|
||||
|
||||
בבתי ערבים שנהרסים מכוח צו בית משפט בשל היותם בלתי חוקיים, מקבלים הדיירים התראה ארוכה מראש, בנוסף לחודשים עד עשרות שנים (או לעולם לא, בד''כ) של הסחבת מיום התביעה, עד להוצאת הצו, לעירעור ולביצוע (אם בכלל). במקרה ונהרס ביתו של מחבל, אז ההתראה היא מסדר גודל של חצי שעה. הפינוי כמעט ולעולם לא מתבצע בכוח (מכוונים נשק לראש ואומרים לצאת, בסופו של דבר מדובר במשפחתו של מחבל, בד''כ טרוריסטים בזכות עצמם גם כן) בזמן שכל הכפר זורק אבנים ומבעיר צמיגים. שלא לדבר על השקרים לגבי השמאלנים והערבים. |
|
||||
|
||||
מתוך פסק הדין12 " 2. מאחז עמונה, כטענת המדינה - וטענה זו לא הוכחשה באורח ישיר ותקיף - הינו מאחז בלתי מורשה אשר עלה על הקרקע בחודש אוגוסט לשנת 1995 , בסמוך לישוב עופרה. המקרקעין שעליהם הוקם המאחז והמיבנים שלעניין, הינם מקרקעין מוסדרים ובבעלות פרטית. על-פי דין התיכנון והבנייה לא ניתן כל היתר להקים את המיבנים שהוקמו על הקרקע, הואיל ובהתאם לתוכנית התקפה ייעוד האיזור הוא ייעוד חקלאי. 3. תחילת הדברים היתה ביום 18.7.00 , שפקחי הבניה גילו במקום עבודות להכשרת קרקע לקראת ביצועה של בנייה. הוצא מיידית צו הפסקת עבודה, והעבודות אכן נפסקו ולא נתחדשו במשך כארבע שנים. 4. ביום 18.4.04 , גילה רכז הפיקוח של המינהל האזרחי כי העבודות חודשו במקום, ובו ביום הוציא הרכז צווי הפסקת עבודה והצווים נתלו על המיבנים עצמם. נאמר בהם באותם צווים כי יש להפסיק את העבודות במקום וכי על "המחזיק/המבצע" להתייצב לדיון לפני ועדת המישנה בפיקוח של מועצת התיכנון העליונה באיו"ש (הוועדה). 5. לאחר כשבועיים ימים, ביום 4.5.04 , גילה רכז הפיקוח כי העבודות נמשכות במקום חרף הצווים שהוצאו. 6. בדיון שנערך בוועדה ביום 6.5.04 , הוחלט להיעתר לבקשת המועצה האיזורית "מטה בנימין" ולדחות את מועד הדיון תוך הבהרה כי צווי הפסקת העבודה ממשיכים לעמוד בתוקפם. ... 8. המועצה האיזורית ביקשה ארכה לדיון לגופם של דברים, ולאחר דחייה נוספת שהיתה, נערך לפני הוועדה, ביום 10.6.04 , דיון נוסף. בדיון זה התייצבו לפני הוועדה מהנדס המועצה והיועץ המשפטי של המועצה (עורך-דין דוד רותם), והשניים טענו לפני הוועדה כי הנה-הנה עומדים הם לסיים את "הרכישה והרישום" של הקרקע, וזקוקים הם ל 30- ימים נוספים לסיום ההליך. עוד הוסיף עורך-דין רותם כי "המועצה מתחייבת שלא להכניס מיבנים חדשים לשטח נשוא הדיון, וזאת מעבר למה שקיים היום בשטח". לסופו של דיון החליטה הוועדה להותיר את צווי הפסקת העבודה בתוקפם, וליתן בידי המחזיקים ארכה בת 90 ימים להשלים את הליכי הרכישה והרישום, כטענתם. 9. לאחר כארבעה חודשים, ביום 18.10.04 , נערך דיון נוסף לפני הוועדה ונציגי המועצה ביקשו כי תותן לה ארכה נוספת בת 60 ימים להשלמת העיסקה. קרא, לרכישת הבעלות והקרקע בידי המחזיקים. לסופו של דיון החליטה הוועדה כי לא הוצגה לפניה כל ראיה שהיא באשר להתקדמות הליכי הרכישה, אשר-על-כן מחליטה היא להוציא צווים סופיים הן להריסה הן להפסקת העבודה בכפיפות למתן ארכה בת 30 ימים כדי שהמחזיקים יבצעו את ההריסה בעצמם ויחזירו את המצב לקדמתו. 30 הימים חלפו והמיבנים לא נהרסו. 10 . חלפו כשלושה חודשים, וביום 24.1.05 , הבחין רכז הפיקוח כי מבוצעות עבודות במיבנים נושא הדיון. הרכז הבהיר זאת למי שעשה את העבודות והאיש עזב את המקום. 11 . לא חלפו אלא כשלושה שבועות, ושוב הבחין רכז הפיקוח בהמשך עבודות הבנייה במיבנים. 12. ביום 15.5.05 ערך רכז הפיקוח ביקורת נוספת במקום והחרים כלי עבודה אשר שימשו לביצוע עבודות בניה. נזכיר, שלא יישכח מאיתנו, כי המשך העבודות במקום נעשה בניגוד החלטות מפורשות של הוועדה. 13 . אחרי כל אלה, ומשעמדו על השתלשלות האירועים, החליטו הרשויות המוסמכות לממש סוף סוף את צווי ההריסה הסופיים, ואולם בד-בבד עם כך הוחלט להשהות את מועד המימוש בשל הרגישות המדינית עקב תקופת טרום ההתנתקות. יש להוסיף ולומר עם זאת, כי השהיית הביצוע הותנתה בשמירת הסטטוס קוו אנטה, דהיינו, באי המשכת פעולות הבינוי והאיכלוס של המיבנים. 14 . ביום 3.7.05 הגישה "תנועת שלום" עכשיו עתירה המבקשת את מימוש הריסת המיבנים (בג"ץ 6537/05 ), אולם עד שהיה סיפק בידי המדינה להגיב על הבקשה למתן צו ביניים, אוכלסו תשעת המיבנים נושא הדיון בניגוד מפורש להחלטות שנעשו ואף להבטחות שניתנו מטעם המועצה ונציגיה. נוכח מעשה זה הובהר למועצה כי בדעת המדינה לבצע את צווי ההריסה ובתגובה על-כך פינו המחזיקים את המיבנים. " סה"כ שש שנים, נשמע לי כמו ארכה ארוכה מספיק. |
|
||||
|
||||
כתבת ''בבתי ערבים שנהרסים מכוח צו בית משפט בשל היותם בלתי חוקיים, מקבלים הדיירים התראה ארוכה מראש'', ורציתי להראות שהדבר לא מתקיים רק ב''בתי ערבים'', אלא גם בבתים של ''בני אדם''. |
|
||||
|
||||
קהלת התכוון להגיד שהם מקבלים התראה ארוכה *ב*ראש. "התראה ארוכה" היא אלה משטרתית סימן ח' (לא להתבלבל עם "דברי כיבושין" שאינם אלא דוקרן משטרתי סימן ז' אותו הם חוטפים בעין). |
|
||||
|
||||
אתה משקר באומרך שהיתה להם התרעה של 6 שנים. בשנת 2000 הוצאו צוי הפסקת עבודה, לא צוי הריסה. |
|
||||
|
||||
אוזניך שומעות את שפיך מדבר? בשנת 2000 הוצאו צווי הפסקת עבודה, ולא צווי הריסה - משום שלא היה אז מה להרוס! העובדה שהמבנים נבנו תוך הפרה מודעת של צו הפסקת עבודה, הוא נימוק נגד הריסתם? או שפספסתי והיתה כאן בדיחה? |
|
||||
|
||||
האדון דרור משלום עכשיו טוען שהבנייה החלה ב 2004 לאחר הסכם חשאי בין הממשלה למתנחלים על פינוי גינות אריה תמורת העלמת עין מהבנייה בעמונה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאני הבאתי לינק תמיכה לדברי, אתה מוזמן להביא לינק תמיכה לדבריך, על פיהם לא הורסים בתים של פלסטינים ללא התראה של שבועות-חודשים מראש. ברור לי שיש לך השגות על אמינות הלינק (ארגון שמאל, בכל זאת), אבל אני לפחות תיקפתי את טענותי. אולי כן תדבר על "השקרים לגבי השמאלנים והערבים"? לא ירו אש חיה בחבורת האנרכיסטים נגד הגדר? לא הרגו 13 ערבים במהומות הרבה פחות מסוכנות מאלו שהיו בעמונה אתמול? |
|
||||
|
||||
מהומות עמונה היו מסוכנות. המתפרעים סיכנו את חיי השוטרים שבאו בדין לפנותם. אבל מהומות אוקטובר 2000 היו מסוכנות למדינה פי כמה: עקב היקפן הכלל־ארצי, מיקומן על צירי תנועה ראשיים, גודל האוכלוסיה שהשתתפה ותמכה בהן, ותזמונן המפתיע עם פרוץ הלחימה בשטחים והחטיפה של חיזבאללה בגבול לבנון. לצערנו, בגלל גורמים אלה המשטרה נמנעה מלטפל בהן ברגישות הראויה. |
|
||||
|
||||
אם דרך הטיפול שלא כוללת ירי באש חיה יעילה נגד מפגינים המפעילים אלימות ברמה מסויימת (וכמו שראינו בעמונה - היא יעילה), היא אמורה להיות יעילה גם נגד מפגינים המפעילים אלימות ברמה פחותה (כמו במהומות אוקטובר). ברגע שיש דרך יעילה להתמודד עם המתפרעים, המצב הגיאו-פוליטי לא אמור לשנות. ההפגנה תפוזר כך או כך. הסיבה העיקרית, לדעתי, שבמהומות אוקטובר ירו כדורים חיים ובעמונה לא היא דתם השונה של המתפרעים. |
|
||||
|
||||
אמת, היות המתפרעים ערבים מפחידה ומנכרת את כוחות הביטחון, ומקילה את ידם על ההדק. *אבל* זוהי איננה הסיבה העיקרית לריבוי הנפגעים בשנת 2000. אתמול, היה מבצע משטרתי מתוכנן, עם מאות שוטרים מול אלפים ספורים של מתבצרים, בשטח גאוגרפי תחום ומוגבל, במשך שעות ספורות. לפני 5 שנים הייתה התקוממות כלל־ארצית מתמשכת, שהמשטרה לא התכוננה אליה. היא נאלצה להציב כוחות זעומים מול עשרות אלפים של מפגינים, כאשר המשטרה ומערכות השלטון האחרות עצבניות וטרודות בבעיות דחופות אחרות. לא מפתיע שבמקרים רבים היו השוטרים בסכנת חיים. לאסוננו, המהומות שככו רק לאחר ש־12 אזרחי ישראל (ואזרח פלסטיני אחד) נהרגו בידי המשטרה. |
|
||||
|
||||
ב''מהומות'' אוקטובר נרצח גם אזרח ישראלי יהודי מפגיעת אבן של המתפרעים הערבים - ז'אן בכור. |
|
||||
|
||||
לא שכחתי אותו, ולא ''שכחתי'' אותו. דנתי בתגובת המשטרה ל''מהומות'', אשר היתה אלימה ומבוהלת עוד לפני (ובלי קשר אל) הרצח בג'סר א-זרקא. |
|
||||
|
||||
אגב, אתה זוכר את שמות אזרחי ישראל ההרוגים באוקטובר 2000? |
|
||||
|
||||
כן - היה אחד כזה - ז'אן בכור. השאר לא היו אזרחים אלא חיילים (ללא מדים) בגיס החמישי. |
|
||||
|
||||
והאם אתה זוכר את שמות האזרחים הישראלים שנהרגו בתקופת ביצוע ההתנתקות? |
|
||||
|
||||
כן. לדוגמה: צדוק ראב |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שאפשר לכתוב דברים כל כך מזעזעים בכל כך מעט מילים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלדבריו של אריה אלדר הצליחו יותר בפחות מילים - יש לIDAN עדיין לאן לשאוף. |
|
||||
|
||||
אני שמח שהצלחתי לזעזע את עולמך העדין אך המנותק. אין הגדרה אחרת לאינתיפאדה של ערביי עשראל מלבד גיס חמישי. |
|
||||
|
||||
אתה מדרדר מדחי אל דחי עידן. |
|
||||
|
||||
המצב הגיאו-פוליטי דווקא אמור, לדעתי, לשנות. כלומר, הוא היה צריך להביא לרגישות רבה פי כמה במהומות אוקטובר - כי לערבים היו סיבות חזקות מאוד להתקומם ולהרגיש נפגעים. סיבות טובות בהרבה מאלה של המתנחלים. |
|
||||
|
||||
הנה עדויות מפורשות: "להפתעתי ולתדהמתי, ראיתי שהחיילים פוצצו את הבית שלי מבפנים. ראיתי עשן, אבק שחור וערמת אבנים מכסה את הבית. ראיתי שהקירות הפנימיים קרסו, שכל התכולה של הבית הושחתה, שהגג נסדק ושכל החלונות נהרסו. הבית כבר לא מתאים למגורים." - הרס ללא כל הודעה מוקדמת. "הקצין אמר לי "אני נותן לכם עשר דקות להוציא מה שאתם רוצים מהבית". החיילים פנו רק אלי ולא לבני המשפחה האחרים. הספקתי להוציא רק את המסמכים שמוכיחים את הבעלות על הבית ואת הזהב שלי. היינו בהלם ולא הצלחנו להוציא עוד דברים. אחרי עשר דקות, חזרתי לחצר." - התרעה של עשר דקות. כמובן, המעידים הם אלו שבתיהם נהרסו, ומכיוון שלשיטת ח"כ אלדד ו-idan הם אינם בני אדם, אני לא צופה שמישהו מהם ישתכנע. אבל אולי חלק מהקוראים האחרים את הפתיל הזה כן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |