|
||||
|
||||
הוא יכול לעזור לאלו שיש להם כסף תמורת הרבה כסף ולעזור לאלו שאין להם - תמורת מעט. ויש כמה שהוא יכול לעזור להם עבור תשלום סמלי. אני עצמי עשיתי כך ומכירה עוד מישהי שנוהגת לפי העקרון הזה - שתינו לא במקצועות המדוברים בפתיל זה אלא בתחומים אחרים, אבל גם העוסקים במקצועות אלה יכולים לאמץ את הנוהג הזה. אפילו מנתחים פלסטיים מפורסמים הגובים סכומי עתק עבור עבודתם - עושים גם עבודת "פרו בונו", עם תינוקות/ילדים/אנשים בעלי מומים קוסמטיים מולדים או כתוצאה מפציעות. |
|
||||
|
||||
כך גם אני. אבל איציק מציג את הדברים כאילו עצם גביית התשלום, במקצוע שליבו עזרה לזולת, יש בו משהו פסול. מי שבחר במקצוע של עזרה לזולת מחד, ומוכן לעזור לאחרים מאידך (ואוהב את זה), עדיין צריך להתפרנס. ואיני רואה סיבה לדרוש ממנו להרוויח פחות מכמה שהוא יכול להרוויח. |
|
||||
|
||||
בכלל לא אמרתי את זה. כתבתי בדיוק מה שהאייל האלמוני כתבה על עצמה. מה שכתבתי עוד הוא על הסתירה המובנית שבין הכסף והמהות שלו בימינו- ובין עיסוק שכולו מרוכז באנשים. עם הסתירה הזאת צריך ואפשר להתמודד. אם לא מתמודדים איתה אז האדם הופך להיות רק אובייקט עזר להשגת הכסף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |