 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, גם השורה האמצעית בבית האחרון כולה קצת לא בקצב, נראה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא השורה האמצעית נשמעת לי בסדר (o'er זו הברה אחת). השורה הרביעית היא זו ש"מיותרת" מבחינת המשקל - אבל נראה לי שזהו אפקט מתוכנן-היטב (ההרגשה שלי היא כאילו זה "מותח את סוף השיר כלפי מעלה". אני מניח שיש לזה מונח מקצועי, אבל אין לי מושג מהו). לירדן: אין כאן טטרמטר יאמבי טהור, אלא טטרמטרים וטרימטרים לסירוגין. חיפוש קצר העלה שהמבנה הספציפי הזה אכן נפוץ, ומכונה ballad meter או common meter (וכנראה יש איזה ויכוח האם שני המונחים האלה חופפים או לא. לא התעמקתי בזה). רוב הדפים שמצאתי שעוסקים בנושא מביאים דוגמאות של אמילי דיקינסון - זה כנראה היה משקל חביב עליה. בכל זאת, כשאני חושב על זה, קשה לי להאמין שהמתרגם לא הכיר את השורה של גולדברג, או שלא שם לב לדמיון. ואז נותרת רק השאלה האם הוא תרגם כך למרות הדמיון, או בגללו. בקשר ל-Just as: לי זה לא הפריע. נראה לי שזה מקרה שבו אפשר לכופף את ההטעמה הדקדוקית ככה שתתאים למשקל בלי לגרום נזק. נדמה לי שהיה פעם פתיל באייל שבו אנשים הביאו דוגמאות לכאלה (משירים מולחנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-just as גם לי לא מפריע. וייתכן מאוד שגולדברג הייתה מושפעת מדיקינסון - בסופו של דבר היא גם קצת תרגמה אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק בקשר למשקל, סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי נייסד כאן אוסף של משקל הבלדה: "אני שוכב לי על הגב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאופן לא ממש מפתיע: הבלדה על יואל משה סלומון ("בבוקר לח בשנת תרל"ח") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אידיליה (במוצהר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 431928 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, תוכל להסביר רגע מה זה טטרימטר יאמבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להתחיל מכאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו עניין זה, מישהו יכול להסביר לי מה גורם לנו להרגיש מהם משפט פתוח ומשפט סגור במוסיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידת טריויה לגיל הזהב (היי הקהמ"ק, מה העניינים?): מי קיבל שבועיים מעצר סגור על צוארון פתוח, ושבועיים מעצר פתוח על צוארון סגור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שזריזי המחשבה מביניכם חשדו, זה לא היה עייזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החייל רחמוֹ (?), במערכון ישן של שמעון ישראלי. היתה לו חררה על הצואר, כך שהרופא חייב אותו ללכת עם צוארון פתוח, בעוד הרס"ר עמד על כך שהצוארון צריך להיות רכוס, ואידך זְלי גִמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. בדיוק הייתי במעבר בתעלת הלידה או משהו, אז לא מכירה את המערכון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מראש הזהרתי שהחידה מיועדת לגיל הזהב, ואת הרי טרם עברת את שלב העופרת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |