|
||||
|
||||
לא הצלחתי למצוא שרטוטים, הניחוש שלי שמדובר בשני גלילים ( משהו כמו מייבשי הכביסה העתיקים) שלוחצים על האגוזים. זה אמנם לא בדיוק לחץ על ה"קצוות" אבל זה נראה לי קצת יותר הגיוני. חשבתי לחפש בUSPTO שרטוט של פטנט כזה, אבל אין לי כרגע פנאי לכך. |
|
||||
|
||||
אני תמיד תהיתי על עניין הצנוברים,על עניין האיסוף (מישהו מגדל אורנים למטרה זו?)ועל עניין הפיצוח,תמיד דמיינתי אולם גדול מלא בילדים בני תשע עם בלטה ביד,בסגנון החיפאי של העניין. |
|
||||
|
||||
לאור העובדה שכמעט כל מוצר תעשייתי בימינו מגיע מסין, הייתי מצפה שהיצרנים יעבירו גם את התחום הזה לשם, ופשוט יושיבו כמה אלפי סינים לפצח את האגוזים והגרעינים, להשליך את הקליפה ולרכז את התכולה. |
|
||||
|
||||
סנאים כבר לא הולך? |
|
||||
|
||||
(אני מתאפק כבר מאז פרסום השאל ת'אייל לא להזכיר את ''צ'רלי והשוקולדה'') |
|
||||
|
||||
ב''מרכז המזון'' בירכא מוכרים צנוברים מקולפים מספרד ומסין. הצנוברים הסינים זולים משמעותית מהספרדים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה די קרוב למציאות. בארץ למשל יתכן שאנו מוסרים לקילוף לתושבי הגדה או לירדנים מנימוקים של שכר נמוך, משלוח לסין או לאפריקה ובחזרה נראה לי יקר יותר. גרעיני סומסום (חומר הגלם לטחינה) עשויים לבוא מופרדים במקום הגידול שלהם (אתיופיה ?). . אפשר להעזר בכלים ידניים אם נדרשת הפעלת כוח, וכן אפשר להשתמש באמצעים מכניים לסינון קליפות ראשוני. אבל עיקר זמן העבודה היא בסילוק ידני של והפרדת הקליפות מהחומר האכיל. |
|
||||
|
||||
דמיין אולם גדול מלא עפולאים ותבין מנין באות השקיות האלה עם גרעיני חמניה מקולפים. כל עפולאי מסוגל לפצח במיומנות של תוכי תוך פחות מחצי שעה קילו גרעיני חמניה. אני זוכר תחרויות מגיל 10 כמו מי מסיים ראשון לפצח שקית של רבע ק"ג, או מי מצליח ליצור ערימה גדולה יותר של גרעיני חמניה מקולפים בפרק זמן נתון. עד היום אני מזהה עפולאים לפי החריץ הקטן בשן המפצחת, (חותכת ימנית עליונה) תוצאה של שחיקת האמייל בעקבות שנים של פיצוח, ואני עדיין זוכר את הזעזוע שחוויתי כאשר פגשתי אדם לא מתורבת שפיצח גרעיני חמנייה עם השיניים הטוחנות. |
|
||||
|
||||
אני מפצח גרעיני חמנייה בעזרת השיניים הטוחנות!(כשאני עושה זאת פעם בשנתיים),בשיניים החותכות אני משתמש בכדי לבקע גרגירי קוויאר עדינים,וזאת בלווית דום פרניון וביצי דודו שלוקות... |
|
||||
|
||||
אם תתקרב לעפולה נכה אותך במקל, בסרגל, מה שבא ליד. |
|
||||
|
||||
שב. קח כדור הרגעה. (אם אתה חולה לב, אל תמשיך.) אני מפצח גרעינים (כלומר, פיצחתי, כשעוד פיצחתי) בידיים. מיומנות שלמדתי מאמי. פירוט הטכניקה יינתן לפי דרישה. כל מיני ענייני אסתטיקה ונימוס בצד, זה פשוט יוצא יותר טעים - בזכות העובדה שהגרעין המקולף בא במגע עם הלשון והשיניים כשהוא עדיין יבש. אבל אם כבר בשיניים, אז גם אני בטוחנות. |
|
||||
|
||||
מה שטוב בשיטה שלך שהיא איטית. אתה מצליח לא לצבור המון קלוריות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה איטי יותר. |
|
||||
|
||||
''אבל אם כבר בשיניים, אז גם אני בטוחנות.'' מצטער, אין לנו שיג ושיח. |
|
||||
|
||||
רגע, עם החותכות אתה מחזיק את הגרעין ביד? |
|
||||
|
||||
תגיד, יש הרבה טוחנות בסביבה שלך? |
|
||||
|
||||
היית צריך לשאול אם יש הרבה נטחנות... |
|
||||
|
||||
איך אפשר לפצח גרעינים בדרך נימוסית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |