בתשובה לאיציק ש., 03/03/06 5:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההערכה מבוססת על מודל רגרסיה (שמטבעו יכולות להיות בו סטיות מסויימות), ועל הערכה פשטנית אחת לגבי קצב הגילוי של שדות נפט חדשים (ההערכה היא שקצב גילוי המקורות פרופורציונלי לכמות הנפט שנותרה באדמה). הפרמטר הבולט ביותר שנזרק החוצה מהחישובים הוא הכלכלה: במכוון, אין במודל שום התייחסות לעלויות ההפקה ולמחיר הרגעי של הנפט. אם מקבלים את ההנחות האלה, אפשר היה להגיע למספר 2005 כשיא השאיבה העולמי גם לפני כמה שנים. בפירוש לא מדובר בהשוואה של נתוני 3-4 השנים האחרונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרת, יש שני מרכיבים בעייתיים בהערכה הזאת-הוצאת המרכיבים והמוטיבים הכלכליים והיותה של הערכת קצב גילוי שדות נפט חדשים פשטנית. כל התחום הזה הוא מאד בעייתי ו''קנוי''. מספיק לראות את התנהלות חיפושי הנפט בישראל וספקולציית האינפורמציה כדי להבין איך עובד כל התחום בעולם- והוא עובד באורח דומה. לאינפורמציה ולדיסאינפורמציה בתחום הזה יש ערך כספי עצום. בראיון שנתנן אחד הנציגים של חברת נפט בישראל (אין לי לינק לראיון הזה), הוא האשים את הספקולנטים בהמראת מחירי הנפט. בין הספקולנטים נמצאות גם חברות הנפט. מה שקורה היום בעיראק - והיא נחשבת למדינה בעלת מאגרים ענקיים ובחלקם בלתי מנוצלים- נגזר מהחלטות של אנשים . לפעמים מתייחסים למה שקורה שם כאילו הוא גזרה משמים. המדיניות כלפי סדאם חוסיין לפני מלחמת המפרץ הראשונה, מלחמת המפרץ הראשונה, ההתנהלות אחריה, הפלישה לעיראק-כל אלה הן פרי מדיניות והחלטות של סקטורים משפיעים בארה''ב. להחלטות הללו יש השפעה ענקית על מחירי הנפט היום, למרות שמנסים להבליע ולהקטין אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האברט וממשיכיו לא מנסים לחזות את מחירי הנפט (כאן יש הרבה יותר גורמים מעורבים), אלא את כמויות הנפט הזמין להפקה. אני חושב שאפילו עשרים שנה של הפקה בקצב הנוכחי זו הנחה אופטימית (ובלי להגיד ''סין''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה הסברים טובים ודיונים מפורטים. עדיין לא מצאתי הנמקות משכנעות למחיר של 10 $ לחבית בסוף שנות ה-90- לא הרבה זמן לפני ההמראה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |