|
||||
|
||||
למה? א. יכול להיות שגם אם אני לא אקבל את פסיקתו, עדיין יווצר תקדים משפטי חשוב שבלעדי לא יכל להקבע. ב. אם אני צודק, בית המשפט אמור לפסוק לטובתי, אבל בית המשפט יכול לטעות, ואז אם אקבל את פסיקתו, על פני הצדק, הרי שאני חוטא לצדק. ומצד שני, אם לא אפנה, אז אני לא נותן לבית המשפט צ'אנס לקבל את הצדק. |
|
||||
|
||||
א. התקדים המשפטי שיכול להיווצר אינו מעניינך. יותר מזה, אם הבית המשפט ישב לשיפוט בעניין שמראש ידוע שלא תקבל בו אלא פסיקה לטובתך, השופטים עצמם יעשו צחוק מעצמם והתקדים שייווצר יהיה דווקא בכך שהכל יראו שאין משמעות לפסיקתו. ב. גם אם לדעתך אתה צודק, אם אתה מסרב לקבל את פסיקת השופטים במקרה שאיננה לטובתך, אינך יכול יותר לבקש סעד כזה. |
|
||||
|
||||
א. למה "יעשו מעצמם צחוק"? הם יקבלו את החלטתם, אם אני לא אסכים איתה, אני אפר אותה, ואז הרשות המבצעת תוכל להעמיד אותי למשפט. מה הבעיה כאן? ב. את זה הבנתי, השאלה שלי היא למה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |