת של, נגיד, שני שקל דמי רישום, יותן לכל מי שמועניין בכך לבצע שאילתות על הנרשמים בו. תוסיף לזה קצת פרסומות, והרבה פה לאוזן אם מדובר בשירות כל כך נחוץ, ההשקעה תחזיר את עצמה מהר למדי. משהו אומר לי שאם יקום אתר כזה, אתה (כמוני) לא תירשם בו. למה, לדעתך, חברות הסלולר לא מוכנות לסידור כזה? זה לא שהיום הן מרוויחות על זה כסף. אם, נגיד, אותה חברה היתה מציע מבצע דומה לעובדי טבע, גם היית טוען שאתה נדפק פעמיים (גם משלם משכורות לעובדי טבע1, וגם נדרש לסבסד את השיחות הסלולריות שלהם)? הטענה הזאת לא כל כך ברורה לי, זה פשוט יתרון הגודל. 1 על ידי קניית אקמול2. 2 שאם הוא לא מוצר של טבע, תחליף אותו במוצר של טבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא לכולם יש אינטרנט. ב. גם אם לכולם היה אינטרנט, לא כולם נחשפים לכל הפרסום (כמה אנשים מכירים כיום את אתר יד2? הרבה יותר מאשר לפני שפרסמו אותם בטלוויזיה, אבל הרבה פחות מ"כולם"). ג. הבעיה של שירות כזה היא שהוא יתקע בשלב ההתחלתי - אין לו מספיק מספרים רשומים כדי לשכנע אנשים להתקשר לשם כדי לחפש מספר, ואין לו מספיק לקוחות כדי לשכנע אנשים ששווה להם לרשום את המספר שלהם במאגר. למה? לא יודע. תשאל אותן. יתרון הגודל הוא שם אחר למה שאני כיניתי "מונופול על הגישה ל-X", שאותו, אם זכרוני אינו מטעני, כינית טיעון משכנע. זה לא יתרון הגודל, כי את השירות הזה (אתה מקבל שיחות חינם, אבל מי שמתקשר אליך ישלם מליונים לכל דקת שיחה) יכולה לתת גם חברה שקמה לפני שתי דקות - בדיוק משום שזו חברה שהרווחים שלה בנויים לא על הלקוחות שלה, אלא על "לקוחות" שבויים שנזקקים לשירותי החברה בעקיפין כדי להשיג את X הנכסף. אני, אישית, הייתי מאוד מתעצבן על חברה שכדי לקבל ממנה שירותים אני צריך להתקשר למספר סלולרי. על עובדי המדינה אני יכול להתעצבן, אבל קשה לי להחליף את נותן השירות במקרה זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בשביל להרוויח יש מספיק. ב. כמה אנשים מכירים את ynet? כמה הכירו את נאפסטר? אני חושב שלהומלס לא היו פרסומות, והם לא יותר קטנים מיד 2, לא? ג. הבעיה, לדעתי, היא שאנשים לא יהיו מוכנים לשלם כסף בשביל שירות כזה. אם מחר בזק תתן הנחה לכל מי שירצה לצאת מ-144, הרבה מאד אנשים יצאו מ-144, אם הצורך בפעולה יעבור ללקוח (ז"א, מי שירצה להצטרף ל-144 יצטרך לטלפן לבזק ולהצהיר שהוא מסכים לשלם עוד שני שקל בחודש), מספר המנויים ב-144 ירד לפחות מחצי. רגע, יש מצב בו אתה כאזרח צריך להתקשר לטלפון סלולרי של עובד מדינה (במסגרת יחסי העובד-מדינה אזרח, כשאין לו טלפון קווי זמין)? אם כן המחירים במקרה זה בהחלט מצריכים פיקוח ממשלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאלצתי בזמנו להתקשר לסלולרי של מישהו מהרבנות בקשר לקבלת אישור היהדות של אשתי. נחשב? האם לדעתך גם שרות 144, או ספר הטלפונים, הוא מיותר ואסור "לגלגל את העלויות על הלקוחות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, הרבנות. לגמרי שכחתי. כן, נחשב. אבל הבעיה היא, כמובן, בעצם קיומו של הגוף המוזר הזה. על 144 אני צריך לחשוב קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שהזיכיונות של חברת הסלולר נקנו מהמדינה, הספקטרום הא"מ הוא משאב משותף ששייך לנו,האזרחים, והמדינה נותנת את הזיכיון לפי קריטריונים שאחד מהם *אמור* להיות - שימושיות לאזרחים. אם המדינה חושבת שחיינו יהיו יותר קלים אם חברות הסלולר לא יסתירו את מספרי הטלפון של לקוחותיהם, יש לה זכות לדרוש זאת בשם האינטרס המשותף. אם לסמיילי זה מפריע, הוא יכול להצביע נגד הממשלה הזאת בבחירות הבאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, המדינה לא מוכרת את התדרים האלה בהתאם לתנאי מכירה סבירים (כמו מחיר, שמירה על החוק או שמירה על בריאותם של האזרחים) אלא בהתאם למילוי כל מיני תנאים מוזרים (כמו קיום שירות מודיעין חינם) שלא נראים לי שייכים כלל למדינה ושלא אמורים, לדעתי, לעניין את כלל האזרחים, אלא רק את אותם אזרחים שבוחרים לעבוד עם אותה חברה סלולרית. האינטרס המשותף הוא תירוץ טוב שאפשר לתלות בו הרבה עוולות. מה שמתחיל בתנאי הזכיון למפעיל סלולרי, יכול להמשיך בעזרת אותו תירוץ, לתנאי להקמת עיתון או אתר אינטרנט, לתנאי לקניית בית, לתנאי להקמת בנק וכו'. ואני לא אצביע לממשלה הזאת בבחירות הבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שקיום שירות מודיעין, חינם או לא, הוא תנאי בסיסי בשימושיות של השירות הזה, והוא רלוונטי גם לאנשים שלא "בוחרים" לעבוד עם החברה הזאת, אבל השכן שלהם, שנעל את הכלב הנובח שלו בביתו, כן בחר. אתה רוצה להקים חברת טלפונים שלא מספקת את המידע הזה? בבקשה, אבל לא בספקטרום הא"מ שלי. צריך לדעת לזהות מתי האינטרס המשותף הוא לא תירוץ אלא סיבה מוצדקת. מכיוון שביני לבינך הדיעות חלוקות, איך צריך לדעתך לפתור את הסוגיה? הורדות ידיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לשכן אין סלולרי? אז תכריח את כל האזרחים להיות מנויים לסלולרי. ואם הוא לא לקח איתו את הסלולרי? אז תכריח את כל האזרחים ללכת עם סלולרי לכל מקום בכל הזמן? ואם השכן נסע לטיול בנאפל? אז תמנע מאזרחים לסוע למדינות בהן אין רשת סלולרית? אתה רוצה לחיות במדינה כזאת? יש דברים שהם בפירוש לא עניינך, עניינה של המדינה או עניינו של שאר הציבור. החוזים שאני חותם עם ספקי התקשורת שלי הם אחד מאותם דברים. בכלל, כל מה שלא פוגע בך ובזכויותך הטבעיות הוא לא עניינך, וכל מה שלא פוגע בזכותם הטבעיות של אזרחי המדינה, הוא לא מעניינה של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה רוצה. אם יש לשכן שלי סלולרי, הוא ישמח שאודיע לו על מצב כלבו, ואם לא, הוא לא חייב לענות. אני מצפה מהמדינה שתדאג לאינטרס שלי, והאינטרס שלי זה יכולת להשיג מישהו בטלפון שמנצל משאב ששייך לי. אני לא מתערב בעסק של אף אחד. לא בא לך לדבר בטלפון שמשתמש במשאב שלי כי אתה לא אוהב את ההתענינות שלי בחוזה שלך? תבחר לך ספק שלא משתמש במשאב הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה מבלבל אותי (ונדמה לי שגם אותך). מה האינטרס שלך (כמו ב"אני מצפה מהמדינה שתדאג לאינטרס שלי")? מה האינטרס של השכן שלך (כמו "הוא ישמח שאודיע לו על מצב כלבו")? למה אתה לא יכול לדאוג לעצמך (ולקחת את מספר הסלולרי של השכן שלך)? למה השכן שלך לא יכול לדאוג לאינטרסים שלו (ולתת לך את המספר למקרה שהכלב יתחיל לנבוח)? למה אני (=המדינה) צריך להיות הגננת שלך ושל השכן שלך (ולדאוג לתת לך את המספר שלו, מספר שאתה לא זכרת לשאול אותו, ו/או שהוא לא זכר לתת לך)? יש שירותי גננות נוספים שהמדינה צריכה לתת לך (למשל, למה שהמדינה לא תזכיר לך מתי היומהולדת של אישתך)? ודאי שאתה מתערב בעסק של מישהו, והמישהו הזה הוא אני. אתה מחייב אותי לשנות את העיסקה שלי עם ספק הסלולרי שלי. אם זה לא העסק שלי, אז של מי הוא? המשאב הזה הוא של כולם, אבל השימוש שלי בו לא פוגע בשימוש שלך בו, (אתה יכול לשוחח עם מי שתרצה על מה שתרצה בלי קשר אלי), ולכן לא ברור לי באיזה זכות אתה מתערב בעסקים הפרטיים שלי עם הספק שלי. אתה יודע שכל מי שרוצה לגדל תותים במדינה צריך להשתמש במשאב של המדינה (מים/ אוויר/ אדמה...), האם זה נותן לך (=למדינה) זכות לחייב את מגדלי התותים למכור תותים בריבה בלבד? ומי שרוצה תותים טריים שלא יצביע לממשלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הטענה שלך בדיוק? האם היא נובעת מטענת הזכויות האינדיבידואליות שלמדינה אסור לפגוע בהן, או שאתה חושב שלמדינה מותר לפעול למען "Common Good", ושבשקלול האינטרסים זהו לא המקרה כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלמדינה מותר לפעול למען "Common Good", כל זמן ששקלול הזכויות האינדיבידואליות לא נפגע. ז"א, למשל, שמותר למדינה לאסור עלי לנהוג בלי רשיון נהיגה, בגלל שנסיעה עם רשיון כזה מסכנת חיי אדם, והאילוץ לשאת רשיון כזה הוא אילוץ סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא קורה שאתה זקוק למספר טלפון של אדם שאינך מכיר ומן הסתם לא הזדמן לך לבקש את המספר ממנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש את 144 של בזק, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא עולה לא מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אוכל ובגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על העיכוב, קצת אני הייתי בחופש וקצת השרת היה בחופש. אני מבין שאינך שבע רצון משירותי הגננות של המדינה, ואני מצר על כך, אבל אני לא מבין למה אני, בתור הבעלים של משאב משותף, לא יכול להחכיר אותו למי שיעמוד בתנאים שאני מציב לו. בקשר לדוגמת התותים, אני חושב שזה לגטימי לדרוש ממי שמשתמש באדמה ששייכת למדינה (ולמעשה גם לבעלי אדמה פרטית) לעמוד בדרישות מסוימות לגבי (למשל) שימוש בחומרי הדברה . יש שאלה אחרת שהיא יותר עדינה- מי מחליט מתי "השימוש שלי לא פוגע", ואלו דרישות צריך לדרוש מהמחכיר. מכיוון שמדובר על משאב משותף, אני מציע שבעלי המשאב יקיימו דיונים רציניים, ואם לא יצליחו להגיע לקונסנסוס, תתקיים הצבעה. מה אתה מציע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מצד אחד, גם אם המדינה איננה בעלת הרכוש, וגם אם לא מדובר ברכוש משותף של האזרחים, עדיין יש למדינה זכות להתערב בשימוש ברכוש. אם, למשל, אדם מסויים הוא בעליו של האגם היחיד במדינה, מותר למדינה לאלץ אותו למכור לאזרחים מים במחיר סביר. ב. מצד שני, גם כאשר מדובר ברכוש של המדינה, או רכוש משותף לאזרחי המדינה, זה לא גורר שיש למדינה (בכל מה שנוגע לשיח הדמוקרטי) זכות מוחלטת להגביל את השימוש באותו רכוש. למשל, הכנרת היא רכוש של מדינת ישראל, ועדיין ברור מאליו שאין למדינה זכות למנוע מים מהכנרת מאזרחיה הערביים (למשל). ג. בקיצור, הזכות של המדינה להתערב או לא להתערב ביחסים בין אזרחיה לא נובע מהיותו של המשאב רכוש של המדינה או רכוש של אזרחים פרטיים. ד. ממה הוא כן נובע? מחובתה של המדינה לשמור על זכויותיהם הטבעיות של אזרחיה. ה. למיטב הבנתי, המדינה לא צריכה להיות גננת שתדאג לזה שאזרחיה יצאו מהבית עם גרביים. היחסים צריכים להיות הפוכים, האזרחים הם הפטרונים של המדינה. ו. הקלפי היא שיטת הכרעה מבריקה, אבל כל אזרח חייב לזכור שהכרעה בקלפי לא הופכת אותה לצודקת או נכונה. דיקטטורה של הרוב לא טובה יותר מכל דיקטטורה אחרת. ז. מה שאני מציע הוא שפקידי ואזרחי המדינה יזכרו איפה מותר להם להתערב, ואיפה אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, אבל איך אפשר לזכור משהו שעוד לא קבעו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את א-ו, או שישר קפצת לז'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי והתעלמתי. סיכמת את דעתך על חובותיה וזכויותיה של המדינה. עם כל הכבוד לדעתך, מה שאנחנו מנסים להשיג פה זה הסכמה בין אנשים שיש להם דעות שונות לגבי מה יש לדרוש מבעל זיכיון סלולרי כדי שיהיה ראוי להרוויח מהרכוש המשותף שלנו. המנגנון שאתה מציע זה להזכיר לאזרחים שאתה צודק ואם הם לא מבינים את זה, להודיע להם שהם דיקטטורה של הרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת, התעלמת, ועכשיו שכתבת. בשביל להגיע לאיזושהי הסכמה כדאי להבין את עמדותיו של הצד השני, במקרה זה, הדרך הקלה ביותר לעשות את זה היא לקרוא (בלי להתעלם או לנסות ושכתב) מה כתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבין מה אתה רוצה. הסעיפים הראשונים היו מעניינים לכשעצמם אבל לא היו קשורים ישירות לנושא הדיון. אם לא בא לך לדון, פשוט תגיד, אל תרבה מלל ואז תעלב שלא קיבלת פיד בק על כל פיפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיפים הראשונים היו הנימוקים לסעיף האחרון, לקרוא את הסעיף האחרון בלי ההנמקה שלו, ואז להציב דחליל במקום ההנמקה, זאת לא שיטת דיון ראויה. אני לא נעלב שאתה לא נותן לי משוב, אני פשוט לא מוצא טעם לדון עם מי שבוחר להתעלם מהנימוקים שלי. אם בא לך לדון, תדון לעניין, אם לא, על תמציא דחלילים. אם אתה מחפש דיונים מקוצרים, שטחיים, מלאי סיסמאות, לא הנמקות וללא הקשבה אני ממליץ לך בחום על מערכת הטוקבקים באתר http://ynet.co.il/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הסעיף האחרון שלך לא ענה על השאלה הבסיסית, אז מה עוזרות כל ההנמקות? מה גם שהם לא לעניין, ולכן ראוי להתעלם מהם. אני מכיר את הנטייה של הדיונים איתך להגרר לויכוחים על הנחיצות של כל מיני סעיפים ותת סעיפים. אני מנסה להצמד לעניין כאן, אבל הנה, שוב הצלחנו להגרר לדיון לא רלוונטי. יש לי הצעה אחרת. בוא תיתן לי דוגמא של מדינה שחילקה זיכיונות לסלולר מבלי לדאוג לתנאים לגבי השירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוזרות ההנמקות? לא יודע, אני לא אוהב לקרוא דעות לא מנומקות, ולכן משתדל לנמק את דעתי. אני חושב שבכל מה שנוגע לדיון בין בני אדם, דעה צריכה להיות מנומקת או לא להופיע.. "מה גם שהם לא לעניין, ולכן ראוי להתעלם מהם." תסלח לי, אבל זאת כבר ממש גסות רוח מצידך. שאלת אותי שאלה, נתתי לך תשובה מנומקת כמיטב יכולתי, ואז בשלב הראשון אתה פשוט בוחר להתעלם מהתשובה שלי, בשלב השני אתה שם בפי דחליל, ועכשיו אתה טוען שהנימוקים שלי "לא לעניין". אז, לא, הם בדיוק לעניין. הם הנימוקים שלי לדעה שלי. אתה יכול לא להסכים איתם. אתה יכול לא להבין אותם. אתה יכול להתעלם מהם. אתה יכול לדחלל אותם, אבל אתה לא יכול להגיד שהם לא לעניין. אם לא הבנת, ואתה רוצה להבין, אתה יכול לבקש הסבר, אבל כל עוד שלא ביקשת הסבר (וביננו, ספק אם קראת אותם) אין לך שום זכות לטעון שהם לא לעניין, תגיד, "לא הבנתי איך הם קשורים לעניין", אבל לא שהם לא לעניין. "אני מכיר את הנטייה של הדיונים איתך להגרר לויכוחים על הנחיצות של כל מיני סעיפים ותת סעיפים." טוב, את הדיונים איתך אני לא מכיר, ואני לא יכול להצמיד לך סטיגמות שקריות. אני לא מכיר את המבנה במדינות אחרות, ובצורה שבה דרדרת את הדיון, ממש לא עשית לי חשק לבדוק. בו נעשה את זה יותר קצר, בו תסביר לי מה הקשר בין "מדינה שחילקה זיכיונות לסלולר מבלי לדאוג לתנאים לגבי השירות" לבין הטענה שלי (רגע, אבל אז תצטרך לקרוא את הטענה שלי, מה שיפגע בכל שיטת דיוני הדחלילים העקרונית שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להקים עיתון, אתר אינטרנט או בנק, אתה לא משתמש במשאבים ששייכים לכלל הציבור (כמו תדרים או שטחי אדמה). לכן, אי אפשר להתנות את הקמתם בכלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לאל שהקמת עיתון, אתר אינטרנט, ובמיוחד בנק, אפשר להתנות בקיום החוק ומיליוני תקנות קטנות ומעצבנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקמת עיתון אינה מותנית בהקמת שום חוק (טוב, יש פקודת העיתונות, אבל היא לא ממש נאכפת). בדיעבד, אפשר לעצור אותך על הפרת חוק באופן כללי אם העיתון שימש לדבר עבירה. אבל זה נכון לגבי כל פעולה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר (בטח במה שנוגע לבנק), ומתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שאינני מכיר את החקיקה הרלוונטית. איזה תנאים אני נדרש לקיים כדי להקים חברה שתעסוק בהלוואת כספים או הצעת מסלולי חסכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מתי "חברה שתעסוק בהלוואת כספים או הצעת מסלולי חסכון" הופכת ל"בנק", אבל ברור שהבנקים כפופים לתקנות שונות ומשונות. למשל, שמירה על יחס נאות בין הון עצמי לבין התחייבויות - חיוני ביותר למניעת התמוטטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |