בתשובה לאסף עמית, 01/10/01 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיוק בגלל הסיבות שציינת אני מציע לנסח חוק שיאסור תרומות באופן מוחלט. לא כמעט ולא בערך. כך כל מי שיקבל תרומה לא יוכל להתחבא מאחורי לקונה, אלא יידע שזוהי עבירה פלילית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהוא יוכל להתחבא מאחורי לקונה. הוא יטען שאותה העברת כספים שבה מדובר לא היתה תרומה אלא היא היתה הלוואה, מענק, תשלום חוב ישן, מנחה לאל השמש או כל דבר אחר שלא מוזכר בחוק, ולכן כולם היו בטוחים שהכל כשר וחוקי. ככה בדיוק מתחבאים מאחורי לקונה, והמהדרין מסיימים בגלגול עיניים השמיימה ובהצהרה מיתממת ש"אילו רק היינו יודעים שגם לזה התכוון המחוקק, ודאי שלא היינו עושים זאת". זו הסיבה, דרך אגב, שחברת "אננקס" היא חברה מסחרית ולא עמותה כמו אצל ברק. כשמסתמכים על לקונות אי אפשר להשתמש באותו תירוץ פעמיים, אך לא קשה במיוחד להמציא כל פעם תירוץ חדש ומפתיע. אובייקטיבית נראה לי קשה מאד לנסח חוק שבאמת יסגור באופן הרמטי את שערי המפלגות מפני כניסת כספים בדרכים עקלקלות, וניגוד האינטרסים שתיארתי קודם הופך את המבצע הקשה הזה לבלתי מעשי. האם מישהו יודע אם גם מדינות אחרות נמצאות במצב דומה לשלנו, ומה נהוג בהן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלפוליטיקאים יש הגנה הרבה יותר טובה: "אני המחוקק, ולכן אני *יודע* שלא לכך התכוון המחוקק, כלומר אני, ולכן, כבוד השופט, אני מבקש ממך לעזוב אותי בשקט". (: רפובליקת בננות: או שהם עקומים, או שהם רקובים, או שהם נראים כמו קופים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |