בתשובה לתשע נשמות, 11/02/06 19:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> המשבר הנוכחי הוא, כנראה, תולדה של העדר יכולת ייצור מסכים. אבל כרגע זה היה משבר זמני. כשקטרינה וריטה הרסו כושר יצור במפרץ קיבלנו מבט לעתיד. >> אם אכן, כדעת חלק מהמומחים, הגענו לשיא של יכולת הייצור עדיין לא הגענו לשיא כושר היצור העולמי אבל הוא לא רחוק. >> ...עליית המחירים תביא גם לעליה בהשקעה בחיפוש נפט, בחזרה לשדות שנזנחו בעבר כלא כדאיים, בפיתוח שיטות למיצוי טוב יותר של הנפט (רק כעשרים אחוז מהנפט הקיים בכל שדה מופק בפועל, כיוון שקיים קושי להפריד אותו מהאדמה שבה הוא ספוג) וכן הלאה, נכון, ועדיין נקודת הפחד בה עובר הביקוש את ההצע האפשרי לא תתרחק בהרבה >> אבל באופן בסיסי נראה שירידה משמעותית במחירים כבר לא תהיה תהיה, אבל רק בשנה שנתיים הקרובות. ונעבור לכתבות רזרבות הנפט העולמיות ברות הפקה המוכחות נאמדות בין 1 ל 1.4 טריליון חביות כושר ההפקה העולמי הנוכחי הוכח כאשר קטרינה וריטה השביתו את ההפקה במפרץ, ואופק שחרר את הרסן (כדי לא לצאת המניאק) למקסימום תפוקה. הסתבר שזה הספיק על המילימטר. כלומר בניצול מקסימלי של כושר ההפקה הנוכחי יש במקסימום עודף תפוקה על ביקוש של 2 מיליון חביות ביום. בערך 90 מיליון חביות ביום הצע אפשרי על 88 מיליון חביות ביום ביקוש. תחת הטכנולוגיות הקיימות עדיין ניתן לשפר את התפוקה ברוסיה בערך ב 1-1.5 מיליון חביות ביום תוך שנתיים ואילו עיראק מסודרת תוכל תוך שנתיים להפיק 5 מיליון חביות ביום במקום המיליון וחצי- שניים הנוכחיים. ס"ה תוספת של 4-5 מיליון חביות ביום לתפוקה העולמית. או 5-6%. קצב הגידול הנוכחי בביקוש העולמי לנפט הוא בערך 2%. אז בשנתיים שלוש הקרובות אין בעיה. אבל מה אחר כך ? עוד לא הוספנו גילויים עתידיים, נכון? הרעיון הוא שמחסור בנפט לא מגיע כשהנפט נגמר אלא כאשר לא ניתן להוסיף ולהגדיל את ההפקה בקצב הביקוש. גיאולוג בשם הברט פיתח תאוריה על פיה קצב הפקה משדה נפט או גז לאורך זמן ידמה לעקומת פעמון ושיא קצב ההפקה יגיע בזמן שחצי מהרזרבה בשדה הופקה. הברט חזה נכונה בשנת 56' את שיא קצב ההפקה בארה"ב (48 מדינות - שדה הנפט באלסקה התגלה אחר כך) לסוף שנות הששים עד תחילת שנות השבעים. בפועל השיא הגיע ב 1971. ערך מרשים בויקי האנגלית, ועוד יותר מרשימה השיחה שלו אז צריך כבר להבהל ? החבר'ה ב EIA לקחו הכל בחשבון והגיעו למסקנה אופטימית נשארו עוד 20-30 שנה לפסגת הברט העולמית. שים לב שתוספת לרזרבות ע"י גילויים עתידיים של 900 ביליון חביות *מעל ההערכה הקיימת* מזיזה את שיא ההפקה ב 10 שנים בלבד. אבל החבר'ה ב EIA אופטימיים. שדה הנפט ג'אואר בסעודיה מספק 6.25% מתפוקת הנפט העולמית. הפקה מסחרית ממנו החלה ב 1951. אראמקו (חברת הנפט הסעודית) בעלת השדה טוענת שנותרו בו 71 ביליון חביות מוכחות להפקה. חשבון פשוט מראה שאפילו אם אראמקו צודקים יהיה יותר ויותר קשה לשמור על קצב הפקה ממנו. בקצב ממוצע של 1.5 ביליון חביות בשנה הוא כבר הפיק בחמישים שנה יותר ממחצית הכמות הניתנת להפקה. גרוע מכך. בלוגים למיניהם טוענים שהשדה כבר גוסס ותכולת המים בנוזל המופק עלתה מ 35% ל 50% לאחרונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגהה: קצב הגידול הנוכחי בביקוש העולמי לנפט הוא בערך 2% *בשנה* שדה הנפט ג'אואר...בקצב ממוצע של *1.5* ביליון חביות בשנה... (הפוך, גוטה, הפוך!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה' ב-EIA אופטימים כי שיא ההפקה הוא אחד המועדים הדינמיים ביותר שיש. אם תעבור על העיתונות מ-1973 תראה את זה. אני מנחש שכאשר חברות הנפט יעריכו שההשקעות בתחליפים מתחילות להיות רציניות- מחירי הנפט יירדו, למרות שחברות הנפט יכולות להוביל את ההשקעות בתחליפים ולהשאר חברות אנרגיה גם ללא נפט. שום אמצעי תחליפי לא יהיה רווחי כמו נפט שהיכולת לבצע בו ספקולציות מחירים היא מדהימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באורח פלא, המתמטיקה מראה שהדבר שדוחה יותר מכל את פסגת הברט היא הגבלת הביקוש - כלומר מכסות. מכסות זה בדיוק מה שאופ"ק עשו בשלושים ומשהו השנים האחרונות. נכון, לא תמיד באורח יעיל, אבל בסה"כ הגבילו את התפוקה. מסקנה - אופ"ק הוא אחד הארגונים ההומניטרים ביותר בעולם, אם לא בכוונה לפחות בתוצאה. אלמלא אופ"ק כבר היינו עוברים את פסגת הברט לפני מספר שנים והעולם כבר עכשיו היה במחסור פרמננטי בנפט. זה שמכוניות מודרניות דורשות 1:8 ק"מ לליטר עד 1:20 בדיזלים במקום 1:5 עד 1:8 זה גם בזכות אופ"ק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |