בתשובה לשמעון גלבץ, 24/09/01 22:20
מענה כבד משהו... 36402
אסתי • בתשובה לשמעון גלבץ יום ג', 25/9/2001, 0:05
1. הניתוח שלך לפרשת הכבד מעניין ביותר,
ומספק תשובה עמוקה יותר מזו שאליה התכוונתי כששאלתי את שאלתי.

כששאלתי מה ההבדל, חשבתי ביני לבין עצמי- בעצם אין הבדל. אלו שתי דרכים חסרות משמעות רגשית למציאת פורקן פיזי.
ולכן אין לטכנולוגיה המסובכת יתרון על פני הכבד הפשוט והישיר כל כך.

לאחר הניתוח הפסיכולוגי שלך הגעתי למסקנה
שלא רק שאין לטכנולוגיה יתרון על הכבד, אלא שלכבד יש יתרון עליה- הוא נתן לפורטנוי פורקן גופני, ונגע גם בצרכים נפשיים טמירים שלו.
האם סייברסקס היה "מגרד" לו במקום הנפשי הנכון את הצרכים שיש לו שם? אני חושבת שלא.

2. וכאן הנקודה השניה- הסייברסקס נשמע כמו חוויה ריקה מבחינה רגשית.
מישהו פה דיבר על שעמום בחיים ועל הצורך לגוון.
אני לא חושבת שאפשר למלא את הריקנות הנפשית ע"י תענוגות גוף, ולא חשוב כמה גיוונים נוספים יומצאו. גם הם ישעממו בסוף, ומה אז?
הריצה אחרי סקס חדש, מזון חדש, מכונית חדשה-
היא ריצה לכיוון הלא נכון.

במהלך החיפוש שלי אחר משמעות עברתי דרך הזן, ולקחתי ממנו מעט.
אז הנה אמרת זן (בתרגום מתיתיהו תימור)-

לפני שאדם מתעמק בזן, הרים נראים לו כהרים, ומים כמים;

לאחר שהצליח להציץ לתוך אמת הזן, אינו רואה עוד את ההרים כהרים ואת המים כמים;

לבסוף, משזכה להארה, שוב נראים לו ההרים כהרים והמים כמים".
עוד אמרת זן 36636
ג'ושו • בתשובה לאסתי יום ד', 26/9/2001, 18:14
הוי, הנאהבת, אל תהיי קשובה לא לתענוג ולא לכאב, אלא למה שביניהם.
ריקה מבחינה רגשית... 36923
ברק • בתשובה לאסתי שבת, 29/9/2001, 12:14
כך היא נראית לך ודאי, מן הצד, ואולי כך זה באמת. גם הכנת אוכל היא חווייה ריקה מבחינה רגשית, למתבונן מן הצד, ובכל זאת אנשים טורחים לבשל משך שעות, לחדש, להמציא מתכונים ולהעשיר את התחום הקולינרי. האם זו נראית לך "ריצה אחרי משהו?"

האם בישול, מתכונים, צורות אכילה, אינם נושאי משמעות? מה עם מאכלים שמזכירים את הבית, מאכלים אקזוטיים שמעוררים רצון לנסוע רחוק, מאכלי גורמה מוכנים בקפידה שהם ביטוי למקצועיות ושלמות, מאכל אהוב שמכינים למישהו מפני שאוהבים אותו - האם כל אלה ריקים מרגש?

כזה הוא האדם - אם אין משמעות איפשהו, הוא כבר ימציא אותה. והיכן שחשבת את שאי אפשר למצוא משמעות, יבוא אחר ויחשוב ההפך. שבט זולו מול הלאפים, על זה נבנית האנושות, היא מגוונת. ולא חוכמה לומר "אם זה לא מגרה אותי, זה חסר רגש".

נקודה נוספת - המקבילה הפרוטסטנטית האחרונה לכבד של פורטנוי היא כמובן עוגת התפוחים שהנער משגל, בסרט הנעורים "אמריקן פאי".
ריקה מבחינה רגשית... 36941
אסתי • בתשובה לברק שבת, 29/9/2001, 14:35
בוא נדייק- אמרתי ש"/הסייברסקס/ נשמע כמו חויה ריקה מבחינה רגשית".
הכנת אוכל (ואכילה) הן חוויות רגשיות. כך גם סקס.

אני לא יוצאת חלילה נגד תענוגות הגוף. אני רק חושבת שטבעם של תענוגות אלה הוא כזה, שמה שמוכר מתחיל לשעמם, ואז ממציאים גיוונים.

נראה לי שרדיפה /אינסופית/ אחרי גיוונים היא חיפוש בכיוון הלא נכון, משום שלדעתי מה שמציק לאדם ביסודו של דבר הוא המודעות למוות, ומתוך כך- התהייה על פשר החיים.

אם ההנאה הגופנית מספקת אותך, יופי. אם חוסר השקט הפנימי נשאר, סימן שצריך לחפש בכיוון אחר. (לדעתי- בכיוון רוחני).
אמריקן פאי 36951
אסף עמית • בתשובה לברק שבת, 29/9/2001, 15:58
פאי תפוחים נחשב בעיני רבים למאכל האמריקאי הכי לאומי שיש, כך ששיגולו הוא מעשה בעל משמעות סמלית רבה עבור בני האומה האמריקאית אך למיטב ידיעתי הוא נטול כל קשר לנצרות בכלל ולפרוטסטנטים בפרט.
אמריקן פאי 36961
ברק • בתשובה לאסף עמית שבת, 29/9/2001, 18:26
אולי אי אפשר לומר על ארה''ב שהיא פרוטסטנטית במובהק (היא גם יהודית, וגם קתולית), אבל פאי תפוחים המוגש לשולחן האוכל המשפחתי הוא בפירוש סמל שיש לו צד פרוטסטנטי. הוא מתקשר לסעודות הערב, לחגים, לחיים בפרברים, לתרבות שלמה של עבודה ופנאי שצמחה באמריקה. והתרבות הזו (וזו לא המצאה שלי, רק ששכחתי את שם התיאורטיקן החשוב שכתב על זה מאמר קלאסי) היא פרוטסטנטית בצורת החשיבה שלה - תעבוד קשה, תצליח, תעשה כסף, תקנה אוכל למשפחה, תחזור הביתה, תברך את האל ליד השולחן ותקנח בפאי תפוחים.
אמריקן פאי 37001
דובי קננגיסר • בתשובה לברק יום א', 30/9/2001, 0:49
מקס וובר. הוא דיבר על החברה האמריקאית כחברה פוריטנית, שהיא סוג של פרוטסטנטיות.
אכן, מקס ובר 37020
ברק • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 30/9/2001, 9:08
תודה..
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות