בתשובה להמסביר לצרכן, 15/02/06 10:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מנסה להבין תוך כדי דיון.. 1. לדבריך, שוטר חייב לאכוף את החוק במידה שהוא עד לביצוע עבירה. שאם לא כן הוא עצמו ייחשב לעבריין. כן? ואם לא כן? יש לנו שני עבריינים. מי יאכוף את החוק כלפיהם? אם תנסה למשל להגיש במשטרה תלונה כנגד עצמך, אתה תגלה שזה מצב שהחוק לא מכיר בו. אם ביצעת עבירה פלילית, המשטרה לבדה יכולה להגיש נגדך תלונה. אם ביצעת עבירה אזרחית, עדיין אתה עצמך לא יכול להגיש תלונה כנגד עצמך. אתה לא תיעצר, וממילא לא תגיע לבית המשפט. 2.השוטר במצב הזה יוצא עבריין, אבל לך עצמך בתור אזרח, אין סמכות לאכוף את החוק על השוטר. לא תוכל להכריח אותו לעצור אותך בגין מה שעשית. תוכל להגיש נגדו תלונה במשטרה, תוכל לקרוא למשטרה שהיא תאכוף את החוק על השוטר. ואם המשטרה היא שיוצאת עבריין, מבחינת האכיפה אתה בתור אזרח יכול לקרוא למשטרה כדי לאכוף את החוק על המשטרה. האם זה אומר שהמשטרה נמצאת מעל לחוק? 3. הסכמנו קודם לכן, שלמשטרה יש סדרי עדיפויות. כלומר היא מחלקת את המשאבים המוגבלים שלה לצורך אכיפה, באופן שפוגע ביעדים שהיא מנסה להשיג. מתחת לכך, אין לה משאבים. כלומר מה שנמצא מתחת למשאבים של המשטרה לא נאכף? גם אם יש חוק האוסר על אותם דברים. כלומר ייתכן שהמשטרה מתעלמת באופן סיסטמטי מהפרה של חוקים מסויימים. למשל ישנו חוק האוסר על ביזוי דגל ישראל, אסור שהוא ייגע בקרקע. רוב השוטרים לדעתי לא מכירים את החוק הזה. אבל לו תניף את דגל פלסטין מעל חצר ביתך, ייתכן שתיעצר. יותר מכך, ייתכן שהמשטרה מתעלמת מהפרה של אותו חוק בצורה מסויימת, ותאכוף אותו לו הוא מופר בצורה אחרת. למשל, לו קראת לכונן כאן מנדט בריטי - לא נאסרת. לו קראת לכונן כאן מדינת הלכה אסלאמית, ייתכן שכן. האם זה אומר שהמשטרה מחליטה למעשה מי נמצא מעל לחוק ומי מתחת לו. 4. בכל מקרה זו תהיה פראזה לומר שהחוק נמצא מעל לכולם. החוק לעולם לא נמצא מעל כולם. נסיבות פוליטיות קובעות מי נמצא מתחת לחוק, מתי ובאיזו מידה. יש מקומות שאליהם החוק בכלל לא מגיע. 5. (בסוגריים- זה גורם לי לחשוב האם החוק - כשלעצמו, מייצגי אכיפתו, הם דבר וגופים שראוי להעריץ אותם, או להצדיק אותם. בעיניי יש דבר יקר יותר מן החוק הציבורי, והוא החוק הפרטי. האישי. אני לא מתכוון לחטא ועונשו, אלא דווקא לעלובי החיים. לפעמים במקום המשפט- שם הרשע, מקום הצדק- שם הפשע. לפעמים.) 5. נשאלת השאלה מה מותר ומה אינו מותר למשטרה אגב פעולת האכיפה שלה. לטענתך בית המשפט הוא אשר ראשי לשלול מאדם חלק מזכויותיו. בתור עונש. בתור מצב. בתור התייחסות של המדינה לאזרח שלה. המשטרה אמונה אך ורק על האכיפה. היא אינה רשאית לשלול מאדם זכויות, אלא כפי שמתיר לה החוק, או צו של בית משפט לעשות. כמה כוח מותר לה להפעיל? כמה זכויות של העבריין מותר לה להפר, כדי לאכוף את החוק? 6. אתה ציינת מידרג מסויים שהולך ומחמיר ככל שכוח ההתנגדות עולה. או האיום. כלומר אתה בעצם טוען שלמשטרה מותר להפעיל את המינימום ההכרחי. לא יותר מכך. כי הרי לה אסור לשלול זכויות מאזרח, שלא לפי מה שמתחייב מן האכיפה, ולפי מה שמתחייב מן האיום שנשקף בכל רגע ורגע. כלומר לו תקפתי שוטר לפני רגע, וכעת אני רגוע, אסור לשוטר להכות אותי לצורך המעצר. למרות שבסיטואציה המסויימת הוא גם קרבן של עבירה, וגם מצוי בכוח האכיפה. 7. וכאשר מדובר בחבורה של אלף גנבים, או לצורך העניין בארגון של עבריינות אידיאולוגית, ולא בעבריין של רווח בודד, עדיין המשטרה רשאית להפעיל את מינימום הכוח ההכרחי לצורך מעצר או הפסקת דבר עבירה. על חומרת הענישה בית המשפט יחליט. למשטרה אסור להתייחס לטיב העבירה, אלא רק עד כמה שהדבר נובע לאכיפה. האם אני עבריין בודד או חבר מחתרת, זה לא לעניינה. 8. עכשיו אני נהג שנוהג במהירות מופרזת. לעמונה. בדרכי בכביש, אני לפי תפישת החוק מסכן את חייהם של אחרים. מכיוון שאני מסכן את חייהם של אחרים, וגם מכיוון שמצלמה של משטרת התנועה תפשה אותי על חם, בשעת ביצוע העבירה, אני אקבל לביתי בדואר לפי רמת המיחשוב של המשטרה, אחרי כמה חודשים טובים, הודעת קנס של 750 ש"ח, עם הזכות לערער ולבוא לפני שופט. לעומת זאת בעמונה עמדתי בין אנשים שהשליכו אבנים, צעקתי במלוא גרוני, וחטפתי אלה בראש על המקום. איך אתה מסביר את זה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם תגיע למשטרה ותודה שביצעת עבירה כלשהי, אין שום סיבה בעולם שהמשטרה לא תחקור ושהפרקליטות לא תגיש נגדך כתב אישום. אם ביצעת עוולה אזרחית, אתה לא אמור בכלל להגיש תלונה. מי שנפגע ממך הוא זה שאמור לתבוע אותך. 2. יכול להיות שאתה מתכוון למח"ש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את מח"ש ולא את הפרוצדורות שלה. אם את עורכת דין, אנא פרטי אותן את, אבל בכוח ההגיון.. 1. אני מבין שמדובר במחלקה משפטית בתוך המשטרה. כלומר בגוף שופט בתוך ארגון אוכף. אנו עוסקים בשאלה האם ניתן לאכוף על המשטרה לאכוף את החוק. נדמה לי שתפקידה של מח"ש לפי שמה - מחלקה לחקירות שוטרים, הוא להעמיד לדין שוטרים שעברו על החוק, ולא לאכוף על המשטרה לאכוף את החוק. השאלה היא האם בכך ששוטר אינו אוכף את החוק, מעלים עין, או אוכף אותו בצורה חלקית, הוא נחשב לעבריין. אני עצמי לא יודע. המסביר לצרכן טוען שכן. משמעות הדבר היא שעל השוטר מוטלת חובה גדולה יותר מאשר על כל אזרח אחר, חובת עשה, כאשר על האזרח מוטלות בעיקר חובות אל תעשה. שוב יוצא שהחוק אינו אחיד כלפי כולם, בצורה אחרת. 2. אבל גם אם נעמידו לדין, עדיין לא אכפנו עליו לאכוף את החוק, את זה המשטרה לבדה עושה. כלומר עצם קיומו ומציאותו של החוק, אינו מהווה ערובה לאכיפתו, וגם עצם מציאותו של גוף משפטי בתוך הגוף האוכף, אינו מהווה ערובה לאכיפת החוק. ואם נעביר את הדיון מן השוטר הפרטי למשטרה בכללותה... 3. אם הסכמנו שמשאבי האכיפה של המשטרה מוגבלים, והיא כמו גם השוטר הפרטי, אינם מסוגלים לאכוף את החוק במלואו תמיד, יוצא לפי הנוסחא שהמשטרה כמו גם השוטר הפרטי, הם תמיד עבריינים. זה לא הגיוני אבל גם לא אפשרי, כי בעוד שאת השוטר הפרטי ניתן להעמיד לדין על מחדליו, הרי שאת המשטרה כמו גם את המדינה לא ניתן. לא ניתן ליטול ממנה חירויות, ולא להעניש אותה, כי משמעות הדבר תהיה לפרק אותה. 4. אבל גם אם פנייתנו לבג"ץ, שר המשטרה או מח"ש נשאה פרי, ואנו מאלצים את המשטרה לאכוף מקרה ספציפי, עדיין לא שינינו את העובדה שהיא תיאלץ לחלק את משאביה מחדש. כלומר אם בעבר א' בא על חשבון ב', עתה ב' יבוא על חשבון. מה שעשינו בעצם הוא להשתתף במשחק הפוליטי של האכיפה. אם כן שוב הפוליטיקה קובעת את האכיפה ולא החוק כשלעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מח''ש איננה מחלקה מישפטית בתוך המישטרה. היא מחלקה מישפטית במשרד המישפטים. הבעיה היא שהחוקרים מושאלים מהמישטרה וחוזרים אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה את מח"ש ולא את הפרוצדורות שלה, וגם לא עורכת דין.1 אני מניחה שתפקידה של מח"ש לחקור שוטרים שסרחו. השאלה היא למה השוטר לא אכף את החוק. אם זה בגלל סדר עדיפויות שקבעה המשטרה כמדיניות, אין בכך כל רע. כל גוף צריך לחלק את המשאבים שלו בהתאם למציאות הקיימת (כלומר, הבעיות הדורשות פתרון, כוח האדם והתקציבים). לעומת זאת, אם שוטר בוחר לאכוף את החוק בצורה סלקטיבית (למשל, לתת דו"ח רק להורים של הילדים שרבו עם הבן שלו, או להוריד רק שלטי בחירות שנתלו שלא כחוק, אבל רק אם הם נגד מועמד מסויים) זה לא תקין. כן, על שוטר מוטלת חובה גדולה יותר. בדיוק כמו שבתחומים אחרים על רופא בזמן תפקידו חלה חובה גדולה יותר. זו לא אפלייה, כי הם בחרו לקחת על עצמם את התפקיד הזה. להבדיל, למשל, ממקרה שבו נטיל חובה יותר על אדם עשיר או חזק במיוחד. החוק מטיל חובת "עשה" על השוטר *כשוטר* ולא על שמוליק כהן שבמקרה משרת במשטרה. 1מה שכן, אני כן נוהגת לכתוב לרוחב כל החלון שלי כך שהתגובות שלי לא נראות כמו שירה. אני תוהה למה אתה לא. ____________ העלמה עפרונית וקדחת פלורסנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למקרה שבו שוטר לא אוכף את החוק בגלל סדר עדיפויות שקבעה המשטרה. כלומר האם כאשר שוטר עד לביצוע שוד, ואינו פועל לעצירתו מכיוון שמשימתו באותה שעה היא אחרת, הוא נחשב לעבריין, ובהשאלה האם בכך שהמשטרה כגוף אוכפת את החוק באופן חלקי, היא עוברת על החוק. השאלה היא לא אם זה בסדר או לא בסדר, אלא האם זו עבירה על החוק, ומה בעצם אפשר לעשות לגבי זה, לא שעל מנת להעניש אותו, אלא על מנת להבטיח שהחוק יהיה שריר מעל לאכיפה. אני מבין שאחרי הסעיף הראשון הפסקת לקרוא.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי הסעיף הראשון הפסקתי להבין מה בדיוק הנקודה שלך, או שלא היה לי משהו רלוונטי, מחדש, מעניין או נכון להוסיף לדיון. יש באייל מספיק מילים משלי כדי שאני לא ארגיש צורך להוסיף איפה שהן לא רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיון ששאלת - העלמה היא סטודנטית למשפטים ומכאן (נדמה לי) הגיחות הערות (יחסית, הכל יחסי. לא שלא היינו מוכנים לשמוע אותה יותר, דווקא היינו מוכנים אבל היא צריכה להקדיש זמן ללימודים) שלה בפתילים הקשורים בנושאי חוק/משפט/משטרה וכו'. היה זה שירות מידע לציבור של האייל. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והגיחות הערות נובעות בעיקר מהעובדה שכבר חודש אני לא באמת זזה מהמטר המרובע שמול החלון והמחשב,* ומתחזקת כושר ריכוז שהולך ומתדלדל ככל שהזמן עובר והמבחנים לא נגמרים) הייתה זו התמרמרות שלא מעניינת את הציבור של האייל. תודה. *למעט גיחות ערות לכיוון המקרר.** **לא שיש שם אוכל, אבל אני אופטימית כל פעם מחדש*** ***בלי סיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוד, אל תגלי: אם תלכי לסופרמרקט ותדאגי לצייד את המקרר כדבעי - תהיה לך סיבה מוצקה לאופטימיות הנ"ל. (או אם תדאגי שמישהו אחר יעשה את זה. אל תבחלי בסחטנות רגשית. למשל כשאת בסביבת חברה טובה, ידיד, אמא, דודה - פרצי בבכי תמרורים ובין יבבה ליבבה דאגי להפטיר, אבל עם דיקציה ברורה מספיק! - : "אחחח, אני גוועת ברעב, אין לי אפילו פירור במקרר, בסוף אני ימות, ימווווות! - ואף אחד אפילו לא ישמע!...") (נו, בוודאי ש"ימות" ולא - "אמות", שהרי אי אפשר גם למרר בבכי באופן מוצלח ומשכנע וגם לומר - "אני *א*מוווות..") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הלכתי לפני שלושה מבחנים לסופר! וחוצמזה שכשאני עושה קניות במקרר יש מזון, בשעה שכל ילד יודע שבמקרר אצל ההורים יש אוכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להביא לה מיד אוכל אתה מספר אגדות, אה? תתבייש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מתבלבל בין עברה על החוק ובין מחדל או כישלון. החוק הוא הגיוני ו"סביר". הוא לא דורש מאיש לעשות דבר שאיננו יכול לעשות. אם, למשל, שוטר יחיד נתקל בשני גנבים, שאחד בורח צפונה ואחד בורח דרומה, הוא רודף אחרי אחד מהם וכביכול "איננו אוכף את החוק על השני". אפשר לומר שהשוטר נכשל במילוי תפקידו - כי הוא לא הצליח לרוץ לשני הכיוונים - אבל אי אפשר להאשים אותו שאיננו אוכף את החוק. מאידך, אם הוא לא ירדוף אחרי איש מהגנבים וימשיך, נגיד, ללרשום דוחות חנייה, אז יהיה אפשר להאשים - למרות שגם דוחות חנייה הם אכיפה, עליו להפעיל שיקול דעת ולהבין שלתפיסת גנב יש עדיפות גבוהה יותר. אם יוכח שהוא שקל את הדברים והגיע למסקנה שדוחות חניה חשובים יותר, הוא אולי יצא זכאי על סעיף טימטום, ויאמרו שהוא נכשל במילוי תפקידו עקב חוסר במשאבים (במקרה הזה המשאב החסר הוא שכל). בכל מקרה, השוטרים/המשטרה מצופים לעשות *ככל יכולתם* לאכוף את החוק. אבל הם לא עבריינים כשהם נכשלים מחוסר משאבים. למעשה, אין חוק שמצווה על שוטרים לאכוף את החוק. אם שוטר *בוחר* במודע לא לאכוף את החוק, כשהוא יכול לעשות זאת, אז הוא אשם ב"הפרת אמונים". אני לא ידוע איזה חוק זה אבל, להבנתי, מעילה (של עובד ציבור) באמון הציבור, היא עבירה פלילית. אין וויכוח שהמשטרה לא יכולה (מחוסר משאבים) לאכוף את כל החוקים כל הזמן. ולכן הפוליטיקאים - נציגי האזרחים - קובעים לה סידרי עדיפויות. כמובן שזה פוליטי. גם החוק עצמו פוליטי. הוא נקבע על ידי הפוליטיקאים - נציגי האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שכדאי להתאמץ כל כך רק כדי להבין את *השקפתי*. אבל אני אוהב לתת לה ביטוי. 1. דומה שהמושגים מטעים. אין דבר כזה "עבירה אזרחית" כן, שוטר שאיינו עושה כמיטב יכולתו לעצור עבירה בשעת מעשה – עובר על החוק. אין משמעות ל"תלונה נגד עצמי". אם אדווח לשוטר שכרגע שדדתי בנק – אני חושב שהוא יעצור אותי לחקירה. אז אני לא מבין את הפואנטה. אם השוטר לא יעצור עבריין יהיו לנו שני עבריינים. אולי יתפסו אותם אחר כך ואולי לא. אם יתפסו אותם – הם יענשו. אם לא – זו לא תהיה הפעם הראשונה שעבריין הצליח להימלט מהחוק. 2. אני כאזרח יכול לקרוא למשטרה כדי לאכוף את החוק על שוטר/ים שסרח/ו. אם המשטרה כגוף תסרב לפעול, אני יכול לעתור לבג"ץ כדי שיכפה על שר המשטרה להפעיל את המשטרה כחוק. אם בג"ץ דוחה את בקשתי, – זה החוק. גם אם הוא (נראה לי) לא צודק, עלי לקבל אותו. אם בג"ץ מקבל את עתירתי ומצווה על שר המשטרה כנ"ל, אבל בכל זאת המשטרה מסרבת לבצע – המדינה הדמוקרטית התמוטטה! 3. המשטרה אף פעם לא מחליטה בעצמה מי נמצא מעל לחוק או מאיזה עבירות להתעלם. כמובן שמשאביה מוגבלים והיא עוד לא תפסה את כל הגנבים. זה לא אומר שהיא וויתרה להם, רק שהיא עסקה בעניינים אחרים. כמו כל ארגון המשטרה מנהלת את משאביה ועדיפויותיה על פי חישובי עלות/תועלת (כשהתועלת היא מניעת נזק ציבורי). לכן נדמה לי שהיא תקצה שוטר לעצירת גנב לפני שהיא תקצה שוטר שיוריד לי את דגל פלסטין מהבית). אבל גם אתה (אזרח) וגם נציגך בממשלה ובכנסת יכולים להשפיע על הערכת הנזק הציבורי בחישובי המשטרה. ואם נגיד להם שדגל פלסטין יותר מזיק לנו משוד בנק, הם ישנו את עדיפויותיהם בהתאם – אסור לשכוח שהם עובדים אצלנו ואנחנו (באמצעות שלטון החוק) הבוסים. מצד שני, אם שוטר עובר במקום שמונף בו דגל אסור והוא יכול לטפל בעבירה בלי להשקיע משאבים שהוקצו למשימה אחרת – הוא חייב לעשות זאת. 4. אני נאלץ לחלוק עליך. אני חושב שהחוק נמצא מעל כווולם. נכון שהחוק לא מגיע לכל מקום, אבל זה מחדל שאסור לתת לו לתפוח. ואם החוק לא היה מגיע לעמונה - ומושלט שם – המחדל הזה היה תופח מאוד. 5. אין שום סיבה להעריץ את החוק ובטח שאין זה ראוי להעריץ את גופי האכיפה. החוק ונציגיו הם כלי – כמו פטיש. שמעת פעם על מישהו שמעריץ פטישים? אני גם לא שמעתי על איש שזורק את כל הפטישים לפח. "צדק" ו"חוק פרטי" מאוד מפחידים אותי. מה אם לפי החוק הפרטי שלי יש להשמיד אותך (כי אתה סומלן) ולפי החוק הפרטי שלך יש להשמיד אותי (כי אני ימני)? איך נוכל לחיות בחברה אחת? "חוק פרטי" פירושו שאני יורה בך ואתה יורה בי. מי שנשאר - צודק. 6. מסכים. אסור למשטרה להפעיל כוח מעבר למינימום ההכרחי לאכיפה (ולהגנה סבירה על חיי השוטרים). לא משנה אם דקה קודם רצחת מאה תינוקות ואלף שוטרים. 7. גם כאן אני מסכים עקרונית. אבל כשמדובר באלף גנבים שפועלים ככוח מאורגן (למשל אם כולם יחד פורצים לבנק כדי לשדוד אותו – אז הכוח המינימאלי שהמשטרה תאלץ להפעיל, גדול מזה שהכרחי להפעיל כנגד כל גנב לחוד). בעמונה, כשאלף אנשים עמדו בין השוטרים לבין הבית שעליהם להרוס, היה על השוטרים להפעיל כוח רב כדי לפרוץ את המחסום האנושי. 8. קודם כל אני מציע שתאט. שנית, אם אתה טוען שהחוקים מקלים עם עברייני תנועה – אני מסכים. לדעתי מי שנוסע במהירות מופרזת (נגיד – 130 קמ"ש) צריך לשבת 30 יום בכלא. ואם אבחר לכנסת אפעל לשינוי החוק. שלישית, אין לזה שום קשר למקרה הקודם. אם השוטרים ביקשו ממך להתפנות ולא התפנית – הצדקת הפעלת כוח נגדך. אם עמדת בין 100 אנשים אחרים שלא התפנו, לא הייתה לשוטרים כל ברירה אלא להפעיל כוח רב. לדעתי זה לא מעניין אם הראש שלך היא אמור לספוג את המכה או הראש של זה שלידך. אתה אחראי אישית לפינוי הראש שלך, ואם הייתה עושה זאת הוא לא היה נפגע. רביעית, אם יוכח שהשוטרים יכלו לפנות את הפורעים בסוכריות אבל העדיפו להשתמש באלות, אז יצטרכו לטפל בשוטרים שעברו על העיקרון האמור של "כוח מינימאלי הכרחי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוחה שיכלו לפנות אותם עם סוכריות, אבל שר המשטרה פנה להמון מדינות שישלחו לנו משלוח חרום של סוכריות, ולא מצא בשום מקום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי ששלחו מטורקיה סוכריות על מקל. אבל הסוכריות נמסו בדרך אז השוטרים השתמשו במה שנשאר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |