בתשובה לדובי קננגיסר, 28/09/01 20:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש לא אכפת לי מהפן המוסרי של איסוף כלי הנשק, מאחר שלאורך כל הדרך היה ברור למדי שערפאת יכול להשתמש בכלי הנשק שהוא קיבל מישראל בכל דרך שיחפץ, כולל נגד ישראל. וכמו שאנחנו רואים עכשיו, זה לא ממש מעניין אילו נשקים קלים יש לחמא"ס. פיגועים נגד ישראל מתבצעים בלאו הכי, גם מצד התנזים - שנשקם הוא הנשק שערפאת קיבל מישראל. מה שאנשים רבים לא מבינים הוא שלערפאת קשה להתעמת עם הארגונים האיסלאמיים, שכוחם גדל באופן מתמיד מאז רציחתו של יחיא עייש. איסוף כלי נשק כולל ומקיף מהאירגונים הללו, משמעה עימות חזיתי עימם. דבר כזה יכול היה לעלות לערפאת בשלטונו. מכאן שבהחלט אפשר היה להסתפק בכך שלא היו פיגועים, ולא להתחיל לדרוש דברים בלתי מציאותיים. ואגב, אתה שוב מתעלם מהעובדות, אפילו שכבר הבאתי אותן לידיעתך. יותר משלוש שנים, מאוגוסט 97' עד אוקטובר 2000, היה שקט כמעט מוחלט - אפילו בשטחים לא היו הרבה פיגועים. אתה יכול להצביע על תמורה כלשהי שקיבלו הפלסטינים? אולי יש כאן מדינה פלסטינית ואני פשוט לא ראיתי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
30 ביולי, 1997: 16 הרוגים בירושלים (חמאס) 4 ספטמבר, 1997: 8 הרוגים, 200 פצועים, בירושלים (חמאס) 20 נובמבר, 1997: הרוג 1, פצוע 1, בירושלים (לא ידוע) 6 מאי, 1998: הרוג 1, בירושלים (לא ידוע) 19 יולי, 1998: מכונית תופת בירושלים, אין הרוגים (חמאס) 5 אוגוסט, 1998: 2 הרוגים, ביצהר (לא ידוע) 27 אוגוסט, 1998: 14 פצועים, אין הרוגים, בתל-אביב (לא ידוע) 24 ספטמבר, 1998: פצוע אחד, אין הרוגים, בירושלים (לא ידוע) 13 אוקטובר, 1998: 2 הרוגים, מושב אורה (לא ידוע) 19 אוקטובר, 1998: 59 פצועים, אין הרוגים, בבאר-שבע (ג'יהאד) ועוד 12 פיגועים שאין לי כוח למנות כאן. (מקור: http://tvaisrael.freeyellow.com/terrorattacks.htm) הדבר הכי קרוב להפסקה שהיה הוא בין נובמבר 98 לספטמבר 99. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חבל על כל העבודה, רק בשביל לבסס את הטיעון המקורי שלי? הרי לפי הנתונים שהבאת, החל מספטמבר 97' (ולחובתי יאמר שהפיגוע במידרחוב בן יהודה לא היה באוגוסט, כפי שזכרתי) ובמשך יותר משנה, נהרגו רק ארבעה אנשים מפיגועי טרור בתחומי הקו הירוק, ועוד שניים בלבד בשטחים. זאת, בשנה של קיפאון מדיני חסר תקדים עד אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעולת חיבור ברמת כיתה ב' מראה מיד שבתקופה שאתה מדבר עליה היו 14 הרוגים. ומאות רבות של פצועים. בעשרים ואחד פיגועים. לקרוא לזה "שקט כמעט מוחלט" זו בדיחה גרועה. ולמה בעצם החלטת לספור מספטמבר ולהתעלם מהפיגוע ביולי, על 16 ההרוגים שבו (שמעלים את הסה"כ ל-30)? אך גם אילו היו פחות הרוגים זה לא היה משנה את העובדה שהפיגועים התרחשו בכלל. כשמכונית תופת מתפוצצת במקום מרכזי ו"רק" אנשים ספורים נהרגים, או לא נהרג איש- זה לא מחמת טוב ליבם של המחבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור שוב. מאז הפיגוע במדרחוב בן יהודה, שהיה בספטמבר ולא באוגוסט כפי שחשבתי, במשך יותר משנה היו שישה הרוגים בלבד - שניים מהם בשטחים. במשך אותה שנה, מהשקטות מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה, לא היתה התקדמות מדינית כלשהי, ולו הקטנה ביותר. ערפאת ביצע את התפקיד שיעדה לו ישראל בצורה טובה, ובכל זאת, לא הוא ולא עמו קיבלו תגמול על כך. צריכה הסברים נוספים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגביך, אבל לי נראה שאת מיעוט הנפגעים (בכל זאת יותר ממה שאתה ספרת. יש מחשבון במחשב שלך, דרך תפריט ''התחל'', אם אתה צריך) ניתן לזקוף יותר לזכות כוחות הבטחון הישראליים, מזל, ויש שיאמרו אפילו נתניהו. אני לא רואה איך זה שמכונית תופת שלא התפוצצה צריכה להזקף לזכות ערפאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה גם איך אפשר לזקוף את מכונית התופת שלא התפוצצה לזכות נתניהו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |