בתשובה לאסף עמית, 24/09/01 9:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודה מעניינת. לא, אני לא אחשוב על החבורה הזו כעל שבט פרימיטיבי, בין השאר משום שמנגנון ההיווצרות שלה הוא שונה. זהו סוג של פוסט מודרניזם, במרכז הגיאוגרפי של המודרניזם. אם תקצין את המצב: חבורה כפי שתיארת, שנודדת לאי בודד כלשהו, חיה בתנאים שתיארת ודואגת לאי-הימצאות כל קשר לעולם החיצון (ללא טלפונים סלולריים, ללא מכוניות), אני מניח שניתן להתייחס אל הדור השני בה (כלומר - הדור שלא ידע את המודרניזם) כחברה פרימיטיבית לכל דבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן תשובתך האחרונה מוכיחה את הטענה שניסית להפריך: פרימיטיביות איננה עומדת בפני עצמה אלא היא מושג תלוי-תרבות, מקום וזמן. גם בעיניך הימנעות ממנעמי העולם המודרני הנעשית מתוך בחירה חופשית ומודעות איננה נחשבת לפרימיטיביות למרות ה"ראשוניות" המובהקת שיש בסגנון חיים כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרימיטיביות היא מצב שבו תנאי החיים הם ראשוניים, ואינם מתבססים על ההישגים הטכנולוגיים והתרבות שהתפתחה בעשרת אלפי השנים האחרונות. אם מישהו מגיע לכך, ולא כתרגיל יחצ''ני הפיך, הוא עונה על ההגדרה. מי שחי במצפה בגליל, שואב את המים שלו מבאר, אך יש לו טלפון והוא שותה קפה בבוקר, אינו עונה על ההגדרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |