בתשובה לדורפל, 04/02/06 2:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שמקלל (וצורח ובועט באופן וירטואלי) כמו ילד, הוא ילד. ולפי האבחנה שלי, מדובר כאן בילד מאותגר. סימנים לקשיים בהבנת הנקרא מצאתי ב: "הנכדה שלה נקרמן לא אשמה... זה חוקי" "לא דיברת לרגע אחד על שום דבר ספיציפי, לפחות לא על שום דבר רלוונטי" "אם לא דיברת על אשמתם של הגרמנים, על מה דיברת?" "אני אופתע מאוד לגלות שמחקרים רציניים גילו שוני של ממש בין נכדי ניצולי שואה לבין שאר בני דורם." "אם כל מה שאת מנסה להגיד הוא "מי שמתכחש לשואה הוא לא נחמד/בסדר"..." תחת חוסר שיטטיות (או יותר נכון כשל) במתן תשובות ניתן להבין את המשפט: "מה בדיוק אבסורדי בכך שאני אומר שמעשי הסב, אף שהשפיעו על המציאות כולה ועליי ועל הנכד בכללה, לא ישפיעו יותר מאותה השפעה עקיפה על יחסיי עם הנכד, שלא ביצע את אותם מעשים ושסביר להניח כי הוא נחרד מהם לא פחות ממני?". הבעיה היא כאן בלטעון שטענת משהו שאותו אתה אומר רק כאן לראשונה. דוגמה נוספת היא העובדה שאתה מתרכז כמעט לחלוטין בפסקה ד', כאשר עיקר הטיעון שלי מצוי בפסקאות שמעליו, וממנו אתה מתעלם בחוסר אלגנטיות. מעבר לזה, "לכובע שלי שלוש פינות." בולט כטיעון מנצח. כל זה משרת את מה שאני מפרשת כ"ראיית עולם פשטנית". האבחנה באשר לחוסר היכולת שלך להחלץ מהתבנית הבינרית, שאותה פירטתי תחת הכותרת "פסק*א* ג"', עומדת בעינה. ניתן לציין שאכן עלית על טעות כתיב עתיקה שאותה אני מטפחת מילדות. העובדה שבציונה הוספת הערה דיפלומטית אשר ניתן לפרשה כהתנשאות על שפתם של ונדיקט ירופייב ואיסאק באבל, מוחקת את הקרדיט המועט שקיבלת בעד זה. כנגד כל הסיכויים, בכל זאת הבאת אותי להעיר: לא קשה למצוא ספרות אקדמית על הדור השני והשלישי. את הלינק הבא מצאתי לאחר חמש דקות חיפוש: זה שבשני צדי המתרס ניתן לאבחן השפעות של השואה שהן יותר מעקיפות, הוא הנחת יסוד טריויאלית למדי שקיימת בהרבה מאוד חיבורים אקדמיים ולא אקדמיים. אני שמחה שיש לך חבר דמיוני. ומה שאתה והאנס עושים ביחד בתחומי המרחב הפרטי שלך הוא לא מעניינו של איש. לי יש מספר רב לא מדומיין של חברים ומכרים גרמניים. רובם מהדור השני והשלישי, מעט גם מהדור הראשון. איש מבין האנשים שאני מכירה לא אימץ את הגישה שאתה מציג כסבירה לגרמנים בני זמננו. חלקם, צפוי שיזדעזעו אם ישמעו גרמני שישמיע את האמירות שאתה המלצת. שמעתי פעם ברדיו חדשות גרמני על קהילה בכפר ציורי כלשהו שהשמיעו משהו בסגנון. זה דווח כשערוריה. עם זאת, בני הכפר היו כולם באווארים, ומי מבין באמת מה הם אומרים? בקיצור, דורפל. קיבלת נ. הייתי מבקשת גם את הוריך לשיחה. אבל אני מוותרת בשלב זה על המשך דיון איתך. חסרים לי פשוט שלושה מצרכים יקרים: זמן, חשק לטחון מים, והכשרה בחינוך מיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בין הצעקות שלי ושלך לא היה הפרש של דציבל אחד. אני לא אומר את אותו הדבר כאן לראשונה. אם תסרקי את הדיון לפי התאריך והשעה, תראי שכבר בהודעתי הראשונה בו, או בשניה לכל המאוחר, אמרתי בדיוק את זה. שאר הפסקאות - אני מבין שהמשפט הזה שלי נשמע כמו תקיפה והתחמקות, אך אין לי מנוס מלהקליד אותו, שכן זה המצב - שאר הפסקאות שלך הן לעיתים קשקוש, לעיתים לא רלוונטיות, ולרוב שניהם גם יחד. להגנתך (בערך) אני יכול להגיד שכנראה פשוט לא הבנת על מה בכלל נסוב הדיון, כפי שמתפרש ממשפטך: "הבעיה היא כאן בלטעון שטענת משהו שאותו אתה אומר רק כאן לראשונה." אירוני שלאורך כל הדיון את דווקא האשמת אותי בבעיות בהבנת הנקרא... "לכובע שלי שלוש פינות" בא ללמדך בקצרה (יותר בקצרה משהפסקה הבאה תעשה) בדיוק מה דעתי על משפטך, "לכל אחד יש אחריות שהוא נושא לגבי הפרשנות ההיסטורית של מה שהתרחש בתוך הקבוצה שאליה הוא משתייך", הן באופן כללי ובמיוחד ביחס לדיון הנוכחי. איזו מן אחריות? איזו מן קבוצה? האם אני נולד לתוכה, או בוחר בה? האם היא יכולה לדחות אותי? לפני מי אתן את הדין על אותה פרשנות? מה אם אין לי פרשנות? מה, למען השד, הכוונה? מה לזה ולנורמליזציה עם גרמניה? אנשים נרצחו - לא אנחנו. אנשים רצחו - לא הם. אנחנו חושב שזה היה מגונה. גם הם. חלקם חושבים שזה היה מעשה נהדר. חלקנו חושבים שהם נציגי השטן עלי אדמות. בהנחה שגם אלו וגם אלו מהווים מיעוט, מה הבעיה? איזו "אחריות לפרשנות היסטורית" תעיב על יחסינו? אני לא רואה שדים ורוחות. יש שאומרים שתפיסת עולמי פשטנית. אני לא מבחין בקדושה. יש שאומרים שאני עיוור. אני לא שומע יותר מקול אחד בראש שלי. יש שיגידו שאני מוגבל. מעכשיו אני מונה אותך עימם. הסכת ישמעאל, איך הסקת מאותה שורה שיש לי משהו נגד רוסים, או לפחות נגד שפתם? אם חבריך הגרמנים ישמעו את הגרסה שלי לדבריי, ולא איזו פרשנות שלך, אני בטוח שהם, גם אם לא יסכימו, בהחלט לא יזדעזעו. כך או כך, ברור לך בוודאי שמספר האנשים שיזדעזעו מאמירה, או יעמידו פנים כמזדעזעים, איננה קנה מידה לנכונותה. נחמד שפתחת את ההודעה בביקורת על תרבות הדיון שלי, וסגרת אותה כפי שסגרת. שלא יובן לא נכון - אין לי בעיה עם עקיצות כואבות ואף מלוכלכות, ואני אף משתמש בהן בעצמי. אבל, אתוקן בבקשה אם אני טועה, אני לא מתחסד ולא מתלונן כשהצד השני נוהג בדיוק כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נערי היקר, אתה הוא שהתחלת בהשתלחויות חסרות הרסן (וחסרות הבסיס) בפתיל הזה. מרוב צעקות קשה להבין בכלל מה אתה רוצה. לא עדיף לנקוט תרבות דיון קצת יותר סבירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נחמד אם היית מזדהה, היא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אמנם, לדבר עליי בגוף שלישי נקבה (אם כי רצוי שלא בפניי), אבל אני לעצמי מעולם לא בחרתי כינוי זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |