בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/01/06 8:22
היכן השמאל ? 364029
איציק ש. • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 27/1/2006, 13:10
במילה -רקע- התכוונתי למה שקורה בשטחים זה זמן רב. לרקע הזה אנחנו אחראים יותר מהפלסטינים , למרות שגם הם אחראים.
לפחות באופן תיאורטי, הפלסטינאים שמעו לעצתו של שרנסקי ותלמידו ג'ורג' בוש, והחלו בתהליך הדמוקראטי. לא קראתי את סיפרו של שרנסקי אך אני יכול להוסיף שדמוקראטיה מתפקדת באוםן שונה בתנאים שונים. התנאים בגדה ובעזה לא יצמיחו דמוקראטיה כפי שרובנו רוצים.
היכן השמאל ? 364045
דב אנשלוביץ • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 27/1/2006, 14:21
אני מתחיל לחשוב שאני היחיד בעולם שחושב שדמוקרטיה היא שלטון העם, וכל היתר חושבים שדמוקרטיה זה משהו שקשור בכל דבר טוב חוץ משלטון העם.
איני חושב שתוצאות הבחירות אצל הפלשתינים הבליטו איזו בעיה בדמוקרטיה אצלם. לא ראיתי שום דווחים על זיופים בבחירות וכדומה, ולכן אני מניח שהתוצאות משקפות את רצון הציבור שלהם, וזה בדיוק לב הדמוקרטיה.
לפי איך שאני מבין את משמעות המושג, ייתכן שהדמוקטיה שם היא יותר דמוקרטיה מאשר אצלנו.
כפי שאמרתי קודם, גם איני חושב שמבחינתנו יש הבדל גדול בין החמס והפת''ח.
מה שכן אמרתי, הוא שלפי איך שאני מבין את השקפות השמאל הפתח הם ''טובים'' והחמס הם ''רעים'', וההתנתקות הייתה אמורה לחזק את הראשונים ולהחליש את האחרונים, וזה לא קרה.
היכן השמאל ? 364049
גיל לדרמן • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 27/1/2006, 14:37
עד כמה שאני זוכר, הדיבורים על המיאוס מרצועת עזה התחזקו בעיקר בשל אסונות צבאיים שנחלה ישראל ברצועה. התפוצצות של נגמ''שים יום אחר יום שעלו בחייהם של כעשרה חיילים, זחילה על הקרקע בחיפוש אחר חלקי גופות, וכדומה.
אם בכלל יש לפלשתינים חלק בהכרעה הישראלית לסגת מרצועת עזה (ספק רב אם זה המצב), הרי שהכבוד נופל בחלקה של ''ההתנגדות''. מה שהפלשתיני הממוצע יכול היה ללמוד הוא את אותו השיעור שמלמדת אותם ישראל זה כבר שנים רבות - אחרי כל הדיבורים והוועידות וההסכמים, מה שגורם לישראל לסגת זו ההתנגדות האלימה.
לאיזו שאלה זו תשובה ? 364052
דב אנשלוביץ • בתשובה לגיל לדרמן יום ו', 27/1/2006, 14:54
לאיזו שאלה זו תשובה ? 364057
גיל לדרמן • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 27/1/2006, 15:21
זו תגובה לרעיון המוזר שההתנתקות אמורה לחזק את "הטובים", כאשר אתה מן הסתם מתכוון למנהיגות והאדמיניסטרציה של הרשות הפלשתינית. מילא אם היה חוזר אבו-מאזן עתור ניצחון מוושינגטון או מירושלים עם בשורת ההתנתקות, אפשר עוד היה להבין את התהיות המוזרות שלך. אבל כאשר די ברור לכל בר דעת ברצועת עזה שלולא התפוצצו לה לישראל יותר מדי נגמ"שים לא היתה באה ההתנתקות הזו לאוויר העולם? לא הרשות הפלשתינית עם מפות הדרכים וחוסר האונים שלה הביאה לנסיגה הישראלית מעזה, אלא החמאס עם הטילים והרובים שלו (לדעתי גם תרומתו היתה שולית, אבל מילא). למה שהקרדיט ייפול בחלקם של חסרי האונים ולא אצל ה"מנצחים" האמיתיים? איזה שמאלני בעל שני תאי מוח בראשו ינסה להסביר לך שבוז מוחלט והתעלמות מכל אפשרות של משא ומתן תוך כדי גרירת רגליים מאוסה ודווקאית כל הדרך עד לנסיגה הבלתי נמנעת תחת מהומות, אבנים, בקבוקי תבערה, מחבלים מתאבדים או טילים אמורה לחזק את הדוגלים במשא ומתן ולהחליש את תומכי ההתנגדות האלימה בקרב האוכלוסיה הכבושה? מה ההגיון?
לאיזו שאלה זו תשובה ? 364397
idan • בתשובה לגיל לדרמן יום א', 29/1/2006, 16:13
אם פיצוץ של שני נגמ''שים מספיק כדי להוריד את ישראל על ברכיה ולגרש אותה, מה הפלא שערביי יש''ע בחרו בחמאס.
אני חושב שזה לא האסונות. 364273
טווידלדי • בתשובה לגיל לדרמן יום א', 29/1/2006, 10:09
מספר ההרוגים הגבוה ביותר ביחס ברצועת עזה היה בחודשים מאז שהוכרז על תכנית ההתנתקות, וזה כולל השקט היחסי בתקופת ביצועה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות