|
||||
|
||||
לא רק, אבל הרבה. התקופה הפיאודלית נמשכה בפולין הרבה זמן, וזכיון החכירה של מבשלת השיכר בכל אחוזה ניתן לתקופות של שנים בכל פעם, למי שהופיע ורצה לחכור. תכופות היו אלה יהודים. הם גם מכרו את השיכר, ואין ספק שזה1 הוביל לאנטישמיות. הפועל ששותה את כל משכורתו ביום קבלתה, ונשאר עם כלום למשך השבוע, את מי יאשים? את עצמו או את היהודי שמוכר לו יי"ש?2 אגב, בצד השני של אירופה וכמה מאות שנים לפני כן, גם רש"י היה יינן. אבל זה יין צרפתי איכותי, מענבים שרש"י גידל בעצמו, זה לא סתם וודקה3. 1 כמו בעצם כל מה שיהודים יעשו. 2 מצד שני, אני יכולה להעיד שזה בדיוק מה שאבא של הסבתא רבא שלי עשה. היתה לו מנסרת עצים ו-10 ילדים או משהו דומה. המנסרה לא הספיקה לקיום, אז הוא ייצר וודקה. את הוודקה הוא היה מוכר לפועלים שלו. וככה יצא שהפועלים היו מקבלים משכורת ביום שישי, עד יום ראשון שורפים את רובה או את כולה על וודקה, אצל אותו אחד ששילם להם אותה. במהלך מהומות אוקטובר הם שרפו לו את המנסרה, כל המשפחה עברה לגור אצל קרובים במינסק, אבל לא היה להם שם טוב. נדמה לי שאביה של הסבתא רבא מת זמן קצר לאחר מכן, אבל כל השאר עלו לארץ ב-1917/1918. 3נא להגות במבטא צרפתי. |
|
||||
|
||||
תודה. את הענבים של רש"י הגיתי כראוי, אני מקווה. מי סיפר לך את הסיפור המשפחתי? |
|
||||
|
||||
הסבתא רבא ז"ל. אותה אחת מהסיפור על חיילי גרמניה הנאורים. תגובה 268782 |
|
||||
|
||||
איזה כיף לך שהיכרת אותה! |
|
||||
|
||||
את יכולה להחליף את המילה הארכאית-יי''ש בוודקה. כשהייתי ילד בורשה, אני זוכר שבכל תחילת חודש היה צריך ללכת בצד המידרכה הקרוב לכביש כי בצד הקרוב לבתים שכבו שיכורים. |
|
||||
|
||||
יי"ש זה לא שנאפס? |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי האכרים בפולין ואוקראינה לא שתו שנאפס. |
|
||||
|
||||
אין לך מושג אלכוהולי על תפוצת השנאפס במחוזות יהדות אשכנז. זה פשע כנגע. נטול מרפא. רוכב על השד העדתי (הסיליקוני למחצה) |
|
||||
|
||||
אולי אינני יודע. אם הכוונה במילה "אשכנז" לגרמניה-אז אולי אתה צודק. במחוזות שבהם חיו רוב היהודים במזרח אירופה הפיקו שנאפס? ודאי לא קראו לזה שנאפס. |
|
||||
|
||||
פשה כנגע |
|
||||
|
||||
אולי ל-60% מהאשכנזים יש אמא פולניה. |
|
||||
|
||||
ל-100% מהיהודים יש אמא פולנייה. |
|
||||
|
||||
יי"ש זה יין שרוף. זה לא שם כללי למשקה אלכוהולי באשר הוא? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה שם כללי לכל משקה אלכוהולי שעבר *זיקוק* (מישהו אמר לי שלמכשיר קוראים גישתה או גישטה?). |
|
||||
|
||||
יי"ש=יין שרף. http://www.geocities.com/yona_n.geo/kizzur/kizzur47p... |
|
||||
|
||||
בקישור שלך תרגמו את זה לברנדי. |
|
||||
|
||||
ברנדי זה גם הפירוש שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
לחיים! ----------------- סוחר המשקאות השכונתי מספר לי כי חלק ניכר מהיין המיוצר בישראל (בעיקר היקבים הגדולים, ובמיוחד *כרמל*) מחומם לצרכי כשרות. נוהג די תמוה בעיני אומות הים. |
|
||||
|
||||
"מחומם לצרכי כשרות"? אה? |
|
||||
|
||||
כן. כך לפחות הוא אמר לי, בעל חנות היינות. בגלל דרישות הרבנות. שהרי אחרת, למה ליינן יהודי גאה לחמם את יצירתו כדרך שלא ראתה שפחה גויה על הים? |
|
||||
|
||||
אין מצב ששפחה גויה על הים לא ראתה משהו. |
|
||||
|
||||
אברר איתה עם פתיחת עונת הרחצה הקרובה. |
|
||||
|
||||
זאת דרך לעקוף את החוק לפיו רק שומרי שבת רשאים לבוא במגע עם יין כשר. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם יין כשר רשאי לבוע במגע רק עם שומרי שבת. |
|
||||
|
||||
אה, עכשיו אני מבין את פשר אזהרת אבותיי מהפתיל הבורגונדי של המשפחה, שלא לדרוך על מפתנה של מסעדה כשרה. |
|
||||
|
||||
ואתה באמת עושה את זה, מברר בכל מסעדה שבאמת אין לה תעודת כשרות? |
|
||||
|
||||
דבר ראשון. |
|
||||
|
||||
הגיוני: "ברנדי" - (נגזר מ?)"שרוף" בהולנדית. |
|
||||
|
||||
ודאי. לא חשבנו אחרת. שומעים את השריפות בצליל ממש, כמעט אונומטופאה.... |
|
||||
|
||||
ס'ברענט ברידער עס ברענט אוי אונדזער שטעטל נעבעך ברענט, בייזע ווינטן מיט ירגזון, רײַסן ברעכן און צעבלאָזן שטאַרקער נאָך די ווילדע פֿלאַמען אַלץ אַרום שוין ברענט ! |
|
||||
|
||||
השתכנעתי שאנחנו לא מאותם 40%... |
|
||||
|
||||
באידיש זה נשמע טוב יותר. אפשר להביא את המקור? |
|
||||
|
||||
מי יודע ממה עשוי גווס? |
|
||||
|
||||
את מתכוונת למשקה קוואס? אם כן, אז משיפון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |