בתשובה להיא, 01/02/06 17:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו כל הנקודה - אני ואת לא הקורבנות, והם לא הפושעים. אני לא לארג' ואני לא סובלני - אני פשוט לא מאשים חפים מפשע. עיון בדיון שהתפתח פה בעקבות החדשה על בית הכלא הפרטי תראה שכשזה מגיע באמת לפושעים, אני רחוק מלהיות סלחן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא קורבן. את הדיון המומלץ אקרא בהזדמנות... יש לי הרגשה שגם שם אחלוק עליך. אני חושבת דורפל, שהדברים אצלנו פשוט מונחים אחרת. ונראה לי שאתה מתעקש לראות את "הפושעים" והקורבנות מחוץ לרשת ההיסטורית והחברתית שלהם. אם אתה לוקח אדם, מפשיט אותו מכל נכסיו, מעביד אותו ומרעיב אותו, עד שבמאי 1945 הוא לא יותר ממת חי ששוכב על הקרקע, אתה מאמין שאין לזה שום השלכה על ילדיו ונכדיו? ובמקרו, כשחצי עם נרצח תוך מספר שנים מועט, אין לזה שום השלכות על מי שנותר (משני הצדדים)? אני מאמינה גם שהחוק הבינלאומי בימינו אינו מצטיין בראיה כל כך פראגמנטרית כמו שלך. גם הרבה גרמנים בני דור שני ושלישי שפגשתי. אסביר את זה ככה. אני לא מאשימה את הנכדה של מר מר נקרמן בשום פשע. אבל אם היא אומרת: "סבא שלי (שהתמחה בהשתלטות על עסקי יהודים, העסיק עובדים בכפייה, וכך הרוויח את הונו) לא ידע ולא שמע ולא הבין", מבחינתי היא לא עשתה את מה שהיא אמורה לעשות. זה צפוי ומובן שמר נקרמן יספר מעשיות כאלה, לא היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאם היא מכחישה שסבה פשע, זה לא בדיוק מוצא חן בעיניי, אבל בין זה לבין להיות אשמה במעשים שלו... לא המלצתי על הדיון ההוא, רק ציינתי שאני דווקא מותיקי בית שמאי, ושאין הדיעות שאני מביע בדיון הנוכחי קשורות בסלחנות - שהרי סלחן אינני. אני מתעקש לראות את הדברים מחוץ ל"רשת חברתית והיסטורית" כלשהי? ניסוח מעורפל. איש פשוט הנני, אנא, דברי איתי על תהליכים ותוצאות שניתן לחזות בהם, ולא על השפעות ערטילאיות על גופים לא-ברורים כמו עמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוח מעורפל, או קריאה פשטנית מצד האיש הפשוט? קרא את דברי שנית. אם אני אומרת שהנכדה נקרמן לא ביצעה פשע, אז אני לא אומרת שהיא אשמה במעשי סבה. האחריות שלה מתחילה באופן שבו היא מתייחסת להיסטוריה הפרטית והלאומית. זה מוקד העניין. אם אבותיך ביצעו רצח עם, או באבותיך בוצע רצח עם, זו עובדה שקיימת. יש לה השפעות פיסיות (בתים מרוקנים מיושביהם, אנשים שנמחקו, מבנים חברתיים שנמחקו, הישגים אישיים וקבוצתיים שנמחקו וכו'), ורוחניות (בין אם האינדבידואל עסוק בהכחשה ובין אם לו, אי שם באויר עומדת העובדה שהקבוצה שאליה הוא משתייך ביצעה רצח עם, או שבה בוצע רצח עם). אתה לא יכול להמנע מהתייחסות היסטורית. אם תנקוט עמדה, וגם אם תתעלם, אתה מתייחס להיסטוריה. ומאחר שאבותיך מעורבים, זו ההיסטוריה שלך. הדוגמא הקונקרטית שהבאתי לך זה ניצול שואה וצאצאיו. אני לא מאמינה שאין לך מושג על ההשפעות שיש למאורע "שואה" על אנשים אלו. רוצה דוגמא קונקרטית נוספת? בדיון כבר הועלת אחת. קבוצה חברתית שסבלה מדיכוי ואפליה (כמו נשים, מיעוטים אתניים, בני מעמד אריסים וכיוב') לא מגיעה לשוויון רק על ידי זה שהאפליה החוקית נגדם מבוטלת. המערכת בנויה עדיין סביב המעמד הדומיננטי המפלה. והדרך להתגבר על כך היא אפלייה מתקנת. כלומר, במשך תקופה מסויימת צריך להתעקש על כך שנשים, בני מיעוט אתני, בני מעמד נמוך וכיוב' יקבלו מכסה מסויימת של מקומות מובטחים במוסדות ציבוריים ופרטיים. בלי לאפשר להם גישה למוקדי הכוח, האפליה תמשיך. כדי להפסיק את האפליה צריך להבין אותה בקונטקסט היסטורי וסוציאלי. וצריך להבין שהיא לא נגמרת תוך דור אחד. אם המבנים החברתיים המתוארים ערטליאיים מדי בשבילך, אז הדיון ביננו לא חייב להימשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוח מעורפל, כמובן. הסתרת צנימותה או העדרה של הפואנטה היא המוטיבציה להתנסחות מהסוג שבהודעה. קראתי את דבריך בשנית. חבל שאת טרם קראת את דבריי בראשונה - אמרתי כבר, כמובן שזה לא מוצא חן בעיניי אם הנכדה הנ"ל לא רואה עין בעין איתי, אבל זה רחוק מלהיות פשע. יותר מזה, אני לא אשפוט את אחיה על תפיסת העולם המעצבנת של אחותו. היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה, היסטוריה. רוחניות, רוחניות, רוחניות, רוחניות. אבות, אבות, אבות, אבות. אבל איפה הנקודה שלך? מה בעצם את בכלל אומרת? ----- "כדי להפסיק את האפליה צריך להבין אותה בקונטקסט היסטורי וסוציאלי" אני לא יודע מה בדיוק נאמר כאן, היות וזה מעורפל, כרגיל, אבל אני מבין מספיק בכדי שלא להסכים. אפשר להבין אפליה מספיק בכדי לטפל בה גם מבלי להתייחס ל"קונטקסט היסטורי" שלה. התייחסות נרחבת "לקונטקסט ההיסטורי והסוציאלי" אני רגיל לשמוע רק מ-back seat drivers, וטרם נוכחתי באיזו מהתובנות הבלתי-מובנות שהועלו בעקבות אותה התעסקות משנה את העולם. ----- אם קשה לך להחליט מה בעצם הנקודה שלך בדיון הזה, הריני מאשר לך לפרוש מן הדיון מתי שרק תרצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסתרת צנימותה או העדרה של הפואנטה היא המוטיבציה להתנסחות מהסוג שבהודעה." מוזר, בדיוק כך אני מבינה את התגובות שלך. הרשה לי לנתח לרגע את מבנה הארגומנטציה שלך: כאשר אני טוענת משהו כללי, אתה מתלונן על אמורפיות וחוסר בהירות. כאשר אני פונה לדוגמאות ספציפיות אתה מגיב בשלוש דרכים: 1) (במקרה הטוב) שולל, כמו במקרה של האפליה המתקנת.1 2) יורד לפרטים ספציפיים עד אבסורד תוך התחמקות מהמסר, כמו במקרה של נקרמן. 2 3) מתעלם, כמו בדוגמא שהבאתי פעמיים.3 מעבר לזה אני מזהה שני קווי טיעונים מרכזיים. I) בהתמודדות עם היסטוריה גרמנית, וגרמנים בני זמננו, יש רק שתי אופציות: א. לכעוס ולהאשים את כולם בלי יוצא מן הכלל בפשעי הנאצים. ב. לחפש כמה שיותר אנשים עליהם לא צריך לכעוס כי הם בכלל לא קשורים לעניין, ולהגן עליהם מהשדים היהודים בהחלטיות. התמודדות בכל סוג אחר כנראה נעלמת אצלך בערפילים יחד עם השאלה של התפקיד שהעבר עשוי למלא בחיינו הנוכחים. II) האדם במהותו מנותק מכל השפעות חיצוניות סביבתיות. פינת הדעה השבועית: קלוש דורפלון, פשוט קלוש. 1 נו, איך לא חשבתי על זה לבד, העובדה שמקצוע מסוג מסויים היה היסטורית חסום בפני נשים, לא קשור בכלל לצורה שבה מתייחסים לנשים בימינו שמבקשות לעסוק באותו מקצוע. מצבם של האינדיאנים בשמורות בימינו לא קשורה כהוא זה להיסטוריה שלהם. 2 אם אני אמשיך איתך את זה אנחנו עוד נגיע לבת דודה השלישית של החבר של הבעל של הנכדה נקרמן, ואתה תמשיך לא להבין למה אני חותרת. 3 המילים "ניצול" ו"שואה" כנראה לא עוברות אצלך צ'קינג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השואה" יכולה להיות דוגמה לשמונים אלף טענות סותרות. לפני שברור מה את מנסה להגיד, דוגמאות מפריעות, לא מסייעות. הפרטים הספיציפיים זה כל מה שיש כאן. עד כמה שאני מסוגל להבין, ואת לא טורחת לתקן אותי למרות שאני מספק לך הזדמנויות, הדיון הוא איפשהו בכיוון הזה - אני מצאתי את האמירה "לעולם לא תהיה נורמליזציה" מגוחכת וגזענית. (למעשה, אני מוצא אותה כתמרון שקוף של אידיוט שרוצה להבחר לרשות הממשלה [אלו שתי אמירות נפרדות על אולמרט]. היום "גרמניה רעה", מחר "צריך לקדם את הספורט", והנה עוד כמה קולות.) אני אמרתי שלאנשים שחיים היום בגרמניה לא היה קשר לפשע. את טענת שיש להם - ומאז את מתברברת עם רוחניות, חטאי אבות ואחריות היסטורית. סלחי לי בבקשה אם ערבבתי בשגגה בין דבריך וממבו-ג'מבו של מישהו אחר, אני מתקשה להבחין. זו מגרעה שלי, ואני מתנצל עליה. סלחי לי גם על "מתברברת". לו הכרתי מילה מתאימה אחרת, הייתי משתמש בה. לצערי, אחת כזאת לא מצאתי. בשום שלב לא רמזתי שאפשר לחשוב על הגרמנים של היום רק בצורה אחת. מה שכן הייתי אומר, אם הייתי נשאל, הוא שמשלל הדרכים האפשריות לחשוב על הנושא, רק דרך אחת, בהנתן נקודת מוצא, היא הגיונית. זה יכול היה להוביל לדיון פילוסופי לא מעניין, אז הייתי מסיים עם זה כך - אפשר לחשוב על אשמתם/נקיון-כפיהם של הגרמנים של ימינו בהרבה דרכים, אבל רק עם דרך כללית אחת, הפלא ופלא, אני אישית מסכים. זו תכונה מגעילה כזאת שלי - יש לי דיעות. סליחה גם על כך. גם דבר הדומה ל-II מעודי לא אמרתי. פינת הדיעה השבועית: תכד לתתמה ךכד גם לך. 1 אמרת משהו לא ברור שפירוש אפשרי אחד שלו הוא שחובה לדעת את הסיבה לאפליה בכדי לספק פתרון. לא הסכמתי. לא תקנת את הפירוש שלי, וגם לא שכנעת אותי אחרת. כל הכבוד. 2 אולי אם היית טורחת לספר לי לאן את חותרת... 3 היי, גם אני חובב הרינגים אדומים! ראי בבקשה פסקה ראשונה של הודעה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיסקא א': כמובן שהשואה יכולה להיות דוגמא להרבה דברים אבל ב תגובה 365529 פסקה שלישית, דיברתי על משהו מאוד ספציפי. אבל אם אתה מתעקש, ילד, שאני אאכיל אותך בכפית אז: ההשפעות הכלכליות והפסיכולוגיות של מאורע טראומטי ואלים אינן מוגבלות לדור שעבר אותן. ראה סטטיסטיקות על מצבם הסוציו אקונומי של הנכדים של העבדים המשוחררים. ראה מחקרים פסיכולוגיים על נכדי ניצולי השואה. לפיכך, האמירה החוזרת שלך על דורות שלישיים שלא קשורים לעניין, היא לא מדוייקת בכלל, בהתחשב בנתונים האמורים. פיסקא ג': זכותך לדעתך דורפל. אבל אתה מתייחס לכל דעה אחרת כאילו היא הייתה תגובה א' (א. לכעוס ולהאשים את כולם בלי יוצא מן הכלל בפשעי הנאצים.). זה מה שעשית לגבי הנכדה של נקרמן למשל... והנה במשפט: "...אפשר לחשוב על אשמתם/נקיון-כפיהם של הגרמנים של ימינו בהרבה דרכים..." אתה כבר דוחק את הדיון לסכמה הבינרית המדוברת. אני למשל, לא דיברתי על *אשמתם* של הגרמנים. פיסקא ב': כאן מוקד העניין. אתה ואני מפרשים את המשפט של אולמרט אחרת. המשוואה "לעולם לא תהיה נורמליזציה" = "גרמניה רעה" היא משהו שאתה יצרת בפרשנות שלך (קשור לאמור בפסקא ג'). אני מבינה את המשפט הראשון במשוואה, בזה שהשואה היא ארוע קשה, שמשפיע על איך בני דורנו בישראל ובגרמניה בהתייחסם לעצמם וזה לזה, והיום שבו השפעה זו תחדול לא נראה באופק. את כל זה ניתן היה להבין מה"ברבורים" (או שמה "התברברויות") שלי. אגב, ההגדרות שלי למה שאתה עושה הן: "ראיה פשטנית", "קשיים בהבנת הנקרא" ו"חוסר שיטטיות במתן תשובות". כל אחד והגדרותיו. פיסקא ד': כשאתה אומר שהדורות השלישיים לא קשורים בכלל למה שקרה לסביהם, וטוען שלעם או מדינה אין קשר למעשיהם ההיסטוריים, ושולל את הממד ההיסטורי כגורם משפיע על אפלייה בזמננו. אני מבינה את זה כ-II . ר1 הוא שאמרתי, לפחות הגבת. הפירוש שלך אגב, לא היה כל כך רחוק. מה שאני אומרת הוא צריך להכיר את המימד ההיסטורי כדי להבין שיש הפליה (אחרת איך תסביר, שאנשים מנועים מלעשות מה שעל פי החוקים הקיימים אמור להיות להם אפשרי). אני יכולה לחיות עם זה שלא השתכנעת די טוב. 2 עוד פעם עם הכפית: כפי שאמרתי בפסקא ג', אני לא מדברת על *אשמה*. אבל לכל אחד יש אחריות שהוא נושא לגבי הפרשנות ההיסטורית של מה שהתרחש בתוך הקבוצה שאליה הוא משתייך. דוגמא בכפית: בריטי שלא מבין שקולניאליזם בריטי הוא דבר רע = בריטי לא בסדר. 3 ראה פיסקא א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, להגיד שמישהו ''לא בסדר'' פירושו להטיל עליו אשמה מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להטיל אשמה הוא להעביר ביקורת? בכל מקרה, אם זאת אשמה, היא לא אשמה של המעשה ההיסטורי, אלא רק אופן ההתייחסות אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת ביקורת שלילית על התנהגות היא הטלת אשמה. ובמקרה של נכדתו של נקרמן, למשל, יש דאן בעיה מסוימת. מחד גיסא, אני נוטה להסכים איתך. הייתי אוצה לקוות שיהיה לה האומץ להכיר בעובדות ללא טיוח. אבל מאידך גיסא, ייתכן שזו ציפייה מוגזמת. אם היא הכירה אותו כסבא טוב וחביב, ואם היא אהבה/אוהבת אותו מאוד, הדרישה הזאת היא כמעט לא אנושית. אולי צריך להסתפק בזה שבתירוצים שהיא ממציאה לו ניכר שהיא מנסה להתרחק מהנאציזם וממה שהוא מייצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. מהזוית שתארת יש בזה צדק. זה אנושי ביותר לרצות ב''דימוי נקי'' של הסבא. ואז עדיף הפיתרון של הנכדה של נקרמן, מאשר הפיתרון של הבן של רודולף הס (שתומך בגלוי באידאולוגיה הנאצית). מצד שני, פיתרון כזה מאוד מזכיר את גרמניה המערבית בתקופה שבין סוף המלחמה ועד שנות השישים. כולם אז הפכו לשיות תמימים. או כמו שקראו לזה אז, ''נגררים'' ו''גולים פנימיים'' ו''שורדים''. אני חושבת שחנה ארנט העירה פעם בסרקאזם, שמפתיע עד כמה מעט תומכים היו בגרמניה הנאצית לשלטון ומעשיו. בגלל חוסר היושר ההיסטורי הכרוך בעניין, זה הופך מהר מאוד לסוג התירוצים שנמאס לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בגלל חוסר היושר ההיסטורי הכרוך בעניין, זה הופך מהר מאוד לסוג התירוצים שנמאס לשמוע''. אני מסכימה בהחלט. מצד שני, אינני יודעת איך הייתי מתמודדת עם דילמה איומה מסוג זה. זה משהו שיוצר חיים בדיסוננס קבוע, כמעט בלתי אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנוחיותך, עיקר ההודעה בהתחלתה במקום בסופה: פסקה ד' 1: הנה דוגמה לברברת שהפריעה לי - את אומרת משהו מגוחך לגמרי (בפלונטר עם כמה אמירות פחות טיפשיות, שאפשר אח"כ להחלץ על ידי הטענה שהן כל התוכן כולו), אבל מצליחה להסוות את על ידי הניסוח, ואח"כ עוד הופכת את ההתכחשות שלי לאמירה כאבסורדית ממש. הנה: "אתה אומר שהדורות השלישיים לא קשורים בכלל למה שקרה לסביהם, וטוען שלעם או מדינה אין קשר למעשיהם ההיסטוריים, ושולל את הממד ההיסטורי כגורם משפיע על אפלייה בזמננו." מה בדיוק אבסורדי בכך שאני אומר שמעשי הסב, אף שהשפיעו על המציאות כולה ועליי ועל הנכד בכללה, לא ישפיעו יותר מאותה השפעה עקיפה על יחסיי עם הנכד, שלא ביצע את אותם מעשים ושסביר להניח כי הוא נחרד מהם לא פחות ממני? ברור שזה לא אבסורדי! אבל אם נמליח את המשפט ב"שולל את הממד הסטורי כגורם משפיע [מתי בדיוק טענתי שההווה בלתי-תלוי בעבר?]", נזעק "טוען שלעם או מדינה אין קשר למעשיהם [אוהוהו! מעשיהם! של מי בדיוק? של הנכדה?] ההיסטוריים [ההיסטוריים!]", אז אפשר להשמע משכנעים מבלי להגיד דבר אחד של טעם. תראי, מותק1, לא דיברת לרגע אחד על שום דבר ספיציפי, לפחות לא על שום דבר רלוונטי. מה ל"ההשפעות הכלכליות והפסיכולוגיות של מאורע טראומטי ואלים אינן מוגבלות לדור שעבר אותן" מעניין אותי ואת האנס שפוקטלפרוכטר? הוא לא אשם בפשע שממנו אני לא נפגעתי, ואת ואולמרט מתבקשים לעזוב אותנו בשקט. פסקה ב' (שלך): מי שלא אשם, לא צריך לשלם. הנכדה שלה נקרמן לא אשמה. היא סתם פוצית. זה חוקי (את יכולה לשחרר אנחת רווחה). הדיון הוא על הגרמנים והישראלים של היום, ומה שביניהם. הדיון הוא סביבה האמירה שלעולם לא תהיה נורמליזציה איתם. אם לא דיברת על אשמתם של הגרמנים, על מה דיברת? אני אופתע מאוד לגלות שמחקרים רציניים גילו שוני של ממש בין נכדי ניצולי שואה לבין שאר בני דורם. אשמח לקישורים. פסקה ד' 2: אז את מבינה לא נכון. "בירבורים" טוב לא פחות. --- 1 היא קראה לי ילד קודם. משמע - אבל היא התחילה! 2 אם כל מה שאת מנסה להגיד הוא "מי שמתכחש לשואה הוא לא נחמד/בסדר", את טוחנת מים. הנחתי שלא תבזבזי את זמננו עם אמירה שכזאת. נתתי לך יותר מדי קרדיט? 3 אני לא יודע מה זה "פיסקא" בעברית. נדמה לי שברוסית יש כזאת מילה. לכך התכוונת? 4 "לכל אחד יש אחריות שהוא נושא לגבי הפרשנות ההיסטורית של מה שהתרחש בתוך הקבוצה שאליה הוא משתייך" - לכובע שלי שלוש פינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, באופן כללי אני מזדהה עם עמדתך. רק לא מאוד ברור לי מדוע הלהט המשתלח והקטלני הזה. העמדה של היא איננה טפשית. השטות האמתית היא של אולמרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמקלל (וצורח ובועט באופן וירטואלי) כמו ילד, הוא ילד. ולפי האבחנה שלי, מדובר כאן בילד מאותגר. סימנים לקשיים בהבנת הנקרא מצאתי ב: "הנכדה שלה נקרמן לא אשמה... זה חוקי" "לא דיברת לרגע אחד על שום דבר ספיציפי, לפחות לא על שום דבר רלוונטי" "אם לא דיברת על אשמתם של הגרמנים, על מה דיברת?" "אני אופתע מאוד לגלות שמחקרים רציניים גילו שוני של ממש בין נכדי ניצולי שואה לבין שאר בני דורם." "אם כל מה שאת מנסה להגיד הוא "מי שמתכחש לשואה הוא לא נחמד/בסדר"..." תחת חוסר שיטטיות (או יותר נכון כשל) במתן תשובות ניתן להבין את המשפט: "מה בדיוק אבסורדי בכך שאני אומר שמעשי הסב, אף שהשפיעו על המציאות כולה ועליי ועל הנכד בכללה, לא ישפיעו יותר מאותה השפעה עקיפה על יחסיי עם הנכד, שלא ביצע את אותם מעשים ושסביר להניח כי הוא נחרד מהם לא פחות ממני?". הבעיה היא כאן בלטעון שטענת משהו שאותו אתה אומר רק כאן לראשונה. דוגמה נוספת היא העובדה שאתה מתרכז כמעט לחלוטין בפסקה ד', כאשר עיקר הטיעון שלי מצוי בפסקאות שמעליו, וממנו אתה מתעלם בחוסר אלגנטיות. מעבר לזה, "לכובע שלי שלוש פינות." בולט כטיעון מנצח. כל זה משרת את מה שאני מפרשת כ"ראיית עולם פשטנית". האבחנה באשר לחוסר היכולת שלך להחלץ מהתבנית הבינרית, שאותה פירטתי תחת הכותרת "פסק*א* ג"', עומדת בעינה. ניתן לציין שאכן עלית על טעות כתיב עתיקה שאותה אני מטפחת מילדות. העובדה שבציונה הוספת הערה דיפלומטית אשר ניתן לפרשה כהתנשאות על שפתם של ונדיקט ירופייב ואיסאק באבל, מוחקת את הקרדיט המועט שקיבלת בעד זה. כנגד כל הסיכויים, בכל זאת הבאת אותי להעיר: לא קשה למצוא ספרות אקדמית על הדור השני והשלישי. את הלינק הבא מצאתי לאחר חמש דקות חיפוש: זה שבשני צדי המתרס ניתן לאבחן השפעות של השואה שהן יותר מעקיפות, הוא הנחת יסוד טריויאלית למדי שקיימת בהרבה מאוד חיבורים אקדמיים ולא אקדמיים. אני שמחה שיש לך חבר דמיוני. ומה שאתה והאנס עושים ביחד בתחומי המרחב הפרטי שלך הוא לא מעניינו של איש. לי יש מספר רב לא מדומיין של חברים ומכרים גרמניים. רובם מהדור השני והשלישי, מעט גם מהדור הראשון. איש מבין האנשים שאני מכירה לא אימץ את הגישה שאתה מציג כסבירה לגרמנים בני זמננו. חלקם, צפוי שיזדעזעו אם ישמעו גרמני שישמיע את האמירות שאתה המלצת. שמעתי פעם ברדיו חדשות גרמני על קהילה בכפר ציורי כלשהו שהשמיעו משהו בסגנון. זה דווח כשערוריה. עם זאת, בני הכפר היו כולם באווארים, ומי מבין באמת מה הם אומרים? בקיצור, דורפל. קיבלת נ. הייתי מבקשת גם את הוריך לשיחה. אבל אני מוותרת בשלב זה על המשך דיון איתך. חסרים לי פשוט שלושה מצרכים יקרים: זמן, חשק לטחון מים, והכשרה בחינוך מיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין הצעקות שלי ושלך לא היה הפרש של דציבל אחד. אני לא אומר את אותו הדבר כאן לראשונה. אם תסרקי את הדיון לפי התאריך והשעה, תראי שכבר בהודעתי הראשונה בו, או בשניה לכל המאוחר, אמרתי בדיוק את זה. שאר הפסקאות - אני מבין שהמשפט הזה שלי נשמע כמו תקיפה והתחמקות, אך אין לי מנוס מלהקליד אותו, שכן זה המצב - שאר הפסקאות שלך הן לעיתים קשקוש, לעיתים לא רלוונטיות, ולרוב שניהם גם יחד. להגנתך (בערך) אני יכול להגיד שכנראה פשוט לא הבנת על מה בכלל נסוב הדיון, כפי שמתפרש ממשפטך: "הבעיה היא כאן בלטעון שטענת משהו שאותו אתה אומר רק כאן לראשונה." אירוני שלאורך כל הדיון את דווקא האשמת אותי בבעיות בהבנת הנקרא... "לכובע שלי שלוש פינות" בא ללמדך בקצרה (יותר בקצרה משהפסקה הבאה תעשה) בדיוק מה דעתי על משפטך, "לכל אחד יש אחריות שהוא נושא לגבי הפרשנות ההיסטורית של מה שהתרחש בתוך הקבוצה שאליה הוא משתייך", הן באופן כללי ובמיוחד ביחס לדיון הנוכחי. איזו מן אחריות? איזו מן קבוצה? האם אני נולד לתוכה, או בוחר בה? האם היא יכולה לדחות אותי? לפני מי אתן את הדין על אותה פרשנות? מה אם אין לי פרשנות? מה, למען השד, הכוונה? מה לזה ולנורמליזציה עם גרמניה? אנשים נרצחו - לא אנחנו. אנשים רצחו - לא הם. אנחנו חושב שזה היה מגונה. גם הם. חלקם חושבים שזה היה מעשה נהדר. חלקנו חושבים שהם נציגי השטן עלי אדמות. בהנחה שגם אלו וגם אלו מהווים מיעוט, מה הבעיה? איזו "אחריות לפרשנות היסטורית" תעיב על יחסינו? אני לא רואה שדים ורוחות. יש שאומרים שתפיסת עולמי פשטנית. אני לא מבחין בקדושה. יש שאומרים שאני עיוור. אני לא שומע יותר מקול אחד בראש שלי. יש שיגידו שאני מוגבל. מעכשיו אני מונה אותך עימם. הסכת ישמעאל, איך הסקת מאותה שורה שיש לי משהו נגד רוסים, או לפחות נגד שפתם? אם חבריך הגרמנים ישמעו את הגרסה שלי לדבריי, ולא איזו פרשנות שלך, אני בטוח שהם, גם אם לא יסכימו, בהחלט לא יזדעזעו. כך או כך, ברור לך בוודאי שמספר האנשים שיזדעזעו מאמירה, או יעמידו פנים כמזדעזעים, איננה קנה מידה לנכונותה. נחמד שפתחת את ההודעה בביקורת על תרבות הדיון שלי, וסגרת אותה כפי שסגרת. שלא יובן לא נכון - אין לי בעיה עם עקיצות כואבות ואף מלוכלכות, ואני אף משתמש בהן בעצמי. אבל, אתוקן בבקשה אם אני טועה, אני לא מתחסד ולא מתלונן כשהצד השני נוהג בדיוק כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נערי היקר, אתה הוא שהתחלת בהשתלחויות חסרות הרסן (וחסרות הבסיס) בפתיל הזה. מרוב צעקות קשה להבין בכלל מה אתה רוצה. לא עדיף לנקוט תרבות דיון קצת יותר סבירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נחמד אם היית מזדהה, היא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אמנם, לדבר עליי בגוף שלישי נקבה (אם כי רצוי שלא בפניי), אבל אני לעצמי מעולם לא בחרתי כינוי זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |