|
בין הצעקות שלי ושלך לא היה הפרש של דציבל אחד.
אני לא אומר את אותו הדבר כאן לראשונה. אם תסרקי את הדיון לפי התאריך והשעה, תראי שכבר בהודעתי הראשונה בו, או בשניה לכל המאוחר, אמרתי בדיוק את זה.
שאר הפסקאות - אני מבין שהמשפט הזה שלי נשמע כמו תקיפה והתחמקות, אך אין לי מנוס מלהקליד אותו, שכן זה המצב - שאר הפסקאות שלך הן לעיתים קשקוש, לעיתים לא רלוונטיות, ולרוב שניהם גם יחד. להגנתך (בערך) אני יכול להגיד שכנראה פשוט לא הבנת על מה בכלל נסוב הדיון, כפי שמתפרש ממשפטך: "הבעיה היא כאן בלטעון שטענת משהו שאותו אתה אומר רק כאן לראשונה." אירוני שלאורך כל הדיון את דווקא האשמת אותי בבעיות בהבנת הנקרא...
"לכובע שלי שלוש פינות" בא ללמדך בקצרה (יותר בקצרה משהפסקה הבאה תעשה) בדיוק מה דעתי על משפטך, "לכל אחד יש אחריות שהוא נושא לגבי הפרשנות ההיסטורית של מה שהתרחש בתוך הקבוצה שאליה הוא משתייך", הן באופן כללי ובמיוחד ביחס לדיון הנוכחי. איזו מן אחריות? איזו מן קבוצה? האם אני נולד לתוכה, או בוחר בה? האם היא יכולה לדחות אותי? לפני מי אתן את הדין על אותה פרשנות? מה אם אין לי פרשנות? מה, למען השד, הכוונה? מה לזה ולנורמליזציה עם גרמניה? אנשים נרצחו - לא אנחנו. אנשים רצחו - לא הם. אנחנו חושב שזה היה מגונה. גם הם. חלקם חושבים שזה היה מעשה נהדר. חלקנו חושבים שהם נציגי השטן עלי אדמות. בהנחה שגם אלו וגם אלו מהווים מיעוט, מה הבעיה? איזו "אחריות לפרשנות היסטורית" תעיב על יחסינו?
אני לא רואה שדים ורוחות. יש שאומרים שתפיסת עולמי פשטנית. אני לא מבחין בקדושה. יש שאומרים שאני עיוור. אני לא שומע יותר מקול אחד בראש שלי. יש שיגידו שאני מוגבל. מעכשיו אני מונה אותך עימם.
הסכת ישמעאל, איך הסקת מאותה שורה שיש לי משהו נגד רוסים, או לפחות נגד שפתם?
אם חבריך הגרמנים ישמעו את הגרסה שלי לדבריי, ולא איזו פרשנות שלך, אני בטוח שהם, גם אם לא יסכימו, בהחלט לא יזדעזעו. כך או כך, ברור לך בוודאי שמספר האנשים שיזדעזעו מאמירה, או יעמידו פנים כמזדעזעים, איננה קנה מידה לנכונותה.
נחמד שפתחת את ההודעה בביקורת על תרבות הדיון שלי, וסגרת אותה כפי שסגרת. שלא יובן לא נכון - אין לי בעיה עם עקיצות כואבות ואף מלוכלכות, ואני אף משתמש בהן בעצמי. אבל, אתוקן בבקשה אם אני טועה, אני לא מתחסד ולא מתלונן כשהצד השני נוהג בדיוק כמוני.
|
|