|
האנלוגיה שמוצאים ''הוגי'' השמאל בין ציונות לצלבנות ממחישה את הכשל האינטלקטואלי השורשי הגלום באידיאולוגיה האנטישמית המכונה בטעות שמאל. אין שום אפשרות להיות אינטלקטואל ואיש שמאל בו-זמנית, משום שישנה סתירה מהותית בין שני המושגים. למשל, כל ''ההוגים'' הדוגלים באנלוגיה הציונית-צלבנית ''שוכחים'' את השוני הבסיסי בין היהודים, עם ללא מולדת ששב למולדתו, לבין הצלבנים ששהשתייכו לעמים מושרשים במולדתם ועזבו את ארצות מולדתם לצורך ההרפתקה הרוחנית. האנלוגיה הציונית צלבנית מוצגת על ידי השמאל כביטוי לרגשות הניכור שהשמאל עצמו חש כלפי תהליך שיבת ציון של העת החדשה, כחוליה בשרשרת התפתחותו בההיסטורית הטבעית של העם היהודי. כל תזה ''שמאלנית'' המוצגת כעניינית ואינטלקטואלית נובעת מתוך דחף לבסס את המאוויים האנטישמיים של השמאל באמצעות רציונליזציה פסבדו-אינטלקטואלית ואנלוגיות מופרכות מעיקרן. על כל פנים, הפוליטיקה השמאלנית במדינת ישראל, המתגלמת במהלכי ''השלום'' שזורי הפשיעה האנטישמית (טיהור אתני של יהודים וכיו''ב), חותרת לממש צלבניזציה של מדינת ישראל מתוך יעד בסיסי לשלול את זהותה היהודית הייחודית.
|
|