בתשובה לדביר, 16/02/06 21:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אם תגיע למשטרה ותודה שביצעת עבירה כלשהי, אין שום סיבה בעולם שהמשטרה לא תחקור ושהפרקליטות לא תגיש נגדך כתב אישום. אם ביצעת עוולה אזרחית, אתה לא אמור בכלל להגיש תלונה. מי שנפגע ממך הוא זה שאמור לתבוע אותך. 2. יכול להיות שאתה מתכוון למח"ש? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את מח"ש ולא את הפרוצדורות שלה. אם את עורכת דין, אנא פרטי אותן את, אבל בכוח ההגיון.. 1. אני מבין שמדובר במחלקה משפטית בתוך המשטרה. כלומר בגוף שופט בתוך ארגון אוכף. אנו עוסקים בשאלה האם ניתן לאכוף על המשטרה לאכוף את החוק. נדמה לי שתפקידה של מח"ש לפי שמה - מחלקה לחקירות שוטרים, הוא להעמיד לדין שוטרים שעברו על החוק, ולא לאכוף על המשטרה לאכוף את החוק. השאלה היא האם בכך ששוטר אינו אוכף את החוק, מעלים עין, או אוכף אותו בצורה חלקית, הוא נחשב לעבריין. אני עצמי לא יודע. המסביר לצרכן טוען שכן. משמעות הדבר היא שעל השוטר מוטלת חובה גדולה יותר מאשר על כל אזרח אחר, חובת עשה, כאשר על האזרח מוטלות בעיקר חובות אל תעשה. שוב יוצא שהחוק אינו אחיד כלפי כולם, בצורה אחרת. 2. אבל גם אם נעמידו לדין, עדיין לא אכפנו עליו לאכוף את החוק, את זה המשטרה לבדה עושה. כלומר עצם קיומו ומציאותו של החוק, אינו מהווה ערובה לאכיפתו, וגם עצם מציאותו של גוף משפטי בתוך הגוף האוכף, אינו מהווה ערובה לאכיפת החוק. ואם נעביר את הדיון מן השוטר הפרטי למשטרה בכללותה... 3. אם הסכמנו שמשאבי האכיפה של המשטרה מוגבלים, והיא כמו גם השוטר הפרטי, אינם מסוגלים לאכוף את החוק במלואו תמיד, יוצא לפי הנוסחא שהמשטרה כמו גם השוטר הפרטי, הם תמיד עבריינים. זה לא הגיוני אבל גם לא אפשרי, כי בעוד שאת השוטר הפרטי ניתן להעמיד לדין על מחדליו, הרי שאת המשטרה כמו גם את המדינה לא ניתן. לא ניתן ליטול ממנה חירויות, ולא להעניש אותה, כי משמעות הדבר תהיה לפרק אותה. 4. אבל גם אם פנייתנו לבג"ץ, שר המשטרה או מח"ש נשאה פרי, ואנו מאלצים את המשטרה לאכוף מקרה ספציפי, עדיין לא שינינו את העובדה שהיא תיאלץ לחלק את משאביה מחדש. כלומר אם בעבר א' בא על חשבון ב', עתה ב' יבוא על חשבון. מה שעשינו בעצם הוא להשתתף במשחק הפוליטי של האכיפה. אם כן שוב הפוליטיקה קובעת את האכיפה ולא החוק כשלעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מח''ש איננה מחלקה מישפטית בתוך המישטרה. היא מחלקה מישפטית במשרד המישפטים. הבעיה היא שהחוקרים מושאלים מהמישטרה וחוזרים אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה את מח"ש ולא את הפרוצדורות שלה, וגם לא עורכת דין.1 אני מניחה שתפקידה של מח"ש לחקור שוטרים שסרחו. השאלה היא למה השוטר לא אכף את החוק. אם זה בגלל סדר עדיפויות שקבעה המשטרה כמדיניות, אין בכך כל רע. כל גוף צריך לחלק את המשאבים שלו בהתאם למציאות הקיימת (כלומר, הבעיות הדורשות פתרון, כוח האדם והתקציבים). לעומת זאת, אם שוטר בוחר לאכוף את החוק בצורה סלקטיבית (למשל, לתת דו"ח רק להורים של הילדים שרבו עם הבן שלו, או להוריד רק שלטי בחירות שנתלו שלא כחוק, אבל רק אם הם נגד מועמד מסויים) זה לא תקין. כן, על שוטר מוטלת חובה גדולה יותר. בדיוק כמו שבתחומים אחרים על רופא בזמן תפקידו חלה חובה גדולה יותר. זו לא אפלייה, כי הם בחרו לקחת על עצמם את התפקיד הזה. להבדיל, למשל, ממקרה שבו נטיל חובה יותר על אדם עשיר או חזק במיוחד. החוק מטיל חובת "עשה" על השוטר *כשוטר* ולא על שמוליק כהן שבמקרה משרת במשטרה. 1מה שכן, אני כן נוהגת לכתוב לרוחב כל החלון שלי כך שהתגובות שלי לא נראות כמו שירה. אני תוהה למה אתה לא. ____________ העלמה עפרונית וקדחת פלורסנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למקרה שבו שוטר לא אוכף את החוק בגלל סדר עדיפויות שקבעה המשטרה. כלומר האם כאשר שוטר עד לביצוע שוד, ואינו פועל לעצירתו מכיוון שמשימתו באותה שעה היא אחרת, הוא נחשב לעבריין, ובהשאלה האם בכך שהמשטרה כגוף אוכפת את החוק באופן חלקי, היא עוברת על החוק. השאלה היא לא אם זה בסדר או לא בסדר, אלא האם זו עבירה על החוק, ומה בעצם אפשר לעשות לגבי זה, לא שעל מנת להעניש אותו, אלא על מנת להבטיח שהחוק יהיה שריר מעל לאכיפה. אני מבין שאחרי הסעיף הראשון הפסקת לקרוא.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי הסעיף הראשון הפסקתי להבין מה בדיוק הנקודה שלך, או שלא היה לי משהו רלוונטי, מחדש, מעניין או נכון להוסיף לדיון. יש באייל מספיק מילים משלי כדי שאני לא ארגיש צורך להוסיף איפה שהן לא רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיון ששאלת - העלמה היא סטודנטית למשפטים ומכאן (נדמה לי) הגיחות הערות (יחסית, הכל יחסי. לא שלא היינו מוכנים לשמוע אותה יותר, דווקא היינו מוכנים אבל היא צריכה להקדיש זמן ללימודים) שלה בפתילים הקשורים בנושאי חוק/משפט/משטרה וכו'. היה זה שירות מידע לציבור של האייל. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והגיחות הערות נובעות בעיקר מהעובדה שכבר חודש אני לא באמת זזה מהמטר המרובע שמול החלון והמחשב,* ומתחזקת כושר ריכוז שהולך ומתדלדל ככל שהזמן עובר והמבחנים לא נגמרים) הייתה זו התמרמרות שלא מעניינת את הציבור של האייל. תודה. *למעט גיחות ערות לכיוון המקרר.** **לא שיש שם אוכל, אבל אני אופטימית כל פעם מחדש*** ***בלי סיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוד, אל תגלי: אם תלכי לסופרמרקט ותדאגי לצייד את המקרר כדבעי - תהיה לך סיבה מוצקה לאופטימיות הנ"ל. (או אם תדאגי שמישהו אחר יעשה את זה. אל תבחלי בסחטנות רגשית. למשל כשאת בסביבת חברה טובה, ידיד, אמא, דודה - פרצי בבכי תמרורים ובין יבבה ליבבה דאגי להפטיר, אבל עם דיקציה ברורה מספיק! - : "אחחח, אני גוועת ברעב, אין לי אפילו פירור במקרר, בסוף אני ימות, ימווווות! - ואף אחד אפילו לא ישמע!...") (נו, בוודאי ש"ימות" ולא - "אמות", שהרי אי אפשר גם למרר בבכי באופן מוצלח ומשכנע וגם לומר - "אני *א*מוווות..") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הלכתי לפני שלושה מבחנים לסופר! וחוצמזה שכשאני עושה קניות במקרר יש מזון, בשעה שכל ילד יודע שבמקרר אצל ההורים יש אוכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להביא לה מיד אוכל אתה מספר אגדות, אה? תתבייש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מתבלבל בין עברה על החוק ובין מחדל או כישלון. החוק הוא הגיוני ו"סביר". הוא לא דורש מאיש לעשות דבר שאיננו יכול לעשות. אם, למשל, שוטר יחיד נתקל בשני גנבים, שאחד בורח צפונה ואחד בורח דרומה, הוא רודף אחרי אחד מהם וכביכול "איננו אוכף את החוק על השני". אפשר לומר שהשוטר נכשל במילוי תפקידו - כי הוא לא הצליח לרוץ לשני הכיוונים - אבל אי אפשר להאשים אותו שאיננו אוכף את החוק. מאידך, אם הוא לא ירדוף אחרי איש מהגנבים וימשיך, נגיד, ללרשום דוחות חנייה, אז יהיה אפשר להאשים - למרות שגם דוחות חנייה הם אכיפה, עליו להפעיל שיקול דעת ולהבין שלתפיסת גנב יש עדיפות גבוהה יותר. אם יוכח שהוא שקל את הדברים והגיע למסקנה שדוחות חניה חשובים יותר, הוא אולי יצא זכאי על סעיף טימטום, ויאמרו שהוא נכשל במילוי תפקידו עקב חוסר במשאבים (במקרה הזה המשאב החסר הוא שכל). בכל מקרה, השוטרים/המשטרה מצופים לעשות *ככל יכולתם* לאכוף את החוק. אבל הם לא עבריינים כשהם נכשלים מחוסר משאבים. למעשה, אין חוק שמצווה על שוטרים לאכוף את החוק. אם שוטר *בוחר* במודע לא לאכוף את החוק, כשהוא יכול לעשות זאת, אז הוא אשם ב"הפרת אמונים". אני לא ידוע איזה חוק זה אבל, להבנתי, מעילה (של עובד ציבור) באמון הציבור, היא עבירה פלילית. אין וויכוח שהמשטרה לא יכולה (מחוסר משאבים) לאכוף את כל החוקים כל הזמן. ולכן הפוליטיקאים - נציגי האזרחים - קובעים לה סידרי עדיפויות. כמובן שזה פוליטי. גם החוק עצמו פוליטי. הוא נקבע על ידי הפוליטיקאים - נציגי האזרחים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |