בתשובה להאייל האלמוני, 09/03/06 23:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התחושה שלי היא של תפיסה רומנטית ילדותית לעבודה של הפסיכולוג. אם העבודה של הפסיכולוג היתה מבוססת אך ורק על יחס, לא היה צריך ללמוד את המקצוע. ואם פסיכולוג משמש רק כחבר של המטופל אז הוא פסיכולוג לא כל כך מוצלח. כשהולכים לפסיכולוג הולכים בדיוק כדי לקבל עזרה מקצועית ולא את השירות שמקבלים בקו חם לסיוע זה או אחר או בפורום תמיכתי ברשת. השירות הזה עולה כסף. מי שלא רוצה - לא חייב. ואגב, במדינה סוציאליסטית כמו ישראל כמעט כל שירות אפשר לקבל גם בחינם או במחיר סמלי (קופות חולים נותנות מספר מסוים של טיפולים אצל פסיכולוג במחיר נמוך יחסית לזקוקים לכך, למשל). מי שרוצה יותר מזה, צריך לשלם. גם מי שרוצה מנתח פרטי, או בגד של מעצב, או כל שירות אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. תגובה 372337 ב. לא אמרתי בשום מקום שעבודת הפסיכולוג מבוססת אך ורק על יחס. גם לא אמרתי שהשירות צריך להינתן בחינם. כן טענתי שהיחס הוא מרכיב *הכרחי* בטיפול נפשי; שמספר הטיפולים שמקציבות קופות החולים הוא נמוך בהרבה מהדרוש; ושיש לי בעיה עם הטענה הפסיכולוגית המקובלת שעצם התשלום על הטיפול משחק תפקיד חשוב ברמת האפקטיביות שלו. ג. כיוון שכ-70% מידידיי במשך השנים היו פסיכולוגים קליניים, קשה לי להניח שהסתכלותי על עבודתם היא "רומנטית" או "ילדותית". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |