|
||||
|
||||
התייחסתי לאמרה של ניוטון על כך שעמד על כתפי ענקים. האם כוונתך לומר שמי שמלמדים אותו הוא "הולך בתלם", והדרך הנכונה היא לשוטט ברחבי הספריה הענקית של הידע האנושי בלי הכוונה? הנימוק "לשום איש אין מושג מה העתיד טומן בחובו" (ולכן אסור לכפות כלום), הוא בגדר התאכזרות לילדים. נכון שאין לנו כדורי בדולח שבהם אפשר לראות מה יצא מכל ילד בכל שיטה. האם זה יכול להצדיק השתמטות מוחלטת מן החובה לעשות כמיטב יכולתנו כדי להתוות דרך לילדים שלנו? גם עמידה מהצד היא פעולה, וגם התוצאות של ההחלטה הזו נופלות תחת "אין מושג מה העתיד טומן". |
|
||||
|
||||
הכי טוב שתעזבו אותנו לבד ביער. |
|
||||
|
||||
טוב, אבל כמה ניוטונים כבר יש בעולמינו? מצד שני, כמה פיינמנים כבר יש? |
|
||||
|
||||
. ". . . האם זה יכול להצדיק השתמטות מוחלטת מן החובה לעשות כמיטב יכולתנו כדי להתוות דרך לילדים שלנו?". אתה ממילא מתווה דרך לילדים שלך על ידי הדוגמה האישית. החוכמה היא לאפשר להם להתוות את דרכם בעצמם ועל ידי כך לפתח את עצמאותם, יכולותיהם ויצירתיותם. הרי, חלק חשוב מהלמידה הוא להתגבר על מכשולים. לא מזיק להשאיר כמה מהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |