|
||||
|
||||
מציאות אמפירית היא כזאת המתארת במונחים מספריים את מספר הפלשתינים מרצועת עזה לאחר ההתנתקות שניסו לעבור את הגדר לביצוע פיגועים, ונהרגו בידי כוחותינו. כ-3 ליום בממוצע. מציאות אמפירית היא זו המציינת את מספר הקסאמים המומטרים על שדרות ועוטף עזה גם כאשר הסתיים חד-צדדית שלטון/כיבוש ישראל ברצועה. גם ממוצע של 3 ליממה. מציאות אמפירית היא המביאה נתון מדהים שכמחצית מבוגרי קורס קצינים במסלול רגלי הינם בעלי כיפה סרוגה. שיעורם בכלל האוכלוסייה הוא כ-10% בלבד. לזה אני קורא מציאות. |
|
||||
|
||||
והעובדה שבאינתיפאדה נהרגו פי שלושה פלסטינים מידי ישראלים מאשר יהודים ישראלים מידי פלסטינים - זו איננה מציאות? וההתנכלויות של המתנחלים לפלסטינים - זו לא מציאות? ומצבם הנורא של הפלסטינים בשטחים, ללא אזרחות וללא אמצעי מחייה - זו איננה מציאות? והיות המתנחלים לא רק בחזית הלחימה בפלסטינים אלא גם בחזית הלחימה הישראלית נגד צה"ל - זו איננה מציאות? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שרצוי לעשות אבחנה בין כמה מושגים דומים אך שונים בתכלית: מספר הפלשתינים ההרוגים לעומת הישראלים נובע בעיקר מהעובדה שאנו הרבה יותר חזקים ויעילים. לא מסיבות מוסריות. אם תבחן את מהות הנפגעים הערבים תגלה כי רובם השתייכו לכנופיות מזוינות ואלימות בתכלית. לעומתם, רוב מכריע של הנפגעים הישראלים היו אזרחים תמימים. זה שמתנחלים מתנכלים לערבים חפים אינו משנה את העובדה שהרבה יותר ערבים מתנכלים והורגים במתנחלים חפים. מצבם של כמיליארד הודים קשה הרבה יותר ממצב הפלשתינים בשטחים. המתנחלים מתכתשים עם צה"ל. לפחות כמה מהם. הם לא ממש נלחמים בצבא. בניגוד לפלשתינים שנלחמים בצבא וגם הורגים חופשי באזרחי המדינה הציונית. גם לאחר ההתנתקות. |
|
||||
|
||||
לא הבחנתי בשום אבחנה מושגית בדבריך. |
|
||||
|
||||
מצטער בשבילך. אולי הבחנה היא היא המילה הנכונה. |
|
||||
|
||||
מציאות אמפירית אינם רק המיספרים שאתה מביא אלא גם ניתוחם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |