בתשובה לערן בילינסקי, 27/09/01 14:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יליד 1978, לפי דף היוצר שלו בבמה חדשה מה זה חשוב, אגב? (השאלה לא מופנית לערן) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התמונה שראיתי במאמר,זה ניראה כאילו הוא בן 40 בערך. בלי להעליב עידו... אבל אני חושב שיש הבדל גדול בין דעותיו של בן 18 לבין בן 23. שלא לדבר על 40. ככל שיורדים עם הגיל,כל חודש נחשב להרבה הרבה זמן. יש פחות הבדל בין בן 23 ל-45 לבין בן 15 ל-17. בכל מיקרה הבנתם את כוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה היא של גוסטאב מאהלר. מעקב פשוט אחרי הלינק היה מגלה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשקוראים מאמר המהווה השוואה לשני אומנים,ואוהבים רק את האומן האחד מבין השניים. אני לא מכיר את מאהלר ואני משער גם שלא אוהב את המוסיקה שלו בשל היותה קלאסית. אי לכך,ההשפלה היא מזערית. i go now
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואני משער גם שלא אוהב את המוסיקה שלו בשל היותה קלאסית." - כמה חבל, מה, לא תנסה אפילו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני לא אוהב מוסיקה קלאסית ביגלל ההיבטים החברתיים,או הלחצים החברתיים,אם תירצה לקרוא לזה כך. אני פשוט לא אוהב מוסיקה פחותת מודעות. או ביכלל אומנות שהמודעות בה היא נמוכה מאוד. אפילו עידו ציין במאמר שמה שבאמת מבדיל בין הרוק לבין המוסיקה הרומנטית היא המודעות. ההתייחסות שלו היתה לגבי האמונה באלוהים,אבל לפי דעתי זה בכל דבר אחר,ולא רק אמונה באלוהים. מוסיקה לפני מאה שנה היתה מלאה באמונות תפלות,או היתה תחת לחץ כבד של השלטון ולדעתי היו המוני אומנים,ביניהם מאהלר,שלא הצליחו לבטא את עצמם כפי שהם רצו עקב כך. וכידוע,חוסר מודעות=חוסר חכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה מאהלר? הפרק השלישי מהסימפוניה הראשונה נפתח באותו פרר-ז'אק המוכר לכל ילד שהיטלטל אי פעם באוטובוס טיולים תוך עצבון בלתי פוסק של הנהג. (אחריו מיד בא ומפזז איזה ריקוד חסידי) אז ממה נובעת הרתיעה האוטומטית הזו מכל מה שמריח קלאסי היינו כבד היינו דורש מחשבה, וכאילו שרוק כביכול לא נמצא בקטגוריה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מודה, גם השיר הזה נכתב עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה לא ברור עדיין אני לא נרתע ממוסיקה קלאסית אני פתוח אליה כמו שאני פתוח להבי מטאל נוסח אוזי אורסבאון,ואת שני אלה אני שונא כאילו הם היו אותם הדברים. שמעתי את מיטב יצירות המוסיקה הקלאסית(אפילו שאת מאהלר לא) בשיא פתיחותי והגעתי למסקנה שזאת מוסיקה חסרת מודעות,אולי לא לסביבה שהיתה לפני מאה שנה,אבל בהחלט להיום. בניגוד אליה,אני חושב שקורט יהיה רלוונטי לסביבה עוד הרבה זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אוהבת במיוחד את הפרק הזה. שמעתי את היצירה בניצוחו של ברונו ואלטר וביקשתי אותו מתנה ליום הולדתי . חברה שלי קנתה לי את היצירה, אך בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין. צמרמורת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |