|
||||
|
||||
העברית היא שפה שונה מאד מן האנגלית, ולכן לדעתי הנחרצת ממש אין צורך כלל להצמד למשקל האנגלי ולאנוס את העברית. המתרגמת יצרה משקל טוב וזורם וזה יפה. גם החריזה כאמור טובה, והייחודיות של דיקינסון שוחזרה בחריזה הבאה: עם דמדומים חומים.... ירדה לתהום. כמובן יש גם חריזה מהודקת יותר אחר כך - בשורה: כששחר בא אדום. מה קשקשת על "בתנופה" לעומת "אדום". החריזה בתרגום היא: "בתנופה" לעומת "מותשת מסופה". דקדוקי העניות בביקורת המטופשת על המשפט "כבר נכנעה" אינם ראויים לתגובה. "נתערבלה" זו לדעתי ממש הברקה. קול הgurgling ממש נשמע במילה, מה עוד שהיא מדויקת, ומבחינת העברית - יפה. גרגור הוא פתרון ממש רע, מילה ליצנית. בעבוע אולי יותר טוב מגרגור, אך לדעתי אין לשאוף בתרגום להרקה מילה במילה מהשפה השניה, מה עוד שמכניות בשירה היא חטא גדול. "נתערבלה" מעביר לא רק את הצליל אלא את רוח הביטוי, ובכך הצלחתו הרבה. והמגיב הבא הוא כנראה הבוטה הרגיל, לדעתי טפש גדול ולא מבין דבר בשירה. אם אנשים אחדים לא הבינו פה את ערך התרגום הראשון, בעיה שלהם. אני אהבתי מאד. |
|
||||
|
||||
אני תוהה למה כשבאים לדבר על שירה (שאמורה להיות דבר אסתטי ומרומם נפש) זה מגיע כל כך מהר לזריקת בוץ. זו תופעה שנתקלתי בה לא פעם כשדנים על אמנות. אולי בגלל מוסכמה (נכונה או לא) שאמנות צריכה להיות משהו מאוד טוטאלי. אולי בגלל שכאשר אין פרמטרים ברורים (פרט לתחושה) צריך לגבות את הדברים שאמצעים רטוריים אחרים. אולי בגלל שכדי להתחייב לאמנות אתה צריך להיות במצב נפשי מסוים שגם הופך אותך ליותר מועד לקיצוניות (זו בהנחה ש''אהבת שירה'' קשורה גם בהתנסות בכתיבתה, או בעיסוק אינטנסיבי באמנות). |
|
||||
|
||||
טוב, לפחות אנחנו רואים שהשיר עורר אצל הקוראים רגשות חזקים בדרך זו או אחרת. גם זה משהו... |
|
||||
|
||||
העניין הוא שזה לא השיר וגם לא ''אצל הקוראים'' בדיוק - זה התרגום שמעורר רגשות עזים אצל המתרגמת. |
|
||||
|
||||
כלל לא הבנתי - על-פי אילו סטנדרטים "דמדומים חומים" מתחרז עם "ירדה לתהום"? על מה לכל הרוחות את מדברת? איך דבר זה שאינו כלל חריזה ניתן להשוואה לחריזה בין Brown ו- Down מהשיר? אני מאוד שמח (exultant) ש "שחר בא אדם" מתחרז עם "ירדה לתהום", אבל לדאבוני הוא בא מאוחר מידי, ואם תביטי בעיון בשיר המקור, הרי ששם השורות 2 ו- 5 בבית האחרון הן אלה המתחרזות, דהיינו, red מתחרז עם sped. תרגום טוב לא אמור לחרוז שורות ספורדית, אלא בהתאם למה שהוא מתרגם! קשה לי למצוא אותה הונומתופיאה (זאת המילה?!) במילה "נתערבלה". גם "בעבוע" וגם "גרגור" יוצרים קשר שמיעתי/אסוציאטיבי הדוק יותר לדעתי בין מסמן פונטי למסומן מנטאלי. מעבר לכך, תגובתך כלל לא היתה מפורטת, אלא די דלה ולא במיוחד עניינית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |