|
||||
|
||||
ראשית, ייתכן מאוד שהכוהן הגדול מסתמך על מסורות (*לא* כאלו שהועברו מאב לבן בסגנון טיעון המסירה) שדיברו על כך שפעם בני ישראל היו במצרים, או אפילו שהאל נגלה בפניהם. מיתולוגיות ללא טיעון מסירה יש המון, ולדעתי הגיוני להניח שעליהן התבססו. שנית, למה שעם שלם יאמין למשהו כזה? מי אמר שכולם יאמינו? מספיק שחלק קטן יאמין ויעביר את זה הלאה, ולאט לאט הכמות תגדל. למה הקטיעה והחידוש לא מהווים ציוני דרך מרכזיים במסורת? כי הם לא חלק ממה שמצטווים להעביר, מן הסתם. איזו מין מסורת מעבירה בכוח סיפורים שמעידים על חוסר האמינות שלה עצמה? כל הפואנטה בסיפור המסירה כפי שאתה מציג אותו *כיום* היא החוויה הישירה. לא ברור למה זה לא שיפוץ שהתווסף במהלך השנים. הלוואי שהייתי יכול לומר שהתסריט שלך סביר יותר משלי. לי זה לא נראה כך (מה גם ששלי די מונפץ, ואני בטוח שאנשים חכמים ממני כבר דנו בזה יותר לעומק). |
|
||||
|
||||
עניין החוויה הישירה הוא (היום, כן) מרכזי לסיפור. אם הוא כך היום, הוא היה צריך להיכנס מתישהו. מכיוון שהוא מרכזי, נראה לי בלתי סביר שהוא כך סתם יתגנב לתוכו. לפי התסריט שלך, הסיפור שמסר הכהו הגדול לא כלל את האלמנט הזה (שהרי אחרת הוא היה נופל על חוסר אמינות). וגם כשהמעטים שהאמינו העבירו את זה לשאר הוא כנראה לא היה קיים, מפני ששוב, אמינותו הייתה יורדת ולא סביר להניח שהוא היה כובש את כל העם. מתי, אם כן, הוא נכנס? "הלוואי שהייתי יכול לומר שהתסריט שלך סביר יותר משלי" למה הלוואי? |
|
||||
|
||||
נראה לי שמיצינו. (כי קיום אלוהים מגדיל את הסיכוי שיש משהו אחרי המוות). |
|
||||
|
||||
אם מיצינו אז מיצינו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |