בתשובה להאייל האלמוני, 06/02/06 11:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והטאבואים החזקים נגד גילוי עריות גם הם מעידים שגילוי עריות הוא חלק מהאופי האנושי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעת זיגמונד, כן, בוודאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שכרגע הכף נוטה לכיוון השני. בכל אופן אני חושב שזה מראה שזה שיש לנו חוקים ''טבעיים'' נגד משהו לא ממש מלמד אותנו על ''האופי האנושי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק. אם כי לא ברור לי מה זה חוק "טבעי". החוקים הם חלק מהתרבות האנושית, וככאלה הם מלאכותיים. גילוי עריות מזעזע אותנו; גם אכילת בשר אדם. ברור שיש מי שמפר את האיסורים האלה - אחרת הם לא היו נכתבים במפורש, הם היו ברורים מאליהם. אבל זה לה אומר הרבה על מידת הנפוצות של ההפרות, ועד כמה הן חלק מהאופי האנושי. (אני מקווה ש"האייל" לא יקרוס מרוב הפתעה: מה זה? מגיב משתכנע?!?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת הנסיון להחזיר את המצב האיילי לקדמותו, בלי הפתעות ובלי שיכנוע הדדי, חשוב לי כאחד המוסים מקנדה להבהיר כי ממגענו עם בני אנוש, הם לא היו טורחים להכניס לספרי החוקים שלהם, בכל התרבויות כמעט, סעיפים שלא הטרידו חלק נכבד מהאוכלוסייה. כמו *לא תנאף* *לא תגנוב* *לא תרצח*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב ש"חלק נכבד" מהאוכלוסיה לא רוצח משום שזה כתוב בעשרת הדיברות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מה נחשב רצח. ועל מה יש טאבו. בחברה הערבית מקובל רצח על רקע חילול כבוד המשפחה. וכן גאולת דם. ושניהם, כמדומני, נחשבים למוצדקים. דו קרב שבו אחד הצדדים הורג את השני, היה מקובל מאוד כאמצעי חיסול חשבונות על כלום בהרבה מקומות בחברה המערבית, ממערב ארה''ב ועד גרמניה. הרג תינוקות לא רצויים, בשל מינם (או ליתר דיוק, בשל מינן) קורה לא מעט בסין. ואלה רק מעט דוגמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיפים האלה באמת מטרידים חלק נכבד מהאוכלוסיה, אבל לא בגלל שאותו חלק נכבד רוצה לעבור עליהם אלא בדיוק להיפך: לרוב האנשים יש רתיעה חזקה מהם ולכן גם מיעוט קטן שעובר עליהם מעורר הרבה אי נחת. מכאן הטאבו החברתי הנוקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנטיה המקובלת היא לדבר על שלושת הסעיפים האלה בנשימה אחת. האמת היא שבכל הנוגע למוטרדות ואי הנחת (עליהן מדבר שכ"ג) ובייחוד מבחינת הטאבו, יש הבדל גדול בין השניים הראשונים לבין האחרון. ניאוף הוא דבר שרובנו עושים בשלב זה או אחר. גניבה - לא רובנו עושים את זה, אבל זה מהווה עיסוק קבוע באחוז אוכלוסיה מסויים, ואצל שכבה מסויימת - מקור פרנסה יחיד/כמעט יחיד. שלא כמו ניאוף וגניבה, רצח על בסיס אינדיווידואלי, שלא במסגרת מלחמה - הוא נדיר מאוד. להערכתי, פערי התדירות הם גדולים גם בחברות בהן נהוג "רצח על רקע כבוד המשפחה", אם כי אחוזי הפער הם שונים מאשר בחברות בהן אינו נהוג. נראה שרצח הוא סעיף שונה ומובדל מהשניים האחרים בהתייחס לשאלת מה "טבעי", ומה החקיקה בכל התרבויות יכולה ללמד אותנו על ה"טבעי" וה"לא טבעי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לכל ההערות שכוונו להודעתי בתגובה 366885 רק שניאוף, כפי שצוין, הוא אופרה אחרת. נובע אולי ממניעים גנטיים של הרצון להפיץ את הדנ"א כמה שיותר. כך שאפשר לראות בניאוף תופעה *טבעית* ולא התפתחות של *האבולוציה התרבותית* כדוגמת *לא תרצח* ו*לא תגנוב*. ------------------ ניתן להכיל גם את *לא תגנוב* במסגרת הרחבה של *לא תחמוד*. עוד תכונה אנושית *טבעית* למדי. כמעט כולנו *סחבנו* *פילחנו* משהו בשנות הילדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גניבה עושים רבים, רק שמלבינים חלק מהגניבות ומכנים אותן במילים אחרות. רוצה דוגמה קצת קיצונית? תכנון מס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די מדויקת האמירה על כך שגם גניבה עושים רבים. וגם עניין מכבסת המילים. רק שתכנון מס אינו נופל תחת הגדרת גניבה - כנטילת דבר-מה ללא רשות בעליו. אם הבעלים של המדינה הם אזרחיה, ואם הם בחרו בנציגיהם לכנסת, שמתוקף חוקיה יש רשות מבצעת כולל משרד האוצר הממונה על הגוויה, או אז חשבונאים מקצוענים ימצאו עבור לקוחות את הדרך לשלם פחות. במסגרת החוק. מסגרת החוק היא הקובעת את הגבול בין גניבה לתעלול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית-גביה. מדוע כתבתי שתכנון מס הוא הרבה פעמים מין גניבה לגאלית? כי כפי שנעשו הרפורמות במס, אלו שעשו את הרפורמות הם גם יועצי מס-אם במעשה ואם בפוטנציה. כדי שהדברים ישמעו טובים, קוראים לצוות המומחים שמציעים את הרפורמה -"מומחי מס". למרבית ההפתעה תמצא אותם כיועצי מס. זה נראה כמשחק חצי מכור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי גוויה. שלי. כך אני חש בכל הקשור ברשויות המס. אז עכשיו נלך אחורה לראשית ההיסטוריה של המיסים, מקומם בחיי החברה ועיוותים כלכליים? יש חוקי מס ויש כאלה שעבודתם למצוא את הנתיב העדיף ללקוחותיהם. אין פה שום דבר הקרוב אפילו ללקיחת דבר-מה שלא ברשות בעליו. שזו גניבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת אין טעם ללכת עד לאדורם אשר על המס, ומה עוד ובסוף סקלו אותו באבנים והוא מת. ההבדל היה שהמס אז הלך כמעט ורק להחזקת צבא ובניות ראוותניות. היום נוסף לאלה יש עוד מספר תחומים. הבדיקה הטובה ביותר היא הבדיקה הממוקדת; תראה את אבירי הליברליות והמתנגדים למיסים, איך הם דוחים כל הצעה של הממשלה להעניק להם מענק/הלוואה בתנאים עדיפים על השוק/זיכיון/בלעדיות/פטור ממיסים ומארנונה וכד'. אני מבין שהמדינה בונה על כך שהיא תקבל את המענקים וכו' האלה חזרה בצורת מס. קשה לי לחפש בעיתונות של תקופת ועדת רבינוביץ את מה שנכתב. האירו אז את הקשרים הסימביוטיים בין המומחים שבונים את הרפורמה לבין עצותיהם בכובע השני שלהם- כיועצי מס. אבל זה אצל בכירי משרד האוצר שמוצאים עצמם עובדים אצל מבוקריהם. אבל כאן אני נכנס לביצה עמוקה ולשטח אש שמטווח על ידי תומכי המגזר העיסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין גם לי שום סיבה לגלות ולו שמץ אהדה לכל העוסקים במלאכת הגוויה. מכל הצדדים של השומה. לדידי כולם פסולים לעדות. הרי כשהיינו ילדים אף אחת לא אמרה שהיא חולמת לשרת את האומה כנציבת מס-הכנסה. כפי שאף אחד לא התיימר להיות מוביל חברתי בתחום השפד''ן. נקלעים לעיסוקים הללו, לא בוחרים בהם במודע. במידה מסוימת ניתן לומר כי מדובר בד''כ בטרגדיה אישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים האלה מזכירים לי את הכנסת הלא לגיטימית של מר אנשלוביץ'. אתה יכול להעביר ביקורת על צורת קבלת ההחלטות ועל ההגיון שבבסיסן, על ניגוד אינטרסים ושחיתות שלטונית, על הקשר בין הבוחר לנבחריו, על איכות המנהל הציבורי ואיכות הציבור המנוהל, על שלטון ההון ורפיסות האון, על קפיטליזם חזירי וסוציאליזם חייזרי ועל אלף ושניים עניינים אחרים שודאי ראויים לדיון ואוי אף לביקורת קטלנית. הקפיצה מכל זה לטענה שתכנון מס הוא גניבה אינה אלא גניבת דעת. במשטר דמוקרטי הגבול בין המותר והאסור נקבע באופן אחד ויחיד, על פי חוקים שנחקקים במוסדות הנבחרים ועומדים בביקורת שיפוטית, ולא עפ''י מה שאתה חושב עליהם. על כל חוק שתבחר אוכל לשלוף לך די הסתייגויות מהסוג שהבאת כדי ''להצדיק'' את אי קיומו. למזלך, גניבת דעת אינה עבירה בת-ענישה, או שהיית חולק תא עם מר אנשלוביץ' בגולאג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גניבת דעת היא דווקא כן עבירה בת ענישה (קוראים לזה הונאה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב מהצינוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למירע ידיעתי אין אפשרות כיום לכתוב מהצינוק הודעות באינטרנט המהיר (למעט טוקבקים), שכן שב''ס טרם התקינו הוט-ספוט במרתפי מתקני הכליאה. בניגוד למצב השורר על פני השטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך? מעולם לא הזמנת אותי לבקר בביתך. (במחשבה שניה, תחסוך לי ולך את אי הנעימות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה יכול להיות נחמד מאד לחלוק תא עם אנשלוביץ בגולאג. לא דיברתי אף פעם על קפיטליזם חזירי, אינני פוליטיקאי וודאי לא שמעון פרס. באשר לתכנון מס, הכמות היא האיכות בתחום הזה. מדובר על מציאת פרצות ואולי גם יצירת פרצות המאפשרות ''לחסוך'' עשרות מיליוני שקלים. אינני מדבר עליך או עלי. התייחסות לתכנוני מס כאל גניבה איננה הברקה מקורית שלי. אחד העיתונאים ממרכז הקונסנסוס כתב על זה בזמן עבודת ועדת רבינוביץ- רק שאינני זוכר מיהו. ובגלל זה לא ציינתי את העובדה הזאת. אל תחפש בכל מה שאני כותב התקפה על הקפיטליזם החזירי. אינני חושב שצריך לבצע מהפכה ולהקים כאן מבנה לא קפיטליסטי וגם אני חושב שהויכוחים בינינו הם על פרופורציות ולא על עצם הרעיון של כלכלה חופשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם אחד העיתונאים כתב את זה אני לוקח את דברי בחזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח אותם *בחזירה*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה יכול להיות נחמד? כנראה שמעולם לא היית בגולאג, וטוב שכך. זה לא נחמד, אפילו עם אנשלוביץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אנשלוביץ הוא דגם של שותף-לתא אידיאלי, אופטימלי, או סטנדרטי? והאם יש תקן בינ"ל לרעים לגולאג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי אנשלוביץ נא לפנות לאנשלוביץ או לאיציק. לגבי הכיף שבגולאגים נא לפנות לסולז'ניצין. את השאלה האחרונה לא הבנתי, אבל נראה לי שגם אותה אין טעם להפנות אלי. אולי תנסה אצל רוחו של לנין. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההפניה. ניסיתי אצל סטלין - שיחה ממתינה עם טרוצקי. שלחתי מייל לגולאג - ענה לי איזה קולאק: אנשלוביץ לא גר כאן יותר. ונמאס לנו כבר ממשחק איציק. עברנו לרולטה רוסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר ההרפתקאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בגולאג אין תאים. יש צריפים שאותם חולקים המון אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותמיד אני חוטף על העדר חוש הומור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקצת מסבך את התאור הזה הוא העובדה שיועצי מס מכירים בשתי מחלקות של תכנוני מס - ''תכנון מס'' סתם (מותר), ו''תכנון מס אגרסיבי'' (אסור). הבעיה היא שבהרבה מקרים אי-אפשר לדעת האם התכנון הפרטי שלך הוא כזה או כזה, וצריך לחכות לפסיקת בית-המשפט או החלטה של נציבות המס. עד אז מתכננים ומקווים לטוב (או שהולכים למשרד יועצי-המס שבו עובד נציב השירות לשעבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה האחרונה שלך היא הויטמינים. נציב המס לשעבר היה גם בצוות שהכין את הרפורמה, שמע עם האחרים השגות מ''מומחי מס'' שהם הברנז'ה שנותנת ייעוץ מס ולא צריך להוסיף עוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |