|
||||
|
||||
אני שומע כל מיני עיתונאים בטלויזיה ונדמה לי שיש מסע קונסנסואלי נגד פרץ. נקח לדוגמא את עניין הניסיון. שני ראשי הממשלה חסרי הניסיון שנכשלו- נתניהו וברק, לא ניכשלו בגלל חוסר ניסיון. הם נכשלו בגלל מבנה אישיות דפוק. אחד מתעתע כפייתי (אל תביאי את כהונתו כשר אוצר כדוגמה הפוכה) והאחר מגלומן יהיר. הנסיון חשוב רק בתחום אחד; הנסיון כפוליטיקאי. בתחום הזה פרץ הוא מנוסה. פרץ כבש את ההנהגה של מפלגה שהיא בחלקים לא קטנים של ציבור עסקניה, מפלגת מרכז ימין. מתנהל נגדו קמפיין נסתר מתוך מפלגתו, דרך תקשורת מגוייסת פרו אתרוגית. אני נזהר לשאול את עצמי כל הזמן האם אני לא קולט דברים כאקסיומות. רינה מצליח מדברת בידענות על שגיאות שהוא עושה. אתמול לפחות לא שמעתי פירוט של השגיאות אלא דיבור כללי על שגיאות וטעויות. מדברים על הופעתו הלא מכופתרת ו"איך ישב עם מנהיגי העולם עם צוארון פתוח?" אם פרץ פוליטיקאי נבון, הוא לא יכול פתאום להתחיל להיות מעונב. יש קצב לשינויים אם רוצים שיראו אמינים. כראש מפלגת סופרמרקט, פרץ צריך לתמרן בין תפיסתו כפי שניסח אותה לבין חלק גדול מעסקני מפלגתו. היות שפוליטיקה היא אמנות האפשרי, פרץ ייבחן במגמות אליהן יוביל את מפלגתו. כדי להפוך את מפלגת העבודה למפלגה סוציאל דמוקראטית צריך זמן.לא מעט זמן. אל תשכחי שיש גם קצת נימות עדתיות -מאד נסתרות -בביקורת עליו. |
|
||||
|
||||
א. אני שומעת מעט מאוד ביקורת על פרץ - קצת התרחקתי מהתקשורת לאחרונה. ב. נתניהו וברק לא נכשלו רק מחמת חוסר ניסיון, אבל אין ספק שגם עניין זה גרם להם להרבה מאוד מעשים לא אחראיים. ברק, לדעתי, גם עם ניסיון של 20 שנה לא יכול היה להצליח, וביבי הוא אסון טבע מבחינה אישית ואידיאולוגית - אבל חלק מהקטסרופות שהוא יצר נבעו מבוסריות יתרה. ג. אין לי בעיה עם הופעה לא מכופתרת, ומה אמרה רינה מצליח אינני יודעת. קראתי את הראיון עם ברוורמן, והוא נראה לי מאוד בעייתי. ראיתי את נאומו של פרץ ב"אנגלית", וכפי שכבר אמרתי כאן קודם - מצדי לא נורא שהוא איננו יודע אנגלית, אבל העובדה שאיננו יודע את מגבלותיו נראית לי מפחידה. ד. בעיקרון הרעיון של "מפלגת סופרמרקט" נראה לי קצת מוזר כשמדובר על העבודה. זה אמור להיות העניין עם קדימה דווקא. אם אתה עומד בראש מפלגה ארוכת ימים בעלת כיוון מסוים מראש, מן הראוי שתנצל את זה כדי להציג מצע ברור בהקדם האפשרי. |
|
||||
|
||||
קדימה היא בכלל אוסף מוזר. נכון שהרעיון של ברוורמן היה בעייתי אך הוא מייצג את מפלגת העבודה; כדי למשוך את מפלגת העבודה שמאלה- צריך למשוך הרבה מצביעים שמאלה. באשר למצע, אי אפשר היה לנסח מצע לפני הבחירות הפנימיות. חוץ מזה יש מאבקים וחילוקי דעות לא קטנים בתוך מפלגת העבודה על המצע. גיבוש המצע הוא תהליך קשה שצריכה המפלגה הזאת לעבור ולא לנפק מצע עכשיו. אני נשמע לך ודאי כאיזה מפאיניק אבל בכל שנותי רק פעם אחת הצבעתי למפלגת העבודה- לפני 32 שנה. אישית, אינני אוהב את המפלגה הזאת. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שאת צודקת ולמפלגת העבודה ולמר פרץ עצמו יש חסרונות רבים. בכל זאת, אני חושב שצריך לראות את התמונה הגדולה. אני רוצה להציע מספר נקודות לעיונך. ראשית, פרץ מייצג, בפעם הראשונה זה שנים, את האפשרות לשינוי אג'נדה בפוליטיקה. אם מפלגת העבודה בראשותו לא תקבל מספיק מנדטים, רוב הסיכויים שהוא יודח מראשות מפלגתו ואז האפשרות לאג'נדה אזרחית תדחה בשנים רבות. שנית, בפוליטיקה אנחנו נאלצים לבחור באפשרי. פרץ אולי אינו מעורר את התלהבותך, אבל האלטרנטיבות (נתניהו, אולמרט) מעוררות חששות גדולים יותר. נכון שאפשר ללכת קצת שמאלה יותר, למר''צ למשל. אבל מר''צ היא מפלגה שבד''כ השפעתה מועטה. רוב הסיכויים שהיא לא תהיה חלק מהקואליציה. למרות חסרונותיהם, אני מעדיף לראות את יולי תמיר, ברוורמן, ועמי איילון בתפקידים ביצועיים מאשר לראות שם את הנגבי, רוחמה אברהם ושות' או מאשר לתת עוד מנדטים למר''צ באופוזיציה. |
|
||||
|
||||
אני מבטיחה לעיין בהצעותיך העיוניות. האמת היא שכל אלה דברים שבגללם באמת שקלתי להצביע לעבודה, במיוחד פרץ עצמו לפני שהבחנתי בבעיות הנלוות, אבל נראה עוד מה יהיה עם ברוורמן הקפיטליסט - ובמיוחד עם יבריגו חלילה את ברק לאיזה מקום משפיע. במקרה זה, הם ודאי לא יקבלו את קולי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |