|
||||
|
||||
איך לא ראינו את זה קודם? כמה שאתה צודק! בעלי חיים לא סובלים. הם לא סובלים כשמנסרים להם את הגולגולת. הם לא סובלים כשעוקרים להם את הלב ללא הרדמה הם לא סובלים כשצולבים אותם כדי לראות כמה זמן ארכו ייסוריו של ישו. הם לא סובלים כשקרביהם נעקרים תוך כדי המלטה כדי לצפות בפעולת האינסטינקט האימהי תחת כאבי תופת. הם לא סובלים כששורפים אותם על מנת לנסות עליהם תכשירים לכוויות. הם לא סובלים ששופכים לעיניהם חומרי ניקוי ושמפו שגורמות להם כיבים וחורים בעין. הם לא סובלים כשלוקחים חולדות, כלבים, ארנבות, קופים וחתולים וגורמים להם חבלה חמורה במוח באמצעות מכות פטיש. הם לא סובלים כשהם מקבלים מכות חשמל עד שהם מתים. הם לא סובלים כשהם מתעוררים מניתוחי המוח החביבים כל כך על הויויסקטורים: פקרי הלסת פצועים או שבורים ממחסום הפה שלפי ההוראות חייב להחזיק את הפה "פתוח לרווחה ככל שניתן", הלשון מחוררת, עתם החיך שסועה והגולגולת מנוסרת. הם לא סובלים כשמשליכים אותם למים רותחים וכשאופים אותם חיים. הם לא סובלים כשדוחפים לגרון שלהם עוד ועוד אבקות ונוזלים שהורסים את הכבד שלהם. הם לא סובלים כשתופרים שני בעלי חיים זה לזה. תודה שהארת את עיננו. |
|
||||
|
||||
יובל שאל אותך שאלה. במקום לענות (אולי כי השאלה קשה) את מתחמקת, אבל בעצם מחדדת את השאלה. אולי בכל זאת תנסי לענות? |
|
||||
|
||||
הנסיון למצוא את התשובה לבעית המודעות העצמית הוא בן מאות שנים ובאמת לא כדי לפתח את הענף הזה בדיון הנוכחי. בקצרה הויכוח הוא האם זה נופל בתחום האונטולוגי - מה יש, קרי מודעות זה ''מין דבר'' (א לה שירו של שלונסקי על האחריות) או האם זה מופע התרחשותי, אפיסטמולוגי. ויפה ענה יובל שמספיק להתמקד בפן ההיתנהגותי כדי לוודא סבל, מבלי שנצטרך להוכיח כביכול מודעות לסבל. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי שהם לא סובלים? קראי שוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |