בתשובה לאייל מולד(ר), 11/03/06 2:48
התייחסות עסקית 372376
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) שבת, 11/3/2006, 15:34
א. רצוי שיותר על המטופלים שפחות זקוקים לו. לא ברור לי במה זה קשור.

ב. התשלום הוא על הטיפול.

ג. אנא הסבר איך מפתחים יחס אמתי מתוך שיקול מקצועי.
התייחסות עסקית 372381
אייל מולד(ר) • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 11/3/2006, 16:53
א. זה קשור לכך שהחלק המהותי בטיפול אינו הדבר אותו את מכנה "היחס האמיתי", אלא בריאות הנפש של המטופלים.
ב. טוב, נסביר מחדש: טענת שיחס אמיתי "לא יכול להיות פונקציה של כסף". לכן את רואה טעם לפגם בכך שמטפלים לוקחים הרבה כסף, נכון? אם ככה, אז אני עונה שהמטפלים לוקחים הרבה כסף לא בעד היחס האמיתי, אלא בעד האלמנטים האחרים בטיפול.
ג. אני לא יודע - איני פסיכולוג או מטפל. בכלל את זו שצריכה להסביר זאת, היות ואת טענת שהיחס האמיתי הוא תנאי הכרחי לקיום הטיפול. תחליטי - האם זהו לפתח יחס אמיתי למטופלים שלך זה חלק הכרחי במקצוע, או שזה משהוא נילווה?
התייחסות עסקית 372400
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) שבת, 11/3/2006, 21:25
א. "זה קשור לכך שהחלק המהותי בטיפול אינו הדבר אותו את מכנה "היחס האמיתי", אלא בריאות הנפש של המטופלים."
טעות: אמרתי שאינני מתכוונת ל"חיבה". "יחס אמתי" נוגע יותר ל"איכפתיות". גם כשאין לך זמן לכל ידידיך וחבריך, סביר שלא "תוותר" באופן מיידי דווקא על אלה הזקוקים לך ביותר, אפילו במידה שאינם החביבים עליך ביותר. למשל, ייתכן שתצמצם פגישה עם ידיד נפש שמח וטוב לבב לטובת חבר פחות קרוב שזה עתה חלה אנושות, לא?

ב. שוב, אני טוענת שהיחס האמתי הוא חלק "הכרחי" של הטיפול. משום כך, בלעדיו *אין* טיפול (כלומר, לא טיפול טוב עם התוצאות המקוות). לכן *אי אפשר* לקחת כסף עבור "אלמנטים אחרים בטיפול": טענה כזו שקולה לטענה שאחות מיומנת תיקח תשלום בעבור זריקה מסוימת, רק לא בעד החומרר ששמו בה.

ג. "האם לפתח יחס אמיתי למטופלים שלך זה חלק הכרחי במקצוע, או שזה משהוא נילווה?"
לא זה ולא זה. זה חלק הכרחי מה"תוצר": כשרון איננו חלק "הכרחי" מ"מקצוע" הציור, אבל בלעדיו הציור, לרוב, אינו שווה פרוטה.
התייחסות עסקית 372411
אייל מולד(ר) • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 11/3/2006, 23:27
א. תשובה יפה אבל שגוייה. המטפל יעזור למטופלים שיותר זקוקים לו לא בגלל שבנה איתם יחס אמיתי - אלא בגלל שזוהי חובתו האתית-מקצועית - בדיוק כפי שפרמדיק באירוע מרובה נפגעים ילך קודם לנפגעים הקשים, בלי שבנה שום יחס עם אף אחד מהם.

ב. מה הבעיה עם זה? יש הרבה מאוד בעלי מקצועות שלא לוקחים כסף עבור חומרים (בין היתר, אחיות סיעודיות שלא קונות את התרופות), ויש בעלי מקצועות שגובים רק על חומרים, ויש בעלי מקצועות שגובים ממך רק עם אתה מרוויח מהשירות שלהם.

ג. "כשרון איננו חלק "הכרחי" מ"מקצוע" הציור" - זו סמנטיקה. אני משתמש במילה מקצוע כדי לתאר את *כל* מה שצריך כדי שיצא תוצר איכותי - ולא רק כדי לתאר את הטכניקה והידע התאורטי. ברור לי שבהרבה מקצועות צריך גם כשרון‏1, ובהרבה מקרים צריך יחסי אנוש, ובמקרה של פסיכולוג - גם יכולת ליצור קשר עם המטופל. אני לא מבין מה ההתנגדות ללקרוא לזה חלק מהמקצוע או מהשיקולים המקצועיים.

‏1 מעולם לא שמעתי: "היי אנחנו מחפשים מתכנת, אבל בנוסף צריך גם שיהיה לו כשרון בתכנות".
התייחסות עסקית 372455
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) יום א', 12/3/2006, 15:28
א. ואם המטופל הנזקק יותר הגיע למצב זה משום שאישתו זה עתה עזבה אותו לאחר שרוקנה את חשבון הבנק שלהם? מה אומרים אז שיקוליו המקצועיים האתיים?

ג. הוא שאמרתי: אי אפשר להפריד בין ה"תשלום בעבור ידיעת המקצוע" לבין "תשלום בעבור היחס".

--------------
סתם מתוך סקרנות: האם אתה מתאמץ שלא להבין את דבריי, או שזה בא לך ככה, טבעי?
התייחסות עסקית 372476
אייל מולד(ר) • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 12/3/2006, 20:12
א. לא הבנתי. אם את שואלת ברצינות - השיקול צריך להיות שיקול בריאותי (של בריאות הנפש) - בדיוק כמו אצל הפרמדיק. פשיטא ששאלת הנזקקות הנפשית של המטופל היא שאלה קלינית *אובייקטיבית* ובלתי תלוייה במצבו הכספי של המטופל (אני מקווה שלפחות לזה את מסכימה) או ביחס האמיתי שפיתח אליו המטפל (אולי עוד לא פיתח - אולי זה מטופל חדש?).

ג. אוקיי, אז י"א‏1 הוא חלק אינטגרלי ממקצוע הפסיכולוגיה - זה סופי? אפשר להמשיך את הדיון כשזה הנחת העבודה? או שנגלה בהמשך שזה לא חלק מהשיקולים המקצועיים?

‏1 יחס אמיתי
התייחסות עסקית 372493
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) יום א', 12/3/2006, 22:27
א. בתגובה 372253 אמרת שאם המטופל התרושש ואינו יכול עוד לשלם כראוי - המטפל, מן הסתם, אמור להפסיק את הטיפול, לא? אז אני שואלת מה אומר השיקול המקצועי-אתי שלו במצב הזה.

ב. איך הגעת למסקנה המעניינת הזאת?
התייחסות עסקית 372497
אייל מולד(ר) • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 12/3/2006, 22:42
א. השיקול המקצועי-אתי יאמר שיש להמשיך את הטיפול (תחת הנחה שאין למטופל תחליף הולם) - בדיוק כפי שזה יקרה אצל רופא או אצל מורה לקבלה. אין פה שום קשר או צורך בי''א לשם כך. מה לעשות שהשיקול המקצועי-אתי הוא לא השיקול היחידי בחיים.

ב. לפי זה שכתבת ''הוא שאמרתי'' שבדרך כלל מתפרש כהסכמה לאותו קטע טקטט אליו אתה מתייחס.
התייחסות עסקית 372552
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ב', 13/3/2006, 13:22
א. כלומר, אם אין י"א גם השיקול המקצועי אתי נופל?

ב. מצטערת, התכוונתי לפסקה האחרונה ממש (כשרונו של המתכנת). הכשרון - כמו הי"א - איננו "שיקול מקצועי" אלא תנאי הכרחי לתוצר העבודה.
התייחסות עסקית 372645
אייל מולד(ר) • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 13/3/2006, 19:51
א. להפך (הרי כתבתי זאת במפורש) -השיקול המקצועי-אתי צריך לפעול כאן באופן בלתי תלוי בקיומו של י"א, למשל הוא צריך לפעול במידה שווה גם על מטופלים צעירים וגם על מטופלים פזמניקים.

ב. אוקיי, המונח "שיקולים מקצועיים" אצלי כלל את *כל* התנאים ההכרחיים לתוצר העבודה, ולא רק את מה שאת מתייחסת אליו כשיקול מקצועי. כבר 5 הודעות ברציפות אני מנסה להסביר את זה.
התייחסות עסקית 372652
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ב', 13/3/2006, 20:26
א. כן, אבל אמרת גם שהוא נופל מול השיקול הכספי. אני טוענת שי''א לא ייפול מול השיקול הכספי.

ב. או.קיי, אז לא הצלחת להסביר את זה. גם כישרון, למיטב הבנתי, לא יכול ליפול ברובריקה של ''שיקולים מקצועיים''.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות